תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן ו
שאלה ראובן היה לו חתיכת קרקע בחצר שמעון ומכר לשמעון אותה קרקע כאשר יושם איך ישומו אם כפי השוה לאחרים או כפי שישוה לבעל החצר מחמת שצריכה לו כי צר לו חצרו וגם שלא יבא זר בחצרו נ"ל דתליא בפלוגתת הפוסקים בחו"מ סימן קע"ד ס"א וז"ל נמ"י פ"ק דב"ב בד"ה אמר ר"י דהלכתא כותיה דאין בזה משום מדת סדום שהרי דינם לחלוק בגורל וזה שרוצה שיתנו לו בלא גורל מצי אמרי לו לך שוה יותר ואלו נטל גורל ובאה לחלקנו תקנה אותה ממנו בדמים יקרים לפיכך אין לנו ליתן לך משלנו הלכך מצי מעלי לה כנכסים החשובין של בר מריון שהיה עשיר ולא ימכור קרקעותיו אלא בכדי דמיהן עכ"ל ולהך דעה ה"נ ישומו אותה כמו שישוה לבעל החצר אבל להחולקים התם וס"ל חולקין בלא גורל ונותנין לבעל החצר חלק הסמוך לו בלא עילוי דמים משום דכופין אמדת סדום דזה נהנת וזה לא חסר הרי דחשבינן לזה לא חסר ואינו שוה יותר לזה מלאחרים ה"נ ישומו כמו ששוה לאחרים ולכאורה יש לחלק בין אמר בעל החצר קרקע שלך מכורה לי כפי שישומוהו לבין אמר בעל הקרקע קרקע שלי מכורה לך כמו שישימוהו דכל אחד כונתו על טובתו וכדמחלק הש"ס בפרק המקבל דף ק״ז בין א"ל מחכיר לחוכר בין א"ל חוכר למחכיר אך גם בזה פליגי הפוסקים בסימן שכ"א ס"ב בהג"ה לכן נ"ל דאם רוצה בעל החצר שלא ישימוהו רק כפי ששוה לעלמא ובעל הקרקע אינו רוצה רק כפי ששוה לבעל החצר בטל הקנין דזה מוחזק בקרקעו וזה במעותיו ואם בעל הקרקע חייב לבעל החצר ואין קונה קרקעו ושמין אותו למלוה בעל החצר ישומוהו כמו ששוה למלוה מחמת שהוא בחצרו דכאן לוה מוחזק.