אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן ג

סימן ב

שאלה אם כשר הדבר לכתוב עשרת הדברות בכותל בית הכנסת בפנים או בחוץ והשבתי דלפי דעתי אסור כמו דבטלו קריאת עה"ד בצבור מפני המינים שאומרים אין תורה אלא זו ועיין מג"א סימן א' סק"ט ז"ל ובפרט בזמנינו ולכן אין כותבין אותו על קונטרס המיוחד לצבור ל"ח עכ"ל ולדעתי כל שכן זה לכתבן על כותל גלוי תמיד ושמעתי דעכשיו כותבין עה"ד בכותלי הקאהר שילין אשר נתייסדו בעוה"ר שלא ברצון חכז"ל וחכמי הדורות המאמינים בתוה"ק שבכתב ובע"פ ודחז"ל ולכן אין לעשות כמותם דאפשר כונתם נמי למינות ואין להשגיח במה שנמצא באיזה בית הכנסת כי המון עם אפשר עשו בלא שאלת חכם או חכם העיר לאו אדעתיה.

ועוד שנית דכופין בני העיר על בנין בית הכנסת כדאיתא בא"ח סימן ק"נ ומכח זה לוקחין משכנות ותינח על בנין המוכרח אבל לכוף על מה שאינו מוכרח להרבות נוי ולכתוב באותיות מוזהבות גזלה הוא וקבע את קובעיהם.

ומה ששאל ס"ת שנקרע שורה תחתונה ונכנס הקרע תוך רגל ה' שבשם ותוך רגל ואו שבשם הנה מה שנחלק רגל שמאל של הה"א אינו פוסל כיון שנשאר קצת למעלה מהקרע יש לה צורת ה' אבל הואו שנחלק ע"י הקרע צריך שאלת תינוק דל"ח ול"ט ולכסות מקצת הקו שתחת הקרע ואם יאמר שהוא ואו כשר וצריך לדבק קלף מאחורי הקרע אבל אם ידמה להתינוק שהוא יוד פסול עד שיחליף כל אותו יריעה ולא סגי בחיתוך דף זה ולכתוב דף אחר או אפילו ירצה להחליף ג' דפין לא סגי אם לא נשאר ג' דפין באותו יריעה. וברמ"א יו"ד סימן ר"פ כתב אם נחלק שום אות ע"י קריעה פסולה וכ"כ בסידור הגאון מליסא אם נקרע באמצע אות פסול ול"מ דיבוק. היינו דנקרע תוך שיעור האות ולא נשאר במה שלמעלה מן הקרע שיעור אות הצריך שם ע"י שאלת תינוק אף דע"י הדבק יצטרף מ"מ כיון דאין שיעור אות רק ע"י הדיבוק הוי כתחלת הכתיבה דפסול מחמת שאין היקף גויל מחמת ההפסק שע"י הקרע אבל אם נשאר צורת האות הצריך באותו תיבה שלמעלה מן הקרע אין צ' ך צירוף למה שלמטה מהקרם וכיון שנעשה הקרע אחר הכתיבה כשר בלא היקף גויל ובזה יובנו דברי הש"ך שם בסק"ז ובסק"ח שלא יסתרו אההדי ולקדור השם עם עוד תיבות ולדבק קלף ולכתוב עליו אף שיש אחרונים מקילים לא נ"ל להקל כי בחידושי רע"ק על א"ח סימן ל"ב כתב דלא מילא לבו להקל נגד פסק רמיא שפסק כהרא"ש ובנו הר"י וכ"פ בשבו"י ולדידי חזי לי עוד שמצאתי בשמש צדקה סימן נ"ד ממש כשאלה הנ"ל ופסק כמ"ש והביא נמי כן מהר"א מזרחי וכתבו שאין שום תיקון רק להחליף היריעה וגם בשו"ת מהרמ"ל סימן קי"ב כתב דרוב הפוסקים ומכללם הרא"ש אוסרים עיי"ש דכ"ש נ"ד דנשאר שם י"ה ומתחלה נכתב כל השם בתיקונו וגם נ"ד חמיר ממ"ש במ"ס פ"ה דנכתב שתי שמות ומיותר חד דיחטוב חדא דבטעות נתקדש והקדש בטעות אינו הקדש ועוד בשעה שקודר המותר נעשה התיקון לס"ת כמ"ש אחרונים ועוד התם שם השני בא בגבול הראשון שלא כדין לכן דינא שידחה מפני הראשון וגם בשו"ת שב יעקב סכ"ד וכנס"י ושו"ת השיב ר"א ושו"ת שיח השדה ס"ו אוסרין לקדור ובשו"ת גנת ורדים וחינוך ב"י כתבו שלא לכתוב שם על הטלאי ובשו"ת בית שלמה סימן קכ"ז כתב דנהגינן להחמיר בקדירה עפ"י הסכמת גדולי אחרונים ושבו"י העיד שכן המנהג לאסור לקדור וגם אין לכתוב שם על טלאי כמ"ש הרבה גדולים ולענין מעשה פשיטא דיש להחמיר כיון דהעידו הרבה גדולים בשו"ת דמנהגא להחמיר את"ד וגם:

בשו"ת יד מאיר כתב דאינו נמנה עם המתירין לקדור ואין דעתו נוחה בזה.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה