תשובת שמואל· רבי שמואל מאמדור
תשובה מהגאון אב"ד דק"ק הוראדנא
ו הן היום בא לפני דברי השאלה בדבר מה שנוהגין במדינות אלו ליתן שטח"ז לבנות ומחייבים א"ע בעת כתיבת התנאים וכותבין בזה"ל שטח"ז נגד שט"ח הנהוג אם אירע שמת אבי הבת קודם הנשואין אם תיקח השטח"ז נראה לי אף דיש בזה מחלוקת לכאורה כי דעת השארית יוסף שלא ליתן לה והוא מדמה מצד קנין אתן והובאו דבריו בס' עבודת הגרשוני והשיג עליו שמחויבי' היורשים לקיים כל התחייבות גם השטח"ז וכן נ"ל עיקר דדל מהכא דברי הפלוגתא הנ"ל אך מצד עיקר הדין כפי המתבאר בש"ע בסי' קי"ג דלפרנסה שמין באב ואמדינן דעתיה כמה נתן לראשונה יתן לשניה א"כ בודאי כיון שהתחייב א"ע בעת כתיבת התנאים ליתן שטח"ז בוודאי אין לך גילוי דעת גדול מזה דדעתו למלאות החיוב כשלא נשתנה ממעמדו לגריעותא א"כ מחויבים ליתן להבת שטח"ז כנהוג ואין היורשים יכולין לעכב ואין להאריך בדברים הברורים יותר מדאי כי כן נ"ל לפום ריהטא. אליבא דדינא עיקר הכ"ד החותם היום יום ה' ט"ו אב תק"ט לפ"ק
נאו' יחיאל מרגלית מקראקא חונה בהוראדנא יצ"ו
ואלה מוסיף על הראשונים דברי הרב הגאון האב"ד דק"ק טיקטין
לכל הענינים האלה יאות תוקף ועוז אם הממשלה בעצמה נותנת כח לאנשים כאלה לשפוט אבל בלי הרמנותא דממשלה אזלת יד דיני היהודים לדון בין איש לרעהו כי רק דינא דמלכותא דינא:
בדבר השאלה הנ"ל אם מת אבי הכלה קודם הנשואין אם תקח השטח"ז שהתחייב א"ע אבי' בתנאי' ובדין הנ"ל מחולקים הגאונים בעל שארית יוסף ובעל תשו' עבודת הגרשוני מ"כ. והגם שאני יודע מעוט ערכי שלא הגיע דעתי אף לדעת הפעוטות מכ"ש להכרי' בין הגאונים אך תורה היא. ולענ"ד נראה דהדין עם הגאון בעל עבודת הגרשוני שמחויבים ליתן לה השטח"ז מחמ' אומדנא שהתחיי' א"ע ליתן לה עם חתן זה שטח"ז וכמבואר באורך בתשובה הנ"ל ומביא ג"כ דעת מהר"מ מינץ ע"ש ובטור משמע דאם השיא בת אחת בחייו נותנין לשני' אף יותר מעישור כאשר מביא בשם ראב"ד אף אם לא הניח רק כפי מה שנתן לבת ראשונה ינתן הכל לבת שני' אף לדעה דס"ל דלא אמדינן להוסיף על עישור ובבית שמואל ס"ק ב' מביא ג"כ דעות בזה ובס"ק י"ב פסק כן בשם הט"ז דאם השיא בת א' בחייו מוסיפין לה על עישור ורואין שדברים ק"ו היכא שהתחייב א"ע בתנאים ליתן לבת זו ולחתן זה שמחויב ליתן להם מכח אומדנא ובתשובת מהרי"ו סי' ק"ד ומביאו הרמ"א והסמ"ע בח"מ סי' רפ"ו משמע ג"כ דאזלי בתר אומדנא גבי מי שהתחייב א"ע ליתן נדוניא לבנו שפסק שמנכין לו מחלקו וכתב משום מה יזכה זה הבן שיטול נדוניא בראש אי משום אומדנא מאן לימא דדעתו שיטול בראש ודלמא מה שקצב לו דווקא בחייו אבל לאחר מותו כיון דנפלי נכסיו קמי בניו ולהאי בן נמי אי' לי' חלק בהדייהו ינוכ' מחלק ירושתו ע"ש בסמ"ע הי' רפ"ו ס"ק ד' ומשמע דלגבי הבת דלא שייכי הני טעמי מחויבים ליתן לה כל מה שקצב לה מחמת אומדנא אף שטח"ז וכדעת בעל עבודת הגרשוני ומחמת טרדתי לא היה ביכולתי להאריך יותר. היום יום ג' כ' תמוז דהאי שתא תקי"א הק' שלים חונה פה ק"ק טיקטין
אמר המעתיק אברך לה' הזוכר ומזכיר נשכחות ונהירנ' כד הוינא בבית כבוד אבי הגאון המנוח ז"ל בגליל עליון והגיע הזמן שמתוך סיפור דברים של תורה הזכיר המעשה והלכה אשר יצא מהגאונים הנ"ל בענין שטח"ז לבת שמת אביה קודם הנשואין שלה והנה יצא מפיו הק' לאמר שאין דעתו נוח לו מהפסקי' אלו של הגאונים. הנ"ל הגם לפום ריהטא שניהם צדקו יחדיו הני תרי גאונים מפורסמים הנ"ל לענין גופא דדינ' דמדמין דין זה לדין המבואר דלפרנסה שמין באב ואמדינן דעתיה כמה נתן לראשונה ינתן גם לשניה ובנ"ד אין לך אומדנא גדול מזה מה שהתחייב עצמו בתנאים ליתן לבתו שטח"ז ומשורש א' נפקו הני תרי אילנא תקיפי ואשלי רברבי להורות דינם להלכה ולמעשה דמחויבים היורשים ליתן להבת כל מה שקצב אביה בחייו בשטח"ז. אבל כבוד אבי הגאון מו' שמואל ז"ל סברא אחרינא אשכח ולא נתקרר דעתו בסברת הגאוני' הנ"ל מחמת שאין הנידון דומה לראיה כלל. דלגבי פרנסת בתו שפיר דשמין באב כמה נתן לבת הראשונה לעת הנשואין שלה יתן לבת שני' ג"כ לעת הנשואין. אבל בנ"ד בענין שטח"ז שהתחייב א"ע בעת כתיבת התנאים כנהוג עדיין לא עלה בדעת אביה ליתן לה הסך הקצוב תיכף רק אחר מותו וחישב בדעתו שיחי' עד מאה שנים וביני לביני יתן לכל הבנים ובנות כדי סיפוקם ואח"ז יהי' מה שיהי' אם ישאר אחריו ברכה בלי די יותן לבתו הנ"ל סך השטח"ז ואם לאו לא תטול ומה שהתחיי' א"ע בתנאים ליתן שטח"ז לבתו לא נתחייב אלא ליתן לה בעת הנשואין השטר על ח"ז ולא ממון והנה הגם שמחויבים היורשים לקיים כל התחייבות התנאים של בתו עפ"י אומדנא דאב שאין לך גילוי דעת גדול מזה היינו שמחויבים היורשים לקיים ליתן ג"כ שטח"ז ולא ממון ומחמת שאי אפשר להיורשים לקיים ליתן שטר כפי התחייבות אביהם על ח"ז אחר מותו לכן הדין נותן שיושם ע"פ ב"ד כמה שוה שטח"ז כזה אם היה אבי' קיי' והיה נותן לה שטח"ז על סך פ' ליתן לה אחר מותו. וסך דמי שוויין של שטר כזה מגיע להבת כעת עפ"י התחייבות אבי' בתנאים שהתחייב א"ע ליתן לבתו ועדיין לא ניתן לה גלל כן מחויבים היורשים לסלק להבת דמי שווי' של השטח"ז אבל לא לסלק כל סך הקצוב של שטח"ז כפי פסקי הגאונים הנ"ל דוודאי סך כל הקצוב אינן מחויבים היורשים לסלק להבת. כן דעת אבי הגאון המנוח ז"ל ודבריו ברורים:
אפרים פישיל בהגאון המחבר