אור ברסלב
תשובת שמואל פלפולים ברמב"ם ובטורים מלוקטים מסוגיות הש"ס

תשובת שמואל· רבי שמואל מאמדור

פלפולים ברמב"ם ובטורים מלוקטים מסוגיות הש"ס

הלכות חמץ

מהגאון המחבר ז"ל

בדרכי משה הלכות חנוכה סי' תער"ב וז"ל ונ"ל דמי שלא הדליק בליל ראשון ומדליק בליל שני או שלישי שמדליק כשאר בני אדם וכן מ"כ בשם מהרי"ל ואגודה דלא כמהר"ם מירזבורג דכ' דידליק נר א' כשמתחיל להדליק דלדידיה ה"ל ליל ראשון ואין דבריו נראין עכ"ל ד"מ ע"ש וכן כתוב עוד בהגה"ה בש"ע סי' הנ"ל דהש"ע סיים שם ואם עבר כל הלילה ולא הדליק אין לו תשלומין וכתב רמ"א בהגה"ה וז"ל ובלילות האחרו' ידליק כמו שארי ב"א אע"ג דלא הדליק בראשונה עכ"ל הגה"ה ע"ש. והנה הא דהפוסקים הנ"ל פליגי על מהר"ם מירזבורג הנ"ל ואינם מביאים שום ראיה לדבריהם צ"ע מנין להם דין זה לחלוק על מהר"ם הנ"ל דלמא צדקו דברי מהר"ם דאם לא הדליק ליל א מדליק בליל שני' נר א'. ונראה להביא ראיה לדברי הפוסקים הנ"ל מהגמ' דשבת (דף כ"א ע"א) אמר רב הונא פתילות ושמני' שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת אמר רבא מ"ט דרב הונא קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. רש"י וז"ל כבתה נר חנוכה זקוק לה לתקנה הלכך צריך לכתחל' לעשותה יפה דלמא פשע ולא מתקן לה ע"ש. ולכאורה צ"ע לענ"ד דברי רש"י דמפרש דלמא פשע ולא מתקן לה אטו ברשיעי עסקינן כיון דמקבל על עצמו שלא יפשע ואם יכבה יתקן אמאי לא ידליק באותן פתילות ושמנים הפסולים בשבת לנר חנוכה וטפי ה"ל לפרש דלמא ישכח ולא מתקן לה ומיהו י"ל דלק"מ דאיתא בריש פ' ב' דביצה י"ט שחל להיות ע"ש עושה תבשיל מעי"ט וסומך עליו לשבת ופריך הגמ' שם לרבא מאי אירי' עי"ט אפי' בי"ט נמי ומשני אין ה"נ אלא גזירה שמא יפשע רש"י ד"ה שמא יפשע ישכח ולא יערב משום דטריד עכ"ל ש"מ מזה דשוכח הוי פושע. וכן כתב מ"א בשם רש"ל בסימן תקכ"ז דשוכח מחמת עצלות הוי פושע. ולפי"ז נלע"ד בסוגיא זו דבאמת הכי כוונת רש"י דלמא ישכח מחמת עצלות דהיינו שיתעצל לשמור אם יכבה לתקנה ושמא ילך למקום אחר ולא ידע אם כבו אותן נרות ולא מתקן לה ושוכח מחמת עצלות הוי פושעי מ"ה כתב רש"י דלמא יפשעי אבל מ"מ כוונתו על השכחה כן נלע"ד לפרש דברי רש"י הנ"ל ואמת גמור הוא לע"ד ואיתא עוד בסוגיא דידן אמר ר' זירא אמר רב מתנא ואמרי לה אמר ר' זירא אמר רב פתילות ושמני' שאמרו חכמים כו' מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת אמר ר' ירמי' מ"ט דרב קסבר כבתה אינו זקוק לה ואסור להשתמש לאורה אמרוה רבנן קמי' דאביי משמי' דר' ירמיה ולא קבלה כי אתא רבין אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דר' יוחנן וקבלה רש"י ד"ה ולא קבלה שלא חשבו לסמוך על דבריו עכ"ל רש"י ע"ש:

והנה לע"ד צ"ע בסוגיא זו אמאי מתחילה לא רצה אביי לקבל כשאמרו משמיה דר' ירמיה הא ר' ירמיה לא הוציא דין זה מדעתו אלא דמפרש דברי רב. ובאמת אין לנו טעם אחר על דברי רב ואמאי לא קבלו אביי ונראה ליישב דהנה על סוגי' הנ"ל הא דמפרש רבא טעמא דרב הונא דקסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה מקשי תוס' שם וז"ל וא"ת מנלי' לרבא דסבר רב הונא דמותר להשתמש לאורה דלמא הא דקאמר אין מדליקין בהן בשבת משום דקסבר כבתה זקוק לה ואינו יכול להדליק בשבת וי"ל דא"כ לא היה צריך למימר בין בחול בין בשבת כיון דחד טעמא הוא אלא הל"ל אין מדליקין בהם סתם ומדקאמר בין בחול בין בשבת ש"מ דיש עוד טעם אחר בשבת שלא להדליק לבד מטעם דחיל והיינו שמא יטה וא"כ סבר מותר להשתמש לאורה וכו' ע"כ. ולע"ד אכתי צריך להבין לכאורה מאי צריך רב הונא באמת לאשמועינן דיש עוד טעם אחר בשבת שלא להדליק לבד מטעם דחולי אי כוונתו בזה לאשמועינן דמותר להשתמש לאורה קשה הא זהו דין בפ"ע ואמורא צריך לפרש דבריו וה"ל לפרש בהדי' דמותר להשתמש לאורה ולא לסמוך על דקדוק לשונו שאמר בענין אחר אלא צ"ל דזה היה פשוט לרב הונא דמות' להשתמש לאורה וא"צ לאשמעינן זאת אלא הא דקאמר בין בחול בין בשבת קאתי לאשמועינן בהאי עניינא גופא שיש בשבת עוד טעם אחר מלבד טעם דחול כמו דברי התוס' הנ"ל מ"מ קשה דהל"ל סתם אין מדליקין דמאי נ"מ מזה אם יש עוד טעם אחר מלבד טעם דחול. מיהו הא לק"מ די"ל דיש שפיר נ"מ בזה דבשבת יש טעם אחר כגון דלית ליה פתילות ושמני' אחרי' זולת אותן הפסולים בשבת וא"כ בחול כה"ג מותר להדליק בהן דאם לא ידליק לא יקיים כלל המצוה וכשידליק אותן אילי לא יכבה ויקיים המצוה שפיר א"כ בוודאי עדיף להדליק בהן מלהיות יושב ובטל לגמרי אבל בשבת כה"ג ג"כ אסור להדליק בהם משום שמא יטה ויחלל שבת וא"כ עדיף הוא להיות יושב בטל לגמרי מלהכניס א"ע בספק איסור שבת וא"כ א"ש הא דאשמועינן רב הונא שיש טעם אחר בשבת דבלא"ה ה"א דחד טעמא הוא לחול ולשבת וא"כ ה"א אי לית ליה אחריני מותר להדליק בהן אף בשבת מ"ה אשמועינן כנ"ל. ולפי"ז הא דאמר ר' זירא אמר רב פתילות ושמנים וכו' מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת יש לומר דרב ס"ל דכבת' זקוק לה ואסור להשתמש לאורה והא דמדליקין בהן ואינו חושש שמא ישכח ולא יתקן יש לומר דרב איירי הכא בכה"ג דלית ליה פתילות ושמנים אחרים זולת אותן הפסולים מ"ה מדליקין בהן שעדיף להדליק אותן מלישב בטל לגמרי כנ"ל ולעולם ס"ל כבתה זקוק לה וא"כ א"ש הא דלא רצה אביי לקבל מתחלה משמי' דר' ירמי' דמפרש טעמא דרב דקסבר כבתה אין זקוק לה משום די"ל דס"ל כבתה זקוק לה וכנ"ל וכי אתא רבין אמר ר"י וקבלה אלא לפי"ז קשה לכאורה באמת מנ"ל לר"י לפרש כן טעמא דרב דלמא רב ס"ל דזקוק לה ואיירי בכה"ג הנ"ל דלית ליה אחריני מיהו יש לומר דר' יוחנן הוכיח דליכא למימר הכי טעמא דרב דא"כ מאי למימרא דמדליקין בחול פשיטא הואיל כיון דלית ליה אחריני ולא ה"ל לאשמועינן אלא דמדליקין בהן בשבת ומדקאמר בהדיא דמדליקין בין בחול ש"מ דאף בזה חידוש דין הוא ואתי לאשמועינן דמותר להדליקן בחול ולא זו אף זו דמותר להדליקן אף בשבת אבל אא"ל דאיירי בדלית ליה שמני' אחרים א"כ מאי חידוש דין הוא במאי דמדליקין בהן בחול אלא דלפי"ז הדק"ל אמאי לא רצה לקבל מתחלה משמי' דר' ירמי' ואי משום די"ל דרב ס"ל דכבתה זקוק לה ואיירי בדלית ליה אחריני ז"א דא"כ קשה מאי למימרא כנ"ל:

מיהו לפי דברי מהר"ם מירזבורג אכתי י"ל שפיר טעמא דרב דס"ל כבתה זקוק לה ואיירי בדלית ליה אחריני. ואי קשיא מאי למימרא די"ל דשפיר הוצרך רב לאשמועינן דמדליקין בהן משום דסד"א דאף דלית ליה אחריני לא ידליק בהן וכגון דעכשיו לית ליה אחריני בלילה ראשונה ובליל שני יהיו לו פתילות ושמנים טובים וכשידליק היום באותן הפתילות חיישינן שמא יכבו והוא יהיה במקום אחר ולא ידע שכבו אותן נרות וסבור שלא כבו וכבר יצא ידי חובת מצוה לילה הראשונה וא"כ למחר כשיהיו לו שמנים טובים ידליק שתי נרות ויבא לידי מכשול מחמת זה כי באמת הנר הראשון שכבה לא יצא בו י"ח לילה הראשונה והדין הוא לדידיה שמדליק למחר נר א' כדין לילה ראשונה וכשידליק למחר שתי נרות שלא כדין הוא ויבא לידי מכשול בשאר הלילות מ"ה ה"א שעדיף טפי לישב בטל בלילה הראשונה ולא ידליק כלל וידע שלא יצא י"ח מצוה ויקיים המצוה בלילות האחרים שפיר מ"ה הוצרך רב לאשמועינן שמדליקין בהם ולא יבטל לגמרי כי שמא לא יכבה ויקיים המצוה היום ולחשש הנ"ל לא חיישינן כלל אלא דלפי"ז חוזר חלילה הקושיא על ר' יוחנן מנלי' באמת לפרש טעמא דרב דס"ל כבתה אין זקוק לה דלמא סבר כבתה זקוק לה ואיירי בדלית ליה אחריני ואי קשי' מאי למימרא הא י"ל דשפיר הוצרך לאשמועינן דידליק ולא חיישינן לחשש הנ"ל שמא יכבה וידליק למחר שלא כהוגן כנ"ל. מיהו הא לק"מ משום די"ל דר' יוחנן ס"ל כמו דעת הפוסקים החולקין על דעת מהר"ם מירזבורג הנ"ל וס"ל דאף מי שלא הדליק כלל בלילה ראשונה מדליק בליל שני כשארי ב"א היינו שתי נרות וכן בשארי לילות והשתא לפי"ז ליכא למימר טעמא דרב דס"ל כבתה זקוק לה איירי בדלית ליה אחריני למימרא דאתי לאשמעינן שמדליקין ולא חיישינן לשמא יכב' ויבא למכשול בלילות האחרים והא בלא"ה לא יהי' מכשול כלל כיון שמדליק תמיד כשאר ב"א. מ"ה מפרש ר' יוחנן שפיר טעמא דרב דסבר כבתה אין זקוק לה וא"כ א"ש הא דלא רצה אביי מתחלה לקבלה משמי' דר' ירמיה משום דהיה סבר דלמא סברא הוא כדעת מוהר"ם מירזבורג הנ"ל וא"כ י"ל דרב ס"ל דזקוק לה ואיירי דלית ליה אחריני ואתי לאשמועינן דמדליק בהן ולא חיישינן למכשול כנ"ל. ואח"ז כשאמרו משמי' דר' יוחנן קבלה אביי משום דסמך עליו כפירש"י הנ"ל היינו שע"כ ר"י סבר דלא כדעת מוהר"מ מירזבורג הנ"ל וא"כ שפיר הוא טעמא דרב משום דאין זקוק לה דאל"כ מאי למימרא לכך קבלה עולה מיהא לדברינו הנ"ל דלמסקנא לפי פי' ל' יוחנן טעמא דרב וקבלה אביי מוכח כאותן דעות של הפוסקים החולקים על מוהר"ם מירזבורג הנ"ל ושפיר הוכיחו הפוסקים הנ"ל ודוק:

תוכן העניינים

תשובת שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה