תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
תשובה קס
בסוגי' דמצות צ"כ.
מוקשים מאד דברי הרמב"ם שפ' מצ"כ ותוקע לשיר לא יצא, אף דבכפאוהו פרסיים פ' דיצא מטעמא דנהנה כן כ' הר"ן, וקשה מק"ש דפ' אם כיון לבו בפ' ראשון יצא אף אם נימא כתי' מג"א דקורא להגי' דרמב"ם בקורא כהוגן רק שאינו מתכוין ג"כ קשה הא פ' מצ"כ א"כ לבעי כוונה לכל הפרשה, ואי דס"ל דרק פסוק ראשון דאו' ובדרבנן ל"ב כוונה עדיין קשה ממה שפ' בקורא להגיה במגילה דג"כ דרבנן דלא יצא והנראה דהנה החילוק שכן נהנה קשה מאד מה בכך וכי בהנאה תלי' מצוה, ע"כ אומר אני דס' הרמב"ם בתוקע לשיר כיון שיודע דמצוה וחובא רמי' עליו לתקוע והוא נותן דעתו לשיר גילה בדעתו שאינו רוצה לצאת בזה ולכן בעי' שיתכוון השומע דכיון דשומע ויודע חיובו ולא מכוון לצאת רק לשמוע קול השירה מגלה בדעתו שמבעט ביציאת מצוה זו, והנה בכפאוהו פרסיים ג"כ הי' לנו לומר כיון שיודע חיובו ולא רוצה לאכול עד שכפאוהו מגלה בדעתו שאין דעתו לצאת, ואומר אני כמו שמצינו בתלוי' וזבין דאגב אונסא וזוזי גומר להקנות כן ה"נ אף דגילה בדעתו שאם לא כפאוהו לא הי' רוצה מכ"מ אחרי שכפאוהו והוי אונסו והנאת גופו רוצה לצאת ג"כ, וזהו שכ' הר"ן שכן נהנה, ובלי דברי הר"ן הייתי אומר כיון דמצינו כפיי' אצל מצות וכמבואר בסוגי' שם דעישוי כדין הוי כמעות, ולכן אמרי' אף דג"ד יש כאן דבלא כפיי' לא הי' מתרצה אבל עם הכפיי' אגב אונסא והנאת קיום המצוה מתרצה שפיר, אף דלא הי' הכפי' על קיום המצוה מכ"מ הרי לא ביעט במצוה רק משום דקץ לי' מאכל וכיון דאכל ע"י הכפי' וודאי נוח לו לצאת, ובמגילה אמרי' ג"כ בקוראה להגיה דמגלה בדעתו שאינו רוצה לצאת כ"א רק להגיה, משא"כ בק"ש כיון דע"כ אם בעי לצאת צריך לכווין בפ' ראשון כוונת המלות מה שלא הי' צריך אם כוונתו רק להגיה, לכן נגד גילוי הדעת שאינו רוצה לצאת יש כאן ג"ד שרוצה לצאת דאל"כ למ"ל כוונתו בפ"ר כן נ"ל:
תושלב"ע.
יתברך הבורא ויתהלל הנותן תורה לעמו ישראל, ובכל דור ודור מקים רועי נאמנים להשפיע מאור חכמתם עלי תבל, להשקות עדרי צאן קדשים מפלג אלקים חיים תוה"ק, כן הי' גורל האיש אדם גדול בענקים חותני מורי הגאון ז"ל, אשר מנעוריו עד זקנה ושיבה הי' לו, היום למלאכה מלאכת עבודת הקודש ללמוד עם בחירי חמד, ולעת ערב בש"ס חברא עם ת"ח בעיון נפלא, ולילה למשמרת, להשיב לשואלי דבר ה', והי' בדעתי ליכתב תולדות אדם גדול כזה עם קורותיו ומידותיו באריכות, אולם רבות הסיבות באוחרי, עד אי"ה בל"נ אם נזכה להוציא לאור חלק שני על א"ע וח"מ, השי"ת יחזקנו ויאמצנו, והיום אודיע יען עונותנתו דמר רבינו ז"ל אין לשער, ולא עלה בימיו להדפיס, ולא העתק מתשובות רק מעט מזעיר אשר מצאנו כתיבת ידו, ורוב התשובות רק העתקות, והורק מיד אל יד, כי המדפיס העתק עוד אפעם, על כן אין לסמוך להלכה ולא יתלה שום אדם באילן גדול שלא יצא ח"ו מכשול, גם לא הי' ביכלתי להעמיס עול גדול עלי להשגיח על הדפוס בשום דבר כלל, ורק כעת שנגמר הספר לקחתי מעט פנאי לעשות מפתחות והערות לתקן קצת מה שביכלתי, כי ראיתי ששולט בו ידי אחרים, ומגדול המושג וקוצר המשיג מהפך דברי המחבר ז"ל, נכון לבי בטוח כל הלומד בו ישתומם על גדולת המחבר ז"ל, הן בחריפות הן בבקיאות עד להפלא, רק יעיי' בעיון הדק הטיב משכיל על דבר ימצא דבש וחלב בכל ענין וענין, ואני תפילה השי"ת יזכנו גם אותי באור תורה כמוהו ויהי' פי שנים מרוחו עלי, זכותו יעמוד לי ולזרעי ע"ע:
ה"ק זוסמן באאמ"ו מ"פ סופר ז"ל.