תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
תשובה קנה
לרב א'.
ומ"שכ מעל' דלאחר יב"ח דהגוף בטל והנשמה אינה יורדת אין מעלה כלל להעלהו לא"י, תמה אני וכי לא למיחש שמא לא יזכה למחילות כמו שחששו יוסף ואחיו, ועוד מי סניא ליה שיכפרו עוונותיו ע"י אדמת הקדש דאף דלאחר יב"ח אין תשפט לרשעים בגהינם אבל עונשין אחרי' קלה מגיהנם עדיין לחוטא כל שבוע' כולה, ולאחר כלות זי"ן שני השמיטה יבואו עליהם עוד יסורים קלים עד אשר יצרפו, ולכן אומרים יתומיו קדיש גם לאחר שנים להעלות נשמת אביהם ולהקל עונשו, ומזכירין נשמות המתים ונודרין צדקה עבורם כמ"שכ הפוסקים מטעם דגם המתים צריכין כפרה. גם אין כל הגוף כלה לאחר יב"ח שעצם אחד נשאר כידוע ויש בו גם רוח חיים שנקרא בזוהר ובתיקונים הבלא דגרמי וסמכו על הפסוק, "ונחתך ד' תמיד והשביע בצחצחות נפשיך ועצמותך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו" שתמיד יורד שפע טל על עצמות המות להשביע בצחצחות נפש הלזו, ולפי קבלת האר"י רק רוחו של האדם היא העולה למעלה להדבק בנשמה ואינה יורדת רק לפעמים לגופות של צדיקים גמורים אבל הנפש היא שניתן לילד בעודנו בבטן אמו היא חופפת על עצמות המת לעולם ואינה עולה להדבק ברוח ונשמה רק בחדש ושבת, והחילוק שבין הבלא דגרמי להנפש, שהראשונה היא בתוך העצמות וא"א לה להפרד ממנם והנפש חופפת עליה' מבחוץ ויכולה להפרד מהם לפרקים והנני דו"ש יואל אונגר מרעכניטץ: