תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
תשובה קנד
פאקש, יום ג' בג' אדר תרמ"ב לפ"ק:
שוכ"ט להרב מו"ה אברהם צבי קליין ג"י אבדק"ק סילאש יע"א:
ע"ד שאלת כ"ת באחד שמושדכתו שנגבל יום החתונה לר"ח ניסן נעשית אבילה, והוא פנוי שלא קיים עוד פ"ו וגם אומר שיהי' לו נזק גדול אם ידחו הנישואין עד עבור ל' ימי' אבילתה, אין לדעתי שום ספקא בדינא כיון דלר"ת שרי גם באין הפסד משום מצות פ"ו, רק דהרא"ש לא רצה לסמוך על הוראת הר"ת כיון דמס' שמחות שהובא בתוס' רפ"ק דכתובות לא משמע כן, רק במקום פסידא היקל לסמוך אר"ת, ומה לי הפסד הסעודה או פסידא אחרינא, כיון דעיקר סברת הראש לצרף פסידא דממונא לסברת הר"ת מטעם דכדאי הר"ת לסמוך עליו בשעת הדחק וכמ"שכ הש"ך בסי' רמ"ב דבאיסור דרבנן סומכין גם על היחיד נגד רבים בשעת הדחק דהוא במקום הפסד, אבל כ"ז אם האמת שהוא במקום הפסד מרובה, אבל קשה לי להאמין כיון דיו"ט מבטל ממנה אבילות ל', וכיון דנוהגין לישא עד ר"ח אייר, א"כ מה ה"מ איכא אם ישא אחר הפסח ויתבטל מעסיקו יום אחד:
וע"ד השאלה השנית בס"ת שנכפל תיבת אל שנכתב אשה אל בסוף השיטה ובהתחלה שיטה שאחרי' נכתב אל אחותה, שמותר למחוק אל כיון דלא נשתייר שיעור פרשה דהיינו ג"פ אשר, ויש למחוק תיבת אל שנכתב בצמצום יותר מתיבת אל האחרת דלמעט בהפסק עדיף ואם שניהן שווין ימחוק אל השנית שנכתב' בטעות ולא הראשונה:
אוהבו יואל אונגר מרעכניטץ: