תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
תשובה קמא
להרב מו"ה דוד ליב זב"ש נ"י:
ע"ד קושי' שהקש' למ"ל לרבא לאשמעי' האי חידושא הלא ממשנה דצ"ד מוכח כן, דאם יצטרך טבילה ולא הוי גר עד שיטבול א"כ לאחר שיתגייר יהי' כקטן שנולד ויהי' מותר בקרובות מצד אמו, אומר אני דלפי הבנתו גם באמת קשה, דהנמ"י פ' החולץ הביא שיטת הסוברים דטבילה קודם מילה לא מהני דהוי כטובל ושרץ בידו, וכ' דרמב"ן הוכיח דמהני והקדימה אינו מעכבת מהאי דינא דרבא דבנה א"צ טבילה אף דלא נימול עדיין אמנם הרא"ה כ' כסברה הראשונה ובהאי דרבא כיון דא"א להמול נכנס בטביל' לחודא תחת כנפי השכינה דיליף מאמהות והא דקיי"ל טבל ולא מל לא תהני ולא ילפי' מאמהות משום דאין דנין אפשר משא"א כדאי' בגמ' וזה הוי לא אפשר עכ"ד ובתוס' דף מ"ז ע"ב דכתב ג"כ דשאני התם דאכתי לא חזו למילה, ונ"ל שאין זה כסברת הרא"ה, דלהרא"ה נעש' גר מיד משעת טבילת האם, ולר"י לא נעשה גר עד שימול אף דקדמה הטבילה משום דלא הי' כטובל ושרץ בידו כיון דלא הי' חזי למילה, יהי' איך שיהי' עכ"פ לדעת הרמב"ן לא נעשה גר עד שימול ובעת לידתו הי' עדיין גוי גמור דחסר לי' עדן מילה לשם גירות ולדעתי כן הוא ג"כ לדעת ר"י, וקש' א"כ למה יהי' אסור בקרובות אמו ולא הוי כקטן שנולד, וכן קשה לפי הבנתו בנכרי ועבד הבא על בת ישראל דהוולד כשר וכ' פסקי תוס' בקידושין פ' יו"ד יוחסין דהוא גוי גמור וצריך גירות, עיי"ש במהרש"א ד' ע"ה ע"ב, וכיון דנתגייר להוי כקטן שנולד ולמה בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך, אבל העיקר בענין הזה דהא דגר כקטן שנולד ה"ט דרחמנא אפקרה זרעי' דגוי, ואין הגוי שהזריע אביו אף אי נולד בקדושה, ואי נולד שלא בקדושה גם זרע דאם אינו כיון שהיא גוי' אבל אי לידתו בקדושה אף שהוולד שנולד הי' גוי בשעת הלידה מכ"מ כיון דאם המולידו היתה ישראלית ולא הופקר זרעה בנה הוי, והוא הנכון בלי פקפוק אלא שצ"ע תוס' ישינים יומא דף פ"ב: