אור ברסלב

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

תשובה קל

תשובה קכט

להנ"ל.

מש"ק פ' כ"ת תרי"ט לפ"ק:

ע"ד שאלתך אודות המעות שציווה הנגיד ר' אלי' האפר מייסטער לחלק לעניים בעת חלית אחיו נ"ע בעיר פעסט ולא הספיק השליח לעשות שליחותו עד שתת החולי שם אם מחוייב לקיים עכשיו מוצא שפתיו, ואם מחוייב לתת דוקא לעניי פעסט או יכול לחלק ג"כ לעניי עירו:

הנה אין הדבר צריך לפנים שמחויב לקיים נדרו אפי' לשי' פוסקים דלא אמרי' אמירה לגבוה כמסירה להדיוט גבי צדקה מכ"מ עכ"פ מחויב משום נדר עי' תוס' ב"ק דף ל"ו, ואין להתעקש ולומר כיון דאין דרך לנדור סך גדול כזה כ"א בעת צרה ולא הי' מתנדב נדבה זו אם לא שחלה אחיו האהוב ואומדין דעתי' שהי' רק כדי שיחי' אחיו וכיון שמת קודם שנחלק יתבטל הנדר ולדמותו לדין המוזכר בש"ע יו"ד סימן רנ"ג סעיף זי"ן בהפריש מעות לפדיון שבוי וטרם כלה מעשיו נטמע בין הגוים דבטלה הפרשתו, דשאני התם דהפריש בפירוש לפ"ש וכל המפרש למה נדר הוי כתולה בדבר, כמו שמבוא' בסי' רל"ב סעיף י"ט, אבל בנ"ד אם גם ידוע לנו ע"י האומדנא דמוכח שלא נדר כ"א מחמת חלי אחיו אין לנו ראי' אלא על הסיבה שבגללו נדר אבל לא על הכוונה שאם לא יעלה תרופה למכה שיתבטל המתנ' שכל הנודרין בעת צרה לא ירע לבבם להתנות תנאי כזה, ועל האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני כ' תוס' פסחים דף ח' דאינו מתחרט אף אם לא יבוא הטובה שמצפה, ועל כן אף אם אמר בפירוש לשליח שיחלק בשביל שיחיה אחיו ולא ימות לא הוי ג"כ כאלו התנה בפי' שאם ימות קודם לא יחלק, ואף אם יאמר שכוונתו הי' עתה שיחיה ל"מ מחשבתו לבטל מה שאמר בפירוש דדברים שבלב לא הוי דברים, אפי' גבי נדר לא אמרי' כיון דקמי שמי' גלי' דעתי' דידי' ויוצא ידי נדרו אם יודע בעצמו שכיוון לכך כמו דמוכח בנודרין להרגין דאומר בלבו היום בנדרים דף כ"ח ואי' שם אע"ג דדברים שבלב אינן דברי' לגבי אונסין שאני, ובתשו' בית יהודה שמאריך בזה לא עיין שפיר דזה הוא הוכחה שאין עלי' תשובה:

וע"ד שאלתך אם צריך ליתנם דוקא לעניי עיר פעסט גם זה פשוט וודאי אם הי' נותן המעו' ליד השליח הי' השליח זכה בהם בעד עניים דקיימי שם כדין כל המזכה ע"י אחר, ואין משנין מעני לעני אחר כמו שהארכתי בקונטרס מיוחד, אבל בכה"ג דלא נתן המעות ליד השליח אף שהוא מתחייב נדרו מכ"מ המה לא זכו עדיין והדין חוזר לסיני לקדם מי שקדם בדין, ובספר פתחי תשובה סי' רנ"ח הביא תשובה א' במי שנדב לתת לפלוני עני ונתעשר העני קודם שבא לידו דאם זיכה לו ע"י אחר שזכה במתנה, ואם לא מסר כ"א ציווה לאחר לתת משלו דלא זכה ואין כאן אלא משום נדר ויכול למשאל על נדרו בחרטה ולא ע"י פתח דהוי נולד, ודבריו אינן נוחין דלדעתי דמי' זה לדין דסימן רל"ב שהבאתי וגם לדין דסי' רנ"ג סעיף זי"ן, ואין נ"מ לנ"ד, דכאן א"א בשאלה לחכם כמו שמבואר ברמ"א סי' רכ"ח סעי' מ"ח דנדר בעת צרה אין נשאלין אלא לצורך מצוה:

יצא לן הפס"ד דמחויב הנגיד לקיים נדרו, וגם אין רשאי לעכב המעות עד יתרמו ליה עניים שחפץ בם דבנדר צדקה עובר בכל שעה על בל תאחר כיון דקיימי עניים, לכן לא יתרשל מלתת מיד כפי דינים המסורים לן בש"ע ובפוסקים הראשונים אשר מימהם אנו שותין, ראשון אם אתרמי לתת לפדיון שבוים מצוה זו קודמת לכל כמו שמבואר בש"ע סי' רנ"ב, ואם לאו יחלק ויקדים קרובי המתנדב אף אינם דרים בעירו, המה יטלו ב' חלקים נגד קרובי אשתו ונגד עניי עירו, קרובי אשתו ועניי עירו יטלו בשוה עפ"י דין המוזכר בר"ם מינץ, ואם קרובי אשתו דרים בעיר המתנדב ויש ב' מעלות יטלו בשוה עם קרובי המתנדב בעצמו:

אמנם נלענ"ד אם עניי עירו וגם קרובויו ע"ה, ת"ח שתורתם אומנתם בשארי מקומות קודמין להם דדוקא לגבי אביו יאוחרו ת"ח אבל לא נגד שארי קרובי' ומכ"ש נגד שארי עניי העיר ושארי ליה מאריה לבעל שמש צדקה דפ' דעניי עירו ע"ה קודמין לת"ח בעיר אחרת מבלי ראי', ועיין רש"י כתובו' ד' פ"ה קרוב ות"ח ת"ח קודם שפירש"י במתנת ש"מ דמסתמא אדם מצדיק מעשיו לזכות בשעת מיתה דאמר מר כל המהנה לת"ח מנכסיו כו' אשר ע"כ לענ"ד חלק גדול מהנדבה ישולח למקומות אחרים לת"ח דלעי באוריי' ודחיק' להם שעתם והמה ילמדו ויתפללו בעבור נשמת המונח ז"ל ולא ירע לבב הקצין המלדב כי יברכהו ד' בגלל הדב' הזה וינחמהו וישעשע נפשו, הכ"ד הכותב בנחיצה רבה באישון ואפילת ליל:

יואל אונגר מרעכניטץ:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה