תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
תשובה קיז
פאקש, א"ח של סוכות תרכ"א לפ"ק:
אהובי חתני הרב מו"ה זוסמאן אליעזר סופר נ"י האבדק"ק האללאש יע"א:
ע"ד שאלתך הנה היא שאלת הראשונים שכן שאל הר"י את הר"ת והובא בטו"ז סי' ק"י ס"ק יוד והשיב דבטלה דתרנגולת בנוצתה לא הוי חהר"ל, ואף אי נאמר דהש"ד מיירי בעופות קטנים דאיברים הפנימים שבהן לבדן אינן ראוי' להתכבד, רק כשהן שלימים אי לא היו מאוסים מחמת נוצתן היו חשיבי חהרי"ל, משא"כ בנ"ד שהיו בהן עופות גדולים כמו אווזות והכבד שלהן לבדה הוי חהר"ל וכמ"ש הכו"פ בסי' ק"י סק"ו, מכ"מ יש להתיר דכל חדא מנהון הוי ס"ס וכמו שהקשה הטו"ז שם על הר"ת דמתיר ס' א' בגופו וס' א' בתערובות, ואף דאנן חיישי' לדעת הר"י דל"א ס"ס כזו מכ"מ כיון דעיקר להלכה כר"ת, ואף בדעת ר"י יש מקילין היכי דלא נודע הטריפות קודם התערובות אף דהש"ך דחה זה מכ"מ כ' הוא בעצמו בכללי ס"ס בקצרה דבמקום ה"מ יש לסמוך אמקילין, א"כ הי' נראה לכאורה להתיר, אך מה שיש לעיין בזה הוא דלדעת הש"ך והטו"ז ורוב האחרוני' דל"מ ס"ס במקום דאתחזק איסורה דלפי"ז הי"ל לנו לאסור כל הכבדים מאווזות הפטומות שאחת מהן אסורה והיא חהר"ל:
אמנם כבר הרגיש הפמ"ג במשבצות ס"ק ט"ו שהטו"ז לא העתיק כראוי דברי הא"וה, שבא"וה על נמצא סכין פגומה כ' דל"מ הס"ס משום דהוי ס"א בגופו וס"א בתערובות ועל לא בדק בסימנים ונתערבה כ' משום דהוי במקום חזקת איסור, וכ' הפמ"ג דהחילוק דבסכין פגום אוקי חז' הסכין נגד חזקת אינו זבוח, וקשה דזהו דוקא בשיבר עצמות דעצם וודאי פוגם, משא"כ נגיעת המפרקת דלא פגים יותר מהעור א"כ לא הוי חזקת הסכין דדמי למקוה דתרתי לריעותא כוודאי דמי' ולא שייך תי' התוס' הב' דעצם וודאי פוגם ולענ"ד נ' בטעמא דכ' הש"ך רסי' י"ח ובסי' כ"ח ס"ק כ"ז להשיג אהב"ח דבנמצא סכין פגומה אינה אל ספק נבילה ולא אוקמי אחזקת שא"ז, דהוא ממה שכ' תוס' כתובות דכ"ג דבזרק לה קידושין ספק קרוב לו או לה דאתרע חזקת פנוי' ומזה הוליד הרב בעל פנ"י בחידושיו לגיטין דכ"ח דבכ"מ שנעשה המעשה להוציא מחזקה שהי' מקודם לכן והספק אי נעשה כהוגן והועילה המעשה דלא הוי חזקה מעלייתא שיהי' בוודאי כאשר היתה מקודם לכן, והביא סמוכי' לדבריהם ממה דאי' בר"פ חרש דאשת חרש חייבים עלי' א"ת ולמה לא מוקמינין לה אחז' פנוי' עיי"ש, א"כ הה"נ אם נעשה בוודאי מעשה השחיטה וספק לן אי נעשה באופן המועיל דלא הוי אלא ספק כמו קידושי חרש, משא"כ בלא בדק בסימנים דמספקינין אי נשחט הרוב דאוקימנא אחזקה דלא נשחט כלל כ"א המחצה, ועל כן בנמצא סכין פגום דאינו מכח החזקה וודאי נבילה כ"א ספק נבילה וכי נתערבה ונתוסף עלי' עוד ספיקא שפיר הוי ס"ס מעלי' לדעת ר"ת לכן לא כ' באו"ה לאסור כ"א משום דחיישי' לדעת הר"י, ולפמש"כ דבלא נודע עד אחר שנתערבו סמכי' בה"מ אהמקילין לכן יש להתיר הכל רק לחומר בעלמ' לחוש לדעת הר"ת שעומד בשי' רש"י דבכל האיסורי' שנתערבו ביבש להשליך א', והי' לי לדבר הרבה בדבר הזה שהאריכו בו האחרונים למעניתם בס"ס נגד החזקה:
חותנך אוהבך יואל אונגר מרטכניטץ: