אור ברסלב

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

תשובה קטז

תשובה קטו

שאכטיץ יום א' פ' פקודי ת"ר לפ"ק:

להרב מו"ה משה פאקש נ"י:

הנה מתחלה בדק לן מר להקשות על דעת הטו"ז סי' תר"ה והמג"א סי' ל"ב ס"ק ס"ו דלא אמרי' כל קבוע כמע"מ היכי דיש ספק אי יש כאן אי' כלל, ואני מוסיף שכן היא ג"כ דעת הצ"ץ בתשו' ל"ב יעי"ש והקש' מע"כ א"כ אמאי לא מוקי הגמ' הא דאמר שמואל אין הולכין בפ"נ אחר הרוב בט' גוים וא' ספק ע"כ. הנה מתחלה אומר דזה שהחליטו האחרונים הנ"ל דלא אמרי' קבוע כמע"מ היכי דלא אתחזק איסורא לאו דכ"ע היא ופליגי ביה גדולי הקדמונים, הנה האס"ז במס' ביצה בשם הריטב"א דהביא מעכ"ת בסוף דבריו, ואין כן דעת הרשב"א, ומזה אין להוכיח דפליג אדינא דריטב"א הנ"ל ואוסר ס' ביצה שנולדה ביו"ט משום קבוע אלא טעמו דאוסר דס"ל דלא אזלינן בתר רובא בדבר שיל"מ ואפי' במקום דלא אתחזק אי' כלל, וכ"כ בהדיא בס' עבודת הקודש שלו שער ה' אבל הר"ן שם כתב דאסור למזבן בבית הנכרי מטע' קבוע, ואם הביאו לבית ישראל מות' דהו"ל פירש יעי"ש וכן מוכח מדברי התוס' חולין דף צ"ה דהקשו אמאי במקום שמכריזין והוכרז, ובמקו' שאין מכריזין אסור לקנות במקולין ולא אמרי' כל דפריש יעי' במהרש"א, ותי' דמקולין הו"ל קבוע, אלמא דס"ל דאף במקום שאין מכריזין כלל דלא איתחזק איסורא בוודאי מ"מ הקבוע כמע"מ, ומהש"ע יו"ד סי' קי"ד אין להוכיח דס"ל כיון דאתחזק לן ג"כ מקצתן דאין מערבין אי לאו דאיתחזק האיסו' הנ"ל מחבואה א' מצלת על כולן כמבוא' שם בסמוך, והנה הטור חדית לן בסי' שכ"ט דבפ"נ אף דאיכא כמה ספיקות מ"מ מחללין, והאחרונים כ' דלשון הרמב"ם מורה דדוקא היכי דליכא אלא ס' א' אז מחללין ויש לעשות סמוכי' מדין המבואר יו"ד סי' רס"ו גבי ס' בן ז' ס' בן ח' דאין מחללין עליו יעי"ש עכ"פ ס"ל דאותן הקדמונים דס"ל דלא מקרי קבוע היכא דלא אתחזק וודאי איסר המה ס"ל דמהני ס"ס בפ"נ, וממילא מתורץ קושי' מעכ"ת דאי הוי ט' גוים וא' ספ' לא הוי מפקחי' משו' ס"ס דדמי לביצה שנמצאת בחצר שיש בו ב' תרנגולין א' כשירה וא' ס' טריפה דלכ"ע הוי ס"ס כמ"ש הש"ך בדיני ס"ס דין ד' יעי"ש כל זה כתבתי לפי דעת מעכ"ת אבל לפע"ד שאין דמיונו עולה יפה מה שרוצה לדמות היכי שיש בתערובות א' שהוא ס' לתערובות שלא ידעי' בי' איסור כלל, ולא דמי כלל לענ"ד דא"כ הא דפליגי הפוסקים בס' איסור שנתערב אי מותר כל אחד מהן מחמת ב' הספיקות א' בגופו וא' בתערובות הלא כל עיקר דדבר חשוב ושבמנין אוסר התערובות ולא אמרי' אכל חד מינייהו איסורא ברוב' איתא הוא מטע' קבוע דרבנן, וכיון דליכא כאן רק ספ' איסור בלי ס"ס הו"ל להתיר כ"א מהם מטעם רוב, אלא וודאי דוקא אי מספקי' אי יש כאן כלל דבר האסור, אז לא הוי קבוע משא"כ אי יש כאן דבר א' שנתחזק לן בספיקו וקודם שנתערב נאסר מחמת ספיקתו גם אי נתערב בקביעות אוסר כל הקבוע, והה"נ כיון דזה שספ' אי גוי או ישראל הוא אתחזק לן בספיקתו ומותר לחלל שבת עבורו גם אי נתערב בקבוע מתיר כל התערובות כנ"ל ברור:

והנה דברי הר"ן הנ"ל תמוהים לכאורה דכיון דסובר דאע"ג דלא אתחזק איסורא מ"מ הו"ל קבוע, א"כ למה מתיר בהביא הגוי לבית ישראל משום דהו"ל פירש, ולמה לא נגזור לשמא יקח מן הקבוע, כיון דהאיסו' מעורב יעי' בש"ך סי' ק"י ס"ק ז' דבס' חניות דמיקרי קבוע לדעת הטור דאפי' בפירש אסור, וכבר קדמו בזה הצ"ץ בתשובה הנ"ל, וכן מוכח ג"כ לענ"ד בדברי הר"ן בעצמו שכ' גבי זימן ב' ומצא ג' דאסור מטעם דאיכא חד דאינו מוכן דמעורב בהו, וקשה אמאי אסורין כולן נכבשינהו דניידו [וכדומה שהקשה כן בשעה"מ] בשלמא לדידן לק"מ אף דקיי"ל היכי דניידו כולהון לא גזרינן לשמא יקח מן הקבוע וכמ"ש הד"מ בשם חמיו מהו"רר שכנא גבי איוב, מ"מ אסורין מטעמא דדלמא כולן אזלי לעלמא ועי' מג"א סי' תצ"ז ס"ק י"ד. אכן להר"ן קשה אלא וודאי דה"ט דאסורין להר"ן מגזירה דשמא יקח מן הקבוע וחולק אסברת מו' שכנא הנ"ל, וא"כ דבריו סותרי' למ"ש כאן, ועיינתי בהר"ן בפ' גיד הנשה וראיתי שחולק אסברת התוס' וס"ל דאף אם האיסור מעורב ולא ניכר בפני עצמו מ"מ לא חיישי' לדלמא יקח מן הקבוע אלא אם ראינוהו פורש לפנינו, וא"כ ניחא הכל דבזימן ב' באמת אי הי' פורש מעצמן שלא בפנינו הי' מותר, אך תקנתא דנכבשינהו ליכא דאז הוי פירש לפנינו וכאן דפירש שלא בפנינו באמת מותר:

אמנם אכתי לא נחה דעתי בזה דהתוס' חולין שהבאתי דכ' דמקולין הו"ל קבוע הקשו אח"כ אכתי בשר הנמצא ביד גוי לשתרי והיא תמוה, כיון שכתב מקודם דמקולין הו"ל קבוע, ובמקולין איננו ניכר האיסור א"כ יש לגזור לדלמא יקח מן המקולין לשיטתם דאף לא ראינוהו שפירש גזרי' לדלמא יקח מן דקבוע היכי דאינו ניכר מקום האיסר, ע"כ נראה לענ"ד ברור, דאף דהתוס' והר"ן חולקים על שיט' הריטב"א הנ"ל וס"ל דאף בלא אתחזק איסורא מחשב הקבוע כמע"מ היא רק מדרבנן דגזרי' אטו אם יתחזק האיסור, וזה דוקא ליקח מן מקום הקביעות בעצמו אבל אם כבר פריש לא גזרי' לדלמא יקח מן הקבוע דהו"ל גזירה לגזירה כנ"ל ולא כהפ"ח או"ח סי' תנ"ג שכ' דאף אי ידעי' דא' מן המוכרי קמח וודאי לותת מ"מ אי מביא לבית ישראל מות' ליקח ממנו, ומביא ראיה מדברי הר"ן הנ"ל, ולפמ"ש גם הר"ן לא כתב כן אלא בקבוע דלא אתחזק איסורא משא"כ בזה דמיירי דא' ידוע בוודאי דלותת, ועוד דהר"ן לטעמיה דס"ל דפי' שלא בפנינו בכ"מ מותר ולא גזרי' משא"כ לדידן וודאי גזרי' לשמא יקח הקבוע וכמש"ש הצ"ץ בנדון זה בעצמו, וודאי נעלם מעיני הרב ז"ל שלא הביאו כלל:

ובעיקר הדין דקבוע היכי דלא אתחזק איסור הנה המג"א סי' ל"ב הביא ראי' דלא מחשב כמע"מ מהא דלוקחין מהם ביצים אפי' בביתם ולא חיישי' שתא מנבילות וטריפות, ובאמת דהיא לכאורה תמוה גדולה לשי' התוס' והר"ן הנ"ל מ"ש דאסור למזבן בביתם ביצה דיש לחוש להם למוקצה ולא ניחוש לאי' נבילות וטריפות שהיא דאוריי' והנראה לענ"ד הוא דס"ל להר"ן והתוס' דוודאי היכי דלא אתחזק איסורא ליכא למיסר משום קבוע כיון דלא ניכר האיסור א"כ בכל מקום שהיא בטל ברוב, כיון דכל הביצים בכלל הספק ומן הידוע דרובן של היתר והכל מצטרפין לבטלן, רק דבחשש ביצי' הנולדי' ביו"ט דאין להם ביטול דהו"ל דבר שיל"מ וכל ההיתר אינו אלא משום דכל דפריש מרוב' קאפריש וזה לא מהני משום דהיא קבוע, וכן הא דאסרו למזבן בשר במקולין דנכרים היא מטע' דרוב פעמי' חתיכות הבשר שבמקולין המה גדולים וחשובים שאין להם ביטול, משא"כ ביצים מחשש נבילות וטריפות דא"כ דהו"ל קבוע הא נתבטלו ואין כאן איסור כלל, וכן משמע לשון הצ"ץ בתשו' הנ"ל שכ' בז"הל אפי' אי הוי ידעינן שמוכרי הקמח מכבסין מ"מ כיון דאין מכבסין תמיד אלא שלפעמי' מכבס ולפעמי' אינו מכבס, וא"כ אין האיסור קבוע במקומו בשום א' ממוכרי הקמח אלא נתערב איסור בהיתר וכו' אלמא דמטעם ביטול קא אתי', א"כ כל עיקר פלוגתת התוס' והר"ן עם הריטב"א רק במקום דל"ש ביטול אבל בנדון דהמג"א והטו"ז הנ"ל כ"ע מודים, וגם היכי דלא שייך ביטול נראה לענ"ד להביא ראיה מגמר' דנזיר דף י"ב האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה דאסור בכל הנשים, ודעת הרמב"ן הובא בר"ן גיטין דף ס"ד דמדינא לא קנסו דס"ל אף דלא ניכר האיסור מחשב קבוע וחזקת פנויה דאתתא לא מהני לקרובתא וקשה א"כ למה לי לחזקה דשליח עושה שליחותו בלא"ה אסור משום ספיק' ואין לומר דאי לאו חזקה הנ"ל הוי מחשבי' לס"ס ס' דלמא לא קידש כלל ואת"ל קידש דלמא אחרינא ועכשיו הוי ס"ס נגד חזקה, זה אינו דהא זהו ס' א' בגופו וס' א' בתערובות כמ"ש הש"ך א"ו דהיכי דלא אתחזק אי' לא מחשב קבוע, וע"י החזקה אתחזק איסורא דוודאי איכא א' דנאסרו קרובותי' יעיי בס' המקנה דף ע"ג בקדושי':

ידידו הדש"ת יואל אונגר מרעכניטץ:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה