תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
תשובה קיב
פאקש, כ"ו סיון תרמ"ב לפ"ק:
שלום וכ"ט לחתן חתני הרב מו"ה עמרם פישער נ"י האב"ד דק"ק יינק יע"א:
ע"ד קושייתו בזבחים דע"ח דש"מ נותן טעם ברוב לאו דאוריי' דלדעת המקשה מיירי דנכלל מין בשא"מ מיירי ולפי התוס' דמיירי דנבלל ב' זיתים מחד איסור וד' זיתים מאיסור האחר א"כ ניכר מאיזה מין הוא הרוב, הלא אפשר דהי' בשר בהמה ובשר עוף או מנחת סולת שהיא של חיטים ומנחת שעורים אחת נטמאה ואחת נתפגלה ושקל ב' זיתים מחד מינייהו וד' מדאידך ובללם עד שאינם נכרים ושכח מאיזה הי' הרוב, ורש"י דנקט בשר ומנחה הוא לשיטתו דג' איסורן נבללו בעת לעיסה:
ומה שהקשה בגיעולי נכרים למ"ד דמותר לבטל לכתחלה לא הבנתי קושייתו הלא משם ילפי' דטעכ"ע דאוריי' מדהצריך להגעיל כלי בת יומא דבלי הגעלה יתן טעם בהתבשיל, ולהיפוך הי' לו להקשות למ"ד דאסור לבטל מנ"ל ללמוד משם דטעכ"ע דאוריי' דלמא משום דאין מבטלין וכדומה לי שראיתי קושי' זו, ובאמת לק"מ דדוקא אם נותן האיסור לתוך ההיתר להרבות מידתו, או מערב האיסור כדי ליתן טעם ולהשביח ההיתר זה אסור מדאוריי' אבל בזה שמבשל בכלי שבלע' בתוכו בליעת איסור ואין כוונתו להנות מטעם האיסור ונוח הי' לו שלא הי' בו אותו הטעם וכוונתו רק לבשל את ההיתר אי לאו דטעם האיסור הי' אוסר התבשיל לא הי' צריך להגעיל, ויתיישב בזה קושי' הרא"ה בבדה"ב על הרשב"א שכתב בתה"א שבלוע שבתוך כלי שאב"י לא נפגם לגמרי שאינו ראוי לאכילת גר אלא שאינו אוסר המאכל כיון שאינו משביחו שפוגם קצת לכן בטל ברוב והקשה הא כיון שהבלוע עדן לא נותר איך נתיר לבשל בלי הגעלה למ"ד דאין מבטלין מדאוריי' ולפימש"כ לק"מ ויעי' פלתי סי' צ"ט שכ' שבלוע' בכלי לא חשוב ביטול איסור, ולא ידעתי טעמו למה לא וכמו שמוכח מדברי הרא"ה אבל קושייתו לק"מ דהקשה מאי שנא זרוע עם איל ומ"ש שלמים בכלי של חטאת ולפימש"כ ניחא דהתם רוצה לבשל האיסור עם ההיתר ובכלי אין כוונתו על טעמו של האיסור:
יואל אונגר מרעכניטץ: