תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
תשובה עו
להנ"ל.
ע"ד שאלתך באיש שמצא כתם על כתונת שלו, והאשה יש לה ווסת קבוע' וכעת שלא בשעת ווסתה, הנה בתשוב' פ"מא כ' דגזירת חכז"ל רק בכתם שלאשה ולא מצינו שהחמירו בבגדי האיש, והובא דבריו בס"ט ובשארי קיצורים. אמנם מצאתי באיזה ספר מן האחרוני' שפקפקו ממה שאיתא בתוספתא דבנמצא על חלוק בנה ג"כ טמאה, ונ"ל דאפשר לומר דאף דלא גזרו על חומרא דכתם אם לא בבשר' ובגדה, מכ"מ החשש דלמא ארגשה לאו אדעת' הי' לנו לחוש וצ"ל דמדאוריי' לא חיישי' לדלמא ארגשה רק דחז"ל חשו לזה, ובמקום דלא גזרו כמו בבגד שאינו מקבל טומאה נשאר על ד"ת, וכן נמי בנמצא על בגד האיש, אמנם הא דאמרי' דמדאורי' לא חיישי' לדלמא ארגשה משום דאיכא ספיקא נמי לומר דלמא מעלמא אתי' דעבר' בשוק של טבחים ושכחה זאת וכקושי' הכ"מ דהוי ס"ס ותי' דהחמירו כאלו הוא וודאי מגופה, והקשו למה לא החמירו ג"כ ביש לה מכה וא"י אם מוציא' דם דמצרפי' לה ס' דלמא מן העלי', ותירצו כיון דיש תרי חששות להקל א' דלמה מן המכה ודלמא מעלמא לכן לא החמירו במקום שי"ל ג"כ ס' דעלי' וא"כ בכתונת האיש אפשר לומר ג"כ דלמא בעלה עבר בשוק טבחים ולא בא הכתם מן האשה ודלמא היא עברה, וגם ספק דמן העלי', והתוספתא מיירי בחלוק של הבעל דהי' בדוק לו לקנח בו אחרי התשמיש, אמנם באשה שקבוע' ווסתה והיא כעת שלא בשעת ווסת' דעת הרמ"א להקל כפי הנראה בלא ז"נ מחמת ס"ס אם לה מכה שא"י אם מצאה דם ולא קיי"ל בזה כוותי' כמש"כ הטו"ז והש"ך דעכ"פ נקיים בעי, אבל בכתמים לא א"כ הה"נ והנני מוכרח לקצר כי מוטרד אנכי בסבל עבודת שונות וד' שנותיכם יאריך:
יואל אונגר מרעכניטץ: