אור ברסלב

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

תשובה מט

תשובה מח

להנ"ל

הנה במה שהשיג מעכ"ת על תירוצי לפסק הרמב"ם פ"ד מה' איסורי מזבח במשתחוה לבהמה דצמרה פסול לתכלת דבגדי כהנים אף דנשתנה ע"י הצביעה משום דצביעה הוי שינוי החוזר דאפשר להעבירו ע"י צפון, וכ' מע"כ כיון דתכלת לפמ"ש המל"מ נצבע בדם החלזון והיא דומא לקלא אילן דאינה עוברת ע"י צפון ואני לא אדע אם בעודנו צבוע א"א להבחין בין תכלת לקלא אילן מ"מ אם יעברו עלי' צפון אפשר דעוברת, ואני חשבתי לפי המבואר בנדה דף ס"ב יכול להעביר ע"י ז' סמנים וצבע אינו עובר ע"י צפון ומי יימר לן דדם חלזון עדיף מדם האשה דגם כי ירבו לה בורית וז' סמני' וגם צפון דנכתם צביעה ואינה עוברת, ויותר הי"ל למע"כ להביא ראיה דאינה עוברת ע"י צפון דא"כ במנחות פ' התכלת הי' יכול לבדוק אי תכלת או קלא אילן ע"י צפון, ויש לדחוק ולומר דלא משום קלא אילן צריכה הבדיק' כי חיישי' לצבעים הרבה שאפשר להדמות למראה התכלת שכן משמע מדברי הרמב"ם פ"ב מהל' ציצית גבי הא דאין עושין חוטי הלבן בבגד שכולה תכלת מקלא אילן ומכל מיני שחור מפני שנראה כתכלת ועכ"ז מודה אני למע"כ דדם חלזון אינה עוברת ע"י צפון שכן כ' הרמב"ם בהל' ציצית דתכלת לא תשתנה בשום אופן ותעמוד ביפיה:

ומ"ש מעכ"ת בשם המרכבת דבגדי כהונה לא בעי תכלת, הנה הספר הזה אין בידי אבל אני כתבתי במק"א להביא ראיה להמל"מ מירושלמי שבת פ' כלל גדול דפריך מה צביעה היתה במקד' ומשני שהי' משרבטין בעורות אילים מאדמים וכ' הקרבן עדה הא דלא משני דצבעו תכלת ותי' דלא צבעו תכלת כלל במדב' שלא הי' להם חלזון אלא הי' להם תכלת ממצרים וכן כ' הק"ע להלן גבי צד חלזון ופוצעו דאית למאן דאמר דאין חייב אלא א' משום דלית ליה מלאכת צידה כלל בשבת דחלזון לא הי' ניצודים במדבר ותחש דלא נברא אלא לשעה לית בי' משום צידה ואנן דאי"ל צידה בשבת משו' תחש וס"ל דגם בבריאה לשעה הי' מלאכה וא"כ נראה מזה דלא היו יכולי' לצבוע בשארי צבעי' את בגדי כהונ' רק בדם חלזון, אמנ' עכשיו ראיתי בדברי הק"ע תמוהי' הם דאיך השתמשו בצמר הצבוע תכלת שהביאו ממצרים הא אפי' לציצית בעינן צביעה לשמה וכ"ש לתשמיש קדוש' ועוד הא מבואר בירושלמי פ"ג דיומא דאבני קדש בעינן שחציבתן בקדש ובקדש יחצבו ובגדי כהונ' אריגתן בקדש ובקדש יארגו וא"כ וודאי דבעינן צביעה לשמה ועוד הא בבבלי שבת דף ע"ד איתא גבי קושר ומתיר שכן עושין צידי חלזון אלמא דלמלאכת המשכן צדו חלזון אבל מגמ' זו יש להביא ראיה דתכלת למשכן לא היו צובעין אלא בדם חלזון ומנ"ל לחלק בין תכלת לפרוכת ובין תכלת לבגדי כהונה ומה שנראה לענ"ד כעת לתרץ הרמב"ם דלא מהני שיניו דצביעה לתכלת דבגדי כהונה משום דנ"ל דהא דמהני שינוי בפסולי קרבן דוקא אם נשתנ' קודם שהוקדשו כגון חיטין באתננה ועשאן סלת ואחר השינוי הקדישן למנחות אבל אם השינוי וההקדש כא' לא מהני כעין שכ' התוס' לענין מצוה הב"ע ותדע שכן היא דאל"כ איך משכחת אתנן לאי' דהא שינוי שם כשינוי מעשה דמי ומיד שהוקדשו נשתנה שמו דמעיקרא חולין והשתא קדש ואף דכ' התוס' בב"ק דף ס"ו דבלא יאוש לא הוי שינוי השם ע"י דקרא עליו הגזלן שם קדש דכן מוכח דגזול ולא נתייאשו הבעלי' אין הגזלן יכול להקדישו היינו בגזלן דכל כמה דלא נתייאשו הבעלים אין לו כח לקרא שם קדש על דבר שאינו שלו משא"כ אתננה דקנתה ע"י שכר פעולתה וגם נקנה לה במשיכה ויכולה לעשות באתננה כל מה שתרצה א"כ חל שם ההקדש ונשתנה שם האתנן אפ"ה לא מהני כיון דלא נשתנה קודם שהקדישה, והנה הצביעה דתכלת דבעי שיהי' נצבע לשמה ומשעה זו נקדש שא"א לשנותו לחול וכמו שהדין לשי' ר"ת דאף דהזמנה לאו מלתא היא מ"מ אם נעבד העור לשמה אסיר לשנות לחולין וכמו שביאר הר"ן לחידושיו בסנהדרין הה"נ כאן, ולכן בשעה שהוצבע לשם תכלת לקדושת המקדש נעשה קדושת הגוף וקדושתו והשינוי באי' כא' והא דאמרי' היינו בעי דרמב"ח היינו אם מכשירי קרבן כקרבן אבל לא לענין שינוי:

וע"ד קושי' למה גבי ראשית הגז לא התנה הרמב"ם וטוש"ע דצבעו פטור דוקא אם נצבע בקלא אילן דהוי שינוי שאינו חוזר דנ"ל כיון דפי' הרמב"ם דלאחר יאוש מהני שינוי החוזר אלמא דסובר דוקא גזל ולא נתייאשו הבעלים לא תהני שינוי שלו אם היא גרוע כיון דלא ניחא לי' לבעלים והם רוצין להעביר השינוי שעשה הגזלן בלאו דעתו משא"כ לאחר היאוש דפקע רשות הבעלים ממנו כיון דיאוש הוי כהפקר אף דהגזלן לא קנה מן ההפקר כיון דבאי' באה לידו מ"מ ע"י השינוי אף שהיא גרוע קונה כיון דאין הבעל הממון מעכבו יכול לקנות א"כ בראשית הגז שלו שאין כאן בעל הממון לעכב דהא אין לו תובעין מהני שינוי גרוע רק שר"ש פליג והוא לטעמי' דסובר דגם לאחר היאוש לא מהני שינוי החוזר דהא לשיטת הרמב"ם הא דבדף צ"ה גבי שבת שע"ג גזילה דגזלן הוי לר"י היא לאחר היאוש ואפ"ה פליג ר"ש דאין הגזלן קונה אלא למחצה ולשליש ולרביע לכן סובר גם כאן שצביעה דלא קלא אילן דאינו קונה אף דליכא עיכוב הבעלים, ומאפס הפנאי הוכרחתי לקצר:

והנני דו"ש יואל אונגר מרעכניטץ:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה