אור ברסלב

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

תשובה מה

תשובה מד

להנ"ל.

פאקש, עש"ק י"ד מנחם אב תרמ"ג לפ"ק:

הקשה מעכ"ת למה מותר לכתחלה לכהן לאכול מצת חיבה מתרומה וחלה הא אין עושין חבילות חבילות הנה מהא דאין משקין ב' סוטות ואין מטהרין ב' מצורעים ל"ק דהתם עושה ב' מעשים ודומה כאלו הי' עליו למשא לכן ממהר לפרק המשא מעליו, אבל באם ע"י אכילת זית א' או ע"י מעשה אחת אחרות מקיים ב' מצות, כגון שמדליק נר שבת בשמן שריפה דמקיים בהדלקה זו ב' מצות, דמותר לרב חסדא בפ' במה מדליקין, וכן שוחט נדרו ונדבתו לשם שלמי שמחה וכדומה ל"ל בה, רק קשה מהא דאין מברכין ב' ברכות על כוס א' בפ' ע"פ והוא דהברכות א"א אלא זא"ז והאוכל תרומה צריך לברך כמש"כ הרמב"ם סוף הלכת תרומה, א"כ איך יברך ב' ברכות על אכי' מצה ועל אכי' תרומה על זית א', וקושי' זו יש ליישב בפשיטות דמיירי שכבר אכל אחר קידושו על היין של חולין פירי אחת של תרומה ובירך אז על אכילת התרומה:

ועל קושי' השני' החמורה עד מאוד, נראה ליישב דלהכי אין מביאין מנחות ונסכים מתרומה, משום דבעי למשרף הקומץ ע"ג המזבח ותרומה טהורה אסור למשרפה, ולכן מקשה הגמ' במנחות דף פ"ד דהאיך מותר להביא העומר בשביעית לאכלה ולא לשריפה ומשני דהתם גזה"כ הוא, ולהכי אמרי' ספק דבכורות דבהמת שביעית פטור' מן הבכורה דלא למשרף אימוריו ע"ג המזבח, ויעי' במשנה שביעית פ"ח דקל שביעית מתרומ' טהורה דמותר להדליק' לצורכו אבל לא לצורך מצוה וכש"כ תרומ' טהורה דחמירא תניי, ותוס' זבחים לא הקשו רק לרש"י דיליף ממשקה לישראל, והא דלא פירשו מדומע כמשמעו בשארי מקומות ומטעם הנ"ל מדקאמר עלי' דקדוש ליפסול והכוונה דצריך למשרפה וכי יותר טוב לישרף כולו מלהקריבו ולמשרף רק קומצו אבל בתוספת' איכא למימר הכי וא"ש והנני חותם באהבה רבה מחותנו אוהבו כנפשו:

יואל אונגר מרעכניטץ:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה