תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
תשובה לט
פאקש, עש"ק פ' פקודי תרל"ו לפ"ק:
בירך לקחתי ובירך אשיב לכבוד מחותני הרב מו"ה עקיבא פישער נ"י אב"ד דק"ק טעט יצ"ו ויראה בשמחת בניו, יושפר נחלתו, וייטיב השם מזלו, ויפיל חבלו בנעימים:
אתמול בלילה קבלתי מכתב מעלתו, וכעת סמוך לחג אשר רבו טרדות וסבל עבודות שונות, משא בני הקהלה גדולה ד' ירבה וכו' ובני הישיבה וגם להשיב לשואלים דבר הלכה בהלכת' רבתא לפסחא, ע"כ חטפתי מעט מזמן היקר להשיב מיד למע"כ מחותני נ"י:
הנה מה שהקשה מעלתו בחישב להקטיר או לאכול חצי זית למחר דלא נפסל הקרבן והא ח"ש אסו' מה"ת וגם חזי לאצטרופי אם יחשב בעבודה אחרת על ח"ז, לדידי לק"מ, וודאי אמת אם נדון אם מותר לכהן לחשוב מחשבת פיגול בח"ז אמרי' דאסור, משום דמחשבה זו בזית שלם עובר על לאו ג"כ אסור מה"ת בח"ז, וגם אם הטעם דח"ש משום דחזי לאצטרופי הה"ד בזה חזי לאצטרופי ולא דמי לח"ש לענין בל יראה לסברת השג"א בסי' פ"א דהא על מחשבה דח"ז השני' לא הי' עובר אם לא דנצטרף לח"ז הראשונה, ולא הבנתי מה שתלה מר דבר זה לסברת השאג"א, ועוד אפשר לי לומר דלר' ינאי בזבחים ד"א המחשב בקדשים לוקה, אולי סובר דגם אם חישב לאכול או להקטי' ח"ז חוץ לזמנו דג"כ לוקה דאף דנמסרו השיעורין למשה דלא יחשב אכילה בפחות מזית וגם דאין הקטרה פחות מזית, היינו לענין שלא יעשה פיגול במחשבת ח"ז ולא יופסל הקרבן אבל לא לענין העובד דעושה איסור במחשבתו, ואין תלוי זב"ז דאף דהקרבן לא נפסל מכ"מ הוא עובר על הלאו דלא יחשב, ומצינו כי"ב בשותפין שהמירו דאין תמורתן תמור' ואפ"ה לקו, כן ה"נ אף דלא הועיל המחשבה לפסול, מכ"מ לוקה על מחשבתו שאינו נכונה, כן אפשר לומר ואין לי ראי' לדבר זה, אבל עכ"פ זה ברור שגם מחשבת פיגול בח"ש אסור מן התורה, אבל מה שהקשה מר גם לענין פיסול הקרבן שיופסל ע"י מחשבת פגול בחצי זית לא הבינותי כיון שנמסר למשה השיעור דזית למחשבת אכילה ושאין הקטרה בפחות מזית לענין מחשבת פיגול בהקטר' אם לא שנצטרף לח"ז אחר, ואף לאביי דסוב' יש בהקטרה בפחות מזית מכ"מ לענין פיסול הקרבן אקשינין אכילת מזבח לאכילת אדם דלא לפסול אם לא נצטרף לח"ז אחר כמש"כ תוס' מנחות ד' נ"ח איך אפש' לומר דיופסל מה"ת ע"י ח"ז הראשון, וא"כ אחר שחיש' בעבודה א' על ח"ז והופסל הקרבן א"כ לא קרב המתיר כמצותו וא"א לקבוע לפיגול ומה מהני מחשבתו בעבודה השני' על ח"ז השני' הלא כבר הופסל:
ומה שהקשה מעלתו על הרמב"ם דפ' המחשב אינו לוקה דהוי לאו שא"ב מעשה ופ' ג"כ בחס"מ בקול דלוקה אלמא דבמה שבדיבורו עושה מעשה הוי כי"ב מעשה, הנה על הרמב"ם ל"ק דהוא כ' בריש הל' תמור' דמומר הוה לאו שא"ב מעשה ומכ"מ לקה מהלכ' אלמא דלא ס"ל עקימת שפתיו הוה מעשה והא דלוקה בחס"מ בקול כ' הה"מ כיון דאפשר לעבור ע"י מעשה גם בלא עשה מעשה נלקה, והוא להיפוך מסברת החינוך הידוע אבל הי"ל להקשות על הגמר' דמקשה ר"מ על ר' ינאי דהמחשב לוקה והא לאו שאב"מ הוא דלמא סובר ר' ינאי כתלמידו דאמר לא תתני מימר, אבל באמת נ"ל דל"ק דלא דמי למימר דעקימת שפתיו עשה המעש' שהוא רצה שיעשה, שאמר שהתמורה תהי' קדוש וכן נעשה ע"י דיבורו כאשר אמר, אבל כאן במחשב שיוקטר חוץ לזמנו אטו נעשה כן שמות' לכהן להקטיר חוץ לזמנו אלא שתפסל והוא לא אמר שיופסל אלא אמר שיוקטרו האימורין או יאכל הבשר חוץ לזמנו וכן לא יעשה, כן נ"ל, אבל מש"כ מר נ"י לתרץ קושי' העולם על הלכה פחות מד"א ברה"ר הוא נכון מאד וכמדומה שגם אנוכי אמרתי כן זה זמן כביר:
ומש"כ לי בנו הנחמד מו"ה עמרם נ"י ד"ת לתלות סברת רמב"ן בעשה דלעול' בהם תעבודו בפלוג' ר"ש ורבנן אי דרשי' טעמא דקרא הוא ראוי להעלות על שלחן מלכי' ובמה שמביא רבינא לטעמי' אביא עוד ראי' דרבינא ס"פ האומר דדריש כר"ש כי יסיר לרבות כל המסירין הוא כר"ש דמזה רוצה הלח"מ להביא ראיה דרמב"ם סובר ג"כ דרשי' טעמי' דקרא ומה שפ' דעשירי אין ממשכנין דסוב' דגם בעשירה איכא חשדא, אבל מה שהקשה על התה"ד לק"מ, דהנה הא דקריאת פ' זכור לא בעי למילף מדברי הרא"ש דהוא בספרי והובא בג"מ מגילה זכור בפה ואל תשכח בלב, רק דהוי אמינא דגם יחיד דקורא בס"ת אותו פרשה יוצא, והביא ראי' מדברי הר"אש דכ' דלא מסתבר למימר דמשום פ' זכור שחרר עבדו, ור"ל דא"כ אפשר כשי' בה"ג דמשום מצוה דרבנן לא הוה דחינין רק משום מ"ע זו הוי דחי עשה דלב"ת, אבל לא מסתבר לומר כן עכ"פ מוכח מן הרא"ש דבעינין צירוף עשרה מה"ת לקרות פ' זכור, ומאפס הפנאי אקצר:
והנני אצוה את ברכת ד' על ראשיכם ותחוגו את החג בשמחה כאוות נפשיכם:
יואל אונגר מרעכניטץ: