אור ברסלב

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

תשובה לז

תשובה לו

בסוגי' דהרהינו פסחים ל'

איתא התם במתני' נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה, ומסיק הש"ס כגון שהרהינו אצלו ואמר לו מעכשיו, והנה הרמב"ם בפסקיו הלכות חמץ ומצה פ' ד' הל' ה' כ' וז"ל ישראל שהרהין חמצו אצל עכו"ם אם אמר לו אם לא הבאתי לך מעותי מכאן ועד יום פלוני קנה חמץ זה מעכשיו ה"ז ברשות העכו"ם ואותו חמץ מותר לאחר הפסח, והוא שיהי' אותו זמן שקבע לו, קודם הפסח עכ"ל, וטעמו ע"כ משום דאמרי' הואיל אי בעי פדה כך הבין הר"ן בדבריו והקשה עליו הא אמרי' שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה, אלמא דלא אמרי' הואיל אי בעי פדה, והוא לכאורה קושי' עצומה ונראה לתרץ דהנה התוס' בסוגי' דהואיל דף מ"ו בד"ה הואיל אי בעי מתשיל הקשו דלמה לא אמרי' באמת הואיל אי בעי פדה ותירצו כיון שנתחמץ שום אדם לא יפדנו כדי שלא יעבור עליו בבל יראה ולכאורה דבריהם אינם מובנים כלל וכלל, דא"ה אמאי אמרי' הואיל אי בעי מתשיל, לכן נראה להסביר דבריהם, והוא, דהנה איתא בש"ס נדרים י"ד ע"ב איתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אמר רב אל ישן היום שמא ישן למחר ור"נ אמר ישן היום ולא חיישינן שמא ישן למחר ומודה ר"י באומר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום שישן היום, כי לא מזדהר בתנאי אבל באיסורא מזדהר עי"ש בר"ן וברא"ש שהעלו להלכה כדברי רב יהודה, ולפי"ז ה"ה אפשר לחלק בכה"ג דוודאי הואיל אי בעי פדה לא אמרי' כתי' התוס' דשום אדם לא יפדנו דהא באיסורא מזדהרו אינשא וא"ת שיפדנו לאחר הפסח מה בכך הלא כבר עבר הפסח, משא"כ הואיל אי בעי מתשיל בהא שפיר חיישי' שישאל על נדרו אחר הפסח והחכם עוקר הנדר מעיקרא ונמצא עובר עליו למפרע, וכ"ת שנא ישאל כדי שלא יעבור הא ליתא דוודאי בפסח לא ישאל משום דבאיסורא מזדהרו משא"כ לאחר הפסח דלא הוי אלא כעין תנאי ובתנאי לא מזדהרו ולא חייש למה דעובר עליו למפרע, ולפי"ז דברי הרמב"ם עלתו כהוגן דהתם וודאי אמרי' הואיל אי בעי פדה לאחר הפסח וא"ת לא יפדנו כדי שלא יעבור ז"א כיון דכבר עבר הפסח ובתנאי לא מזדהרו ושפיר חיישי' דלמא יפדנו לאחר הפסח מיד ויעבור למפרע, ולהכי נקוט הרמב"ם דווקא אם הגיע זמן הפרעון קודם הפסח:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה