תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
תשובה כה
בני רחימי הרבני מו"ה צבי נ"י:
מכתבך קבלתי וראיתיך יורד לצלול במים אדירים בדבר שאין לו שורש בתלמוד וראשוני' בעניני מנהגים וצריך לראות דברי מיסדי המנהגי' כמו מהרי"ל ור"ם מינץ ודכוותייהו, והנה דין זה נזכר ביו"ד סי' שע"ו סוף סעי' ד' לקוחים מתשו' מהרי"ל ושם לא כתוב כ"א דלא נהגו אבלים להתפלל בשבת ויו"ט, וכ' האלי' רבה בסוף סי' תקפ"ב דבימים שאין אומרים בהם תחנון הוריתי להתיר דהא בשבת ויו"ט גופא אינו אלא מנהגא והבו דלא לוסיף עלה וכ' עוד יען שקצת חכמים פקפקו בזה ע"כ הוכיח מתשו' מהרי"ל שכתב שלא יעבור לפני התיבה בר"ח בעת הלל ובעת קריאת המגילה דאז הקה בשמחה כמו בשבת ויו"ט משמע דבשארי ימים שאין אומרי' בהם תחנון שרי וא"כ בר"ח עצמו מותר להתפלל מנחה ומעריב וכן בחנוכה, וגדולה מזו כ' בהגה"ת ה' יוכ"פ שמהר"ם היה אבל והתפלל בר"ח שחרית עד ההלל ומהלל ואילך ומיסף התפלל ש"צ ובס' יש נוחלין כ' להדי' דמותר בשארי ימים שאין אומרים בהם תחנון עכ"ד הא"ר והוכפלו דבריו בסי' קל"ג גם בספ' באר היטב או"ח סי' תקפ"א כ' דמותר לאבל להתפלל אפי' בר"ח מנחה ומעריב וא"כ הה"ד שחרית עד הלל, אמנ' ראיתי בתשו' מהר"ם מינץ שהובא ממנו בקצר' בט"ז סי' תרע"א ס"ק ח' (ומ"ש במקצת דפוסים תשוב' רמ"א היא ט"ס וצ"ל תשו' רמ"מ] שנשאל אם יכול האבל להתפלל כשיש מילה בבהכנ"ס בבקר שכ' על המתנגדי' בדברי דטעות היא ולא מצאו ידיהם ורגליהם דהא כל אפי שווין דאבל מתפלל בחנוכה ופורים ור"ח וחה"מ בערב ולא ראינו מעול' מי שמוחה וכו' אך בבוקר בר"ח וחנוכה וחה"מ נמנעי' משום דהלל אינו מתפלל אלא מתוך שמתה וסיים דזכורני בימי חורפי בעיר לוקא דהיו שם כמה רבנים גדולים וא' מהם הי' אבל והתפלל בר"ת שחרית עד אחר י"ח בלחש ואז בא החזן ועמד במקומו להתפלל י"ח בקול והלל וכן זכרוני שאבל התפלל ערב חנוכה והיינו נושאי' ונותנים אם ידליק הנרות ג"כ וכו' מדבריו משמע שגם תפלת י"ח בקול רה לא יתפלל בר"ח וחנוכה כיון דמזכירי' ר"ח והמאורע דחנוכה ופורי' וא"כ מה דכ' דאבל מתפלל בערב היינו דוקא תפלת מעריב, אבל מדברי מהרי"ל לא משמע כן לכן צריך לחלק דבשחרית כיון דידחה משום אמירת הלל לא איכפת לן אם יסתלק טרם התחיל הי"ח דקול משא"כ במנחה וכן אנו נוהגין בבהמ"ד שלי שלא להתפלל שחרית כ"א אשרי ובא לציון ומנחה ומעריב מתפלל, ותל"מ ומוכרח אני לקצר וד' שנותיך יאריך:
אביך יואל אונגר מרשכניטץ: