תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
תשובה יג
שלום וכ"ט למחותני הרב מו"ה איצק הרש ראטטער נ"י האבדק"ק ג"ס וניקלאש יע"א:
אמרתי להשיב מיד על שאלתו בקיצור נמרץ לאפס הפנאי וגם הדבר אין צורך בו להאריך, אמנם ידעתי כי מרגלא בפומא דהמון שהכרחי' הסמוכי' לעיר יחשבו לעיבורו של העיר למדוד התחום חוצה להן, ובוודאי שמעו כן ממורה סמוך שהתיר בכעין זה והשומעים דימו מלתא למלתא, ונעשה להם כהיתר אף במקום שאין טעמא דהמורה שייך שם, ואמינא שאין ספק שהכרמים אף אם הם מוקפים בגדר סביב גם התחילו בתוך עיבורו של העיר שאינן נחשבים לעיר אם אין בית דירה בתוכם שקרובים לעיר, אבל כיון דבכמה כרמים יש בתוכן בתי הגתות, ואם בית הבד של כרם הסמוך הוא בתוך ע' אמה ושיריים, כיון דהוא בית הראוי לדירה אף שאינן דרים בתוכה ולא דמי לבורגנין דקיימ"ל אין בורגנין בשארי הארצות, ואם בית הבד הוא ד"א על ד"א נותנין עיבוד לאותו בית, ואם יש בכרם השני בית הבד תוך ע' אמה לבית הראשון גם הוא יחשב לעיר, ואין ספק ששאלה כזו בא לפני חכם א' והתיר להם ולא מפני שהכרמים מוקפים במחיצות, וטעות זה ישינה היא, שכבר בא בימי הראשוני' זלה"ה שכן כ' האור זרוע וז"ל וכבר היו ב"א שהלכו בשבת מהלך פרסה ויותר במשעול הכרמים והיו אומרי' כי הכרמים וגדריהן כאלו הן מן העיר, וכ"ש אם היו מוצאין כפרים קרובים זה לזה שאין ביניהם תחום שבת אפי' אם הי' מכפר הראשון לכפר האחרון כמה פרסאו' נוהגין בהן היתר וגער בהן ר' שמואל בר וטרונאי מבון מכת ההיא דסלקא שמעתא דאפי בתים הראוי' כגון בהכנ"ס אם אין שם דירה לחזן וכו' וכן אם ימצאו סוכות העשויין לשומרים וכל אחד סמוך לחברו תוך ע' אמה אומר ר' שבט זצ"ל שאין לסמוך עליהן לאחר שבטלו תורת בורגנין עכ"ל, ואם בתי הגתות דומין לבורגנין שלא נעשו רק לשמור הפירות, ולא להשתמש בגווה, גם אינן בטוחין מגנבי או מבידקי דמיא לכן אין לנין שם משא"כ בתי הגתות מבטחות שאנונות הן ובעת הבציר דרים שם כמה שבועות ובכל השנה בית אוצר הוא לכלי הגת ולחביות, וודאי אם הן בתוך עיבורו של העיר נחשבין כעיר:
וכל זה בכפר הראשון שלנו שס והתחילו למדוד מבית הבד האחרון שהי' עומד תוך ע' אמה זה מזה, אבל בכלות המדה דאלפים אמה והמה בתוך משעול הכרמים שבתי הגתות סמוכים זה לזה לא יותר מע' אמה מכ"מ אם גם מתוך שהן בעיבורו הוי כאלו הן בתוך העיר הלא גם בעיר עצמו אם כלתה מדתו באמצע אין לו יותר מד"א כיון שלא לן בתוכו ומפני כניס' הכלה הוכרחתי לקצר, וד' שנות מעלתו יאריך ואצא בשים שלום:
יואל אונגר מרעכניטץ: