אור ברסלב

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

תשובה ט

תשובה ח

פאקש, י"א טבת תרמ"ג לפ"ק:

שלום לידידי מו"ה יעקב ליב ני':

ע"ד שאלת הקצין הנכבד וירא חטא יהי ד' עמי להרחי' עוד גבולי ולהשגיא שלומו שיש לו בית למלאכת היי"ש ולפי חוק המדינה צריך להשיג רשיון ולשלם סך הקצוב לכל יורה ויורה ב' ימים מקודם שיתחיל לשרוף וביום חג שלהם אינם המופקדים לשירות הלזו לעשות מלאכתם ואם יארע חג שלהם בעש"ק ורצונו להתחיל לשרוף ביום א' צריך להקדים לשלם ולהשיג הרשיון מאתם ביום ה, ואם לפעמים ישכח להקדים וביום וי"ו וגם ביום א' בשבוע הבע"ל לא יקבלו ממנו ולא יתן לו הרשיון עד יום ב' ולא יוכל להתחיל עד יום ד' והפועלים בטלי' וי"ו ימי' זה אח"ז ויבוא לידי הפסד שכר הפועלי' וע"ז שאלתו אם מותר לתת המעו' בעש"ק לאחד ממשרתיו הגוי' שישלם בש"ק ולהשיג מהם הרשיון להתחיל לשרוף ביום ב':

תשובה לפי מש"כ המג"א בסי' ש"ו סוף ס"ק ט"ז וז"ל "ונ"ל דאם יש לו מעות יתננה לו ע"י עכו"ם כמ"ש סי' ש"ז ס"ה עכ"ל" וכוונתו דשם איתא דמותר לומר שיעשה מלאכה שאינו מלאכה ואינה אלא משום שבות והוי שבות דשבות מפני מצוה לכן כ' המג"א כדי לקיים שבועתו מותר אמירה לגוי לעשות השבות, והנה שם כתוב ג"כ להתיר אם יהי' צריך לדבר צורך הרבה דהיינו במקום פסידא, א"כ גם כאן הי' מקום להתיר לשיטה זו דבמקום פסידא מותר שבות דשבות, אבל המג"א בסי' ש"ז חוכך להחמיר ולחוש לדברי האוסרי' גם במקום פסידא לכן כתב שם ס"ק ז' דדוקא במקום הפסד גדול יש להתיר:

ובנדון זה יען דמניעת ריווח לא מחשב הפסד, ושכירת הפועלים הבטלים אין אני יוכל לשער אם הוא הפסד מרובה ע"כ אינני יוכל להתיר, רק ע"ד זה שלא יאמר לגוי שישלם ביום השבת, רק ימסור לו המעות שישיג הרשיון לשרוף באחד מן הימים הבאים, אבל עכ"ז מה טוב אם יחיש הנגיד לנפשו ולא ישכח מלהקדים א"ע שלא יבוא לידי כך:

והנני דורש שלומו יואל אונגר מרעכניטץ:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה