אור ברסלב
תשובת ריבא (אונגר) חלק א תשובה א › העתק מאיגרת הנדפס באמשטארדאם הנשלח לגאון המחבר זצ"ל

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

תשובה א · העתק מאיגרת הנדפס באמשטארדאם הנשלח לגאון המחבר זצ"ל

תשובה א

אמשטרדם, יום ג' טז' לחדש מרחשון תר"ה לפ"ק.

להוד כבוד הרבנים הגאונים, המאורות הגדולים, העמודים והאדנים, ולמעלת תהלת אלופי התורה ולומדי' הנאמנים, והדבקים בד' ובתורתו שבכתב ושבע"פ שניהם מסיני נתונים, שומרי מצותיו נוצרי בריתו ועושי רצונו בלב ונפש מכוונים, גודרי גדר ועומדים בפרץ ולמסור נפשותם על קדוש השם ותוה"ק נכונים אמונים בני מאמינים אשר בכל מדינה ומדינה ועיר ועיר על דגלם חונים כולם אהובים כולם חשובים כולם יבורכו מאדוני האדונים, ויזכו לעלות לציון בגילות ורננים, בבי"א!

הלא תדעו הלא תשמעו, הנאצה הגדולה הנעשה בקרב ישראל בעיר ברוינשווייג שמה התאספו אנשים שונים מהם רבנים היושבים על כסא ההוראה, ומהם שלא הגיעו להוראה וכו' וכו' וגם ערב רב עלה אתם הנודעים למינים ואפיקורסים ומהם אשר כבר כתבו והדפיסו דברי מינות ואפיקורסות, וקראו לאסיפתם בשם "אסיפת הרבנים ממדינת אשכנז" והוציאו לאור (חשך ולא אור) קונטרס, פראטאקאללע דער ערשטען ראבינר פערזאמלונג אבגעהאלטען צו ברוינשווייג כאם 12 ביס 19 יוני 44" הכולל תוכן הדברים אשר התחלפו באותה אסיפה הרעה וההסכמות שהסכמו באותן הימים שהיו נועדים שם, תצילנה אזנים משמוע ועינים תרדנה דמעה ותסמרנה שערות ראש הקורא דברי חרופיהם וגדופיהם וראוים לקריעת בגדים על חילול כבוד התורה שבע"פ, שכפרו בחיוב שמירת וקיום מצותי', ואחד מהם העיז פניו ואמר על נקיטת חפץ כי נכון לבטלו כדי שלא לתן תוקף לתלמוד, כן אמר אחד מהם שהוא דבר שאי אפשר לקיים הדת ע"פ התלמוד והפוסקים, ואחד כפר בביאת משיח צדקינו אשר ימליך על עם ד', ואמר שאין להתפלל על שום עבודת הקרבנות, וחוששני מחטאת להעלות על ספר כל חרופיהם וגדופיהם ועזות מצחם גם נגד אנשי כנסת הגדולה ונועצו יחד לשלח יד בתפילות הקבועות לנו מאנשי כנסת הגדולה, ולבטל התפלה בלשון הקודש ולשנות הברכות האמצעיות ולהוציא מתוכן הבקשות שנאמרו ונשנו בם על הגאולה והישועה ולבטל תפלת המוספין ולשנות מצות תקיעת שופר ולולב גם דברו לבטל במצות מילה המציצה המחויבת עפ"י הגמ' הקדושה, גם נשאו ונתנו להתיר מאיסורי שבת ויו"ט כדי שיסכים עם צורך הזמן מהם שאמרו להתיר אמירה לנכרי ומהם שאמור לשמור רק הכתוב בתורה בדבר מצוה זו ומהם שאמר שיש לשמור שבת בלי מניחה ממלאכה גם הציע לפניהם אחד מהם להתיר קצת ממאכלות אסורות, וגם דברו לעבור שעין בקורת על כל הש"ע ולעשות ש"ע חדש ובפרט בדיני קידושין ונישואין וחליצה והן מכל האמור לא באו עדיין לשום הסכמה למעשה אך די לצרה שמסרו הדברים לאחוזת מרעים מתוכם לישא וליתן בם, ולהציע המוסכם אצלם לפני האסיפה שתהי' לתקופת השנה ואוי לדור שכך עלתה בימיו לשמוע הטחת דברים כאלה נגד אנשי כנסת הגדולה ונגד הגמ' הקדושה ונגד הפוסקים הקדושים אשר כל בית ישראל נשעו עליהם כי הם חיינו ואורך ימינו, וכבר עשו מעשה לשלוח יד במנהג ישראל קדושים ובדבר שנתקבל מזה מאות שנים בכל תפוצת ישראל, והוא לבטל אמירת כל נדרי בליל יום כיפור, וראוים הדברים למי שאמרם, כי זאת מלפנים הכופרים המשומדים התעוללו עלילות ברשע על אמירת כל נדרי, ואמרו שהיהודים מבטלים בזה שבועותיהם שבינם לבין זולתם, ובכן אין להאמינם בשבועה, ועתה באו אלו וחללו כבוד כל אחינו בני ישראל שאמרוהו ושיאמרוהו כאלו יש ממש בעלילה ההוא שיבוטל בזה שבועה שבין אדם לחבירו הלא באמת אין אמירת כל נדרי מועיל לענין זה כלום, וכן מפורש בפוסקים שאין אנחנו מתירים בו כ"א דברים שבין אדם לקונו ית"ש, וחוץ מזה הדברים עומדים ברומו של עולם, אבל המפורש וגלוי לכל יודע ספר הוא שאין בכח אמירת כ"נ כלום לענין שבועה שבין אדם לחבירו, וראי' לדבר שאפי' י"כ עצמו עצומו של יום והתענית אינו מכפר בדברים שבין אדם לחבירו עד שירצה את חבירו, ומכל שכן שאין באמירת כ"נ כח לבטל שבועה שנתחייב ונשבע לחבירו:

ועוד רעה גדולה מזו עשו בקשר בוגדים ההוא [עיין הרמב"ם ה' סנהדרין פרק ב' הלכה י"ד] שהסכימו למעשה שלא יש איסור לישא נכרית אשר לא מבנות ישראל היא אם מותר באותה מדינה לגדל הבנים אשר יולדו להם בדת ואמונת יהודים ונסתכו בשקר שכבר הותר האיסור בועד שהי' אז בפאריז שקראו את עצמם סנהדרין, ובעצם הדבר הזה שקר ענו כאשר העירו מקצתם, שהועד ההוא מאימת המושל עליהם אז השיבו מלתא דמשתמע לתרי אפי' וגם אמרו בפירוש ששום רב לא יסדר קידושין לאותו זיווג, וחוץ מדבריהם יש מי שכתב שלא השיבו אותן סנהדרין כ"א שהנישואין בין יהודי ובין נכרית הנעשים בסדר חקי המלכות, קיימים לחיוב עניני מדינם, ואע"פ שהוא מן הנמנע שיהי' קידושין תופסים בהם כדת משה לא יוטל עליהם עול חרם עב"ד הרי שלא התירוהו כלל אולם גם אילו שגו אותן סנהדרין והתירוהו, אין בהתרתם שום ממש, כי לא יכלו להתיר האסור לנו עפ"י הגמ' הקדושה, ועל פי הפוסקים אשר כל דבריהם מיוסדים על דברי חז"ל ומימיהם אנו שותים, וכן התרת קשר בוגדים הנז' אין בהם שום ממש מימיהם מי מערה ואפרם אפר מקלה, ואפקירותא יתירה היא וגלוי פנים בתורה שלא כהלכה כו אסור לשא נכרית כמ"ש בגמ' בפרק אין מעמידין ל"ו ב"י וכן פסק הרמב"ם והטור וש"ע, והתנאי שעשו בו הוא ג"כ נגד הדת והדין, כי גם אם מצד ודת המדינה מותר לגדל אותן הבנים בדת יהודית אינם יהודים כלל עד שנמולו והוטבל לשם גירות כמ"ש בגמ' קידושין ס"ח ע"ב דהולד כמותה:

והן מודעת זאת לכל אדם מישרא' השלם באמונת אבותינו הקדושים ויודע ספר, כי אין בהתרת קשר בוגדים ההיא שום ממש, כי שלחו יד בתורה שבע"פ והרי הם מינים ואפקורסים, וכבר אמרו חז"ל בסנהדרין דף צ"ט א' כי דבר ד' בזה זה האומר אין תורה מן השמים וכו' ואפי' אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה, מקל וחומר זה, מגזירה שוה זו, זהו כי דבר ד' בזה וכן כתב הרמב"ם בהל' תשובה פ"ג הלכה ה', שלשה הן הכופרי' בתורה, האומר שאין התורה מעם ד', וכן הכופר בפירושה והוא תורה שבע"פ, וכן כתב בה' ממרים פ"ג ה"א מי שאינו מודה בתורה שבע"פ וכו' ה"ז בכלל האפיקורסין, וכן מבואר ביסודי האמונה שכתב הרמב"ם ז"ל בפ' חלק אך על עמי הארצות אשר לא ידעו בין ימינם לשמאלם יש לדאוג אם ישמעו שאסיפת רבני אשכנז דברו כך וכך והתירו זה וזה יכשלו בהם ויחשבו שיש ממש בדבריהם ויטו אחריהם ולא זו בלבד כי עוד לבבנו יחיל אימה שיוכלו דבריהם ומעשיהם לגזור גזירות המלכיות, הן אנחנו בני ישראל יושבי מדינת נידר לאנדן חוסים בצל מלכות של חסד אדנינו המלך האהוב והנכבד יר"ה ושריו אוהבי ישראל, וכל יושבי הארץ חוקה אחת להם כפי יסוד דתי המדינה, ואין מכלים דבר בעניני אמונתינו הקדושה, אך בשאר מדינות יוכל לגרום ח"ו גזירות רעות כי יאמינו שרבנים אמיתיים ולא מינים התירו אותן הדברים האסורים לישראל, וגם עשו השינוים במנהגי ישראל קדושים וחלילה יכריחו את אחינו ב"י היושבים תחת ממשלתם, לשמוע בקול מהרסי הדת ההם, ולעשות את אשר גזרו ח"ו:

לכן קנאת ד' צבאות עוררה אותנו לקרוא אליכם אישים בקריאה של חיבה, ובקריאה של חובה, לבל תחרישו ולבל תחשו לנאצה האמורה:

וזאת עצתנו היעוצה לרום מע"כ תורתכם והוד תפארתיכם איש איש ממקומו יכתוב ויעיד האמת לאמתו כי אין לאסיפה הנ"ל ולא לזולתם שום כח ורשות לבטל שום מנהג ממנהגי ישראל קדושים ומכש"כ להתיר שום דבר האסור עפ"י הגמ' והפוסקים הקדושי' ושאין שום ממש בכל מה שעשו ובכל מה שיעשו בעלי האסיפה ההיא, וכל הסכמתוהם הם בהסכמת חוטבי עצים ושואבי מים וכל דבריהם ישא הרוח, וגם זאת תגידו ולא תכחדו האמת תחת לשונכם, כי כל אחד מישראל שאינו מאמין בדברי הגמ' הקדושה ומכש"כ מי ששולח יד להתיר האסור ע"פ הגמ' הוא מין ואפיקורוס ואסור להתלמד ממנו שום דברי תורה, ואף כי לקבל ממנו איזו הוראה בדיני תורתינו הקדושה, כמ"ש בגמ' מועד קטן י"ז א' וכן פסק הרמב"ם והטור וש"ע בה' ת"ת וכל אחד ואחד מרומכ"ת נ"י אשר יכתוב תשובתו כאמור, יוכל לשלחה אלינו לשם החתום ראשון, ובעזה"י נתאמץ להדפיס המכתבים לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל ויוכל להיות שנצוה לעשות העתקה בקיצור בלשון אשכנזי מתוכן כל התשובות ולכתוב תחתיה שם כל אחד ואחד ממעלת הרבנים המשיבים ולהוציאה לאור, ולכן ימחול כל רב וחכם המשיב להודיענו שמו הטוב בגופן שלהם ובזה תדימו המכשול ותסירו אבן הנגף ולא תהי' זאת לפוקה ולמכשול לבית ישראל:

וגם לאזני המלכים והשרים יבאו הדברים, וידעו כי לא רבנים אמתיים, כי אם מינים ואפיקורסים הם הרוצים לבטל מנהגי ישראל, ולהתיר להם הדברים האסורים הם פורצי הגדרים, הם הורסי הבנינים הם עוברי עבירות ורוצים שיתירו להם חבריהם לבל יאמרו אנשי עדתם אליהם המכשלה הזאת תחת ידכם, הם אשר עיניהם ולבם אך על טובות זמניות ובאים לעקור האמונה ולכפור בביאת המשיח אשר ימלוך על עם ד' בצפיותם להשיג עי"ז שיווי דתי המדינות לכל יושביהן והיא לא תצלח, ודבר אלקינו יקים לעולם, ואנחנו וכל אחינו בני ישראל מאמינים בני מאמינים בד' ובתורת משה עבדו שבכתב ושבע"פ נאמן באמונה שלימה בביאת המשיח כחזון נביאי' ד' וכמפורש בדברי הרמב"ם ז"ל כי הוא אחד מיסודי אמונתינו הקדושה, וגם נאמין באמונה שלימה במצוה הכתובה בכתב הקודש ירא ד' בני ומלך ועם שונים אל תתערב ובמה שאמרו חז"ל א' מן השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל, שלא ימרדו באומות העולם ואין אנחנו רשאים לעשות שום פעולה לבא אל המנוחה ואל הנחלה, גם אם יהי' לנו כפלים כיוצאי מצרים שלופי חרב מלומדי מלחמה אין אנחנו רשאים [לעשות שום פעולה לבא אל המנוחה ואל הנחלה] לעלות ולכבוש ארץ ישראל, כי אם נשמור ונצפה עד שיחפוץ הקב"ה לגאלינו ולהביאנו לנחלת אבותינו, ויראו כל העמים כי ד' צבאות גואלנו ובכל מקומות מושבותינו נקיים גם דברי הנביא ודרשו את שלום העיר ודברי המשנה הוי מתפלל בשלומה של מלכות, ועבדים אנחנו למלכים ושרים אשר בארצות ממלכתם נשב, ולא נתערב עם שונים, ולא עם פריצי בני עמינו המחבלים כרם ד' צבאות, ואנחנו בה' נעלוזה ונשמח בדברי תלמוד תורתו הקדושה ובמצותיו וחוקותיו, עליהם נמסור נפשינו כאשר עשו אבותינו, כי מוצאיהם מצאו חיים ויפיקו רצון מד':

דברי הנאנחים בשברון מתנים, על אותה האסיפה הרעה הקדשה היא בעינים, ומצפים לרחמי שמים לא תקום צרה פעמים יערה ממרום רוחו על עמו ויחיינו מיומים, ותחזנה עינינו בשוב שכינתו לציון וסדר העבודה לירושלים וכי"ר בבי"א:

הק' צבי הירשל בלאאמ"ו הרב מוהר"ר אברהם משה לעהרן זצלה"ה ס"ט:

הק' אלי' אברהם בן המנוח כהר' אהרן פרינץ ז"ל ס"ט:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה