אור ברסלב
תשובת ריבא (אונגר) חלק א הלכות שחיטות וטריפות

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

הלכות שחיטות וטריפות

הלכות פסח

סימן נב

אם מותר לישראל לצוות לגוי לנחור בהמתו לזבון לנכרי' [א"ה מש"כ באמירה לנכרי באיסר דרבנן הפ"מג בסי' ש"ז במ"ז ס"ק ד' ונדפס בטעות בפתיחה להלכות יו"ט פ"ג אות וי"ו ועי' בסי' תס"ח לענין מלאכה בע"פ ע"י נכרי ע"ש פר"ח ופ"מג, עי' פר"ח תצ"ו במנהגו איסר אות כ"ג]

הב"ח בסי' תקנ"א דאסור להטריף בידים, ובודאי אין איסר זה אלא מדרבנן [א"ה מה שמשיג עלי שאין הטע' משום צער ב"ח, עי' ריטב"א ע"ז דף י"א שמבואר כאשר כתבתי]:

מרי"ט כתב בדרבנן לא אמרי' אין שלד"ע גם בגוי לא שייך שלדב"ע, ומיושב קושי' תוס' ר"ה גבי ר"ג דאחרים עושין לו צורה הא אסור משום אמירה לגוי, עי' במקנה כלל ח"י]:

ת"הד כתב מגוי לגוי אמרי' אין שלדב"ע, והקשה ממ"ר מיד איש אחיו זה השוכר אחרים להרוג אחיו:

חקירה לפ"ע עובר רק במעשה אבל לא בדיבר רק מסית הוא וזה רק בע"ז [א"ה, שלט"ג בע"ז כתב אם יודע שחברו יבא לעבירה אם לא מזהיר אותו מחויב להזהיר, ועי' שע"הת ח"ב כלל מ"ב פרט ד':]

מח"א מסתפק אם גוי נעשה שליח בשכר כי פועל ידו כיד בע"הב והסכים עמו הנתיבות קפ"ח

[א"ה מ"שכ בסירוס גרמא מותר עי' רמב"ם פט"ו מא"ב גרמא אסור ועי' ח"ס רס"ו ומנ"ח סי' רצ"א, ומ"שכ במקום שגרמה אסור גם אמירה לנכרי אסור, עי' בשמים ראש סי' של"ד כתב כן:

סימן נג

אם מותר ליתן לגוי מעות לקנות חזירים ולגדלם בשותפות לדעת רש"י יש שליחות לחומרא:

פ"מג אמיר' לגוי מותר באיס' עשה עי' פמ"ג בסי' תס"ח:

סימן עט פ פא

אין ספק שכהן שאכל עולת עוף שנמלקה דאית בי' איסר נבילה:

חקירה אם הנרדף שמותר להציל עצמו יכול לעשות שליח להצילו, וכת' העיקר בזה מידי דאסור לשליח לעשות לא אמרי' שלוחו כמותו דאטו מותר הכהן לצוות לזר שיקריב או אשה תצווה לאיש להקיף הקטן [א"ה עי' במקנה ח"ר מה שנדפס אצל הסכמות, ובכלל י"ח אות ה']:

רמב"ם פ"י מתרומ' סבר נזיר ששגג ושתה יין לתרומה יען שנפשו של אדם קץ באכילת איסר לא נהנה כלל ופטור מחומש, אבל הקדש עי' תוס' סנהדרין פ' דאף שלא כד"הנ אסור, ומיושב הקושי' מסוכה דף מ"ב שטעה ואכל עולת עוף, [א"ה עי' מקנה כלל כ"ב פרט ז' גם אחי מורי הגאון ב"מ מטה נפתלי נ"י כתב כן ועי' תוס' פסחים כ"ו שאני היכל שכתב דילפי' מעילה חט חט מתרומ' משמע להיפך [א"ה מש"כ בסי' ע"ט דנביל' איסור מוסף דמטמא בבית הבליעה, פלא עי' זבחים ס"ט מליקת עוף אינה מטמא]:

בשלמים אין מעילה אבל אסור מדאוריי' עי' תו"י נדרי' דף יו"ד ותוס' תמורה דף ג':

פליאה על ח"ס שכתב בסי' ש"ו להטיל מום במעשר בהמה שלו ויפדה ופלא מע"ש נאכל במומו לבעלים:

סימן פג

תב"ש סי' כ"ז מביא ראיה לרש"י שמפרכסת אסורה לאכול רק מדרבנן מדשרי לשחוט מסוכנת אם יש שהות לאכול כזית ביום ואינו יודע מתי תמות:

סימן פד

מי שנושא ב' נשים אם שחיטתו מותר:

כתב נו"בי אין חרם חמור כדאוריי' ורמב"ן כתב דיני מנודה אינם ד"ת:

סימן פה

על שוחט שהעידו עדים שאין לו הרגשה אם לאסור כלים למפרע:

סימן פו

על שוחט שיצא עליו עלילה, אם חשד על א"א חשוד על דבר קל:

סימן פז

שוחט שיצא טריפה מידו פעמים:

סימן פח

שוחט שנתן מכתב ביד המשרת שעופות כשרין, ופיו הכשילו שאמר לאחרים בבית בעל העופות יהי' היום טריפות:

סימן פט

שוחט ששותה יי"נ:

סימן צג

מהרש"א בכורות כתב נקובת הוושט מהני שחיטה לטהרה מידי נבילה ופלא:

[א"ה מ"שכ בעוף אין איסר עשה שאינה זבוח, עי' פ"מגד בפתיחה להלכות שחיטה בזה והביא רשב"א גם בעוף יש איסר עשה ע"ש]

סימן צד

שומן מכמה אווזות נחכו לתוך כלי ואח"כ נמצא בעור צוואר אחת קרועה ונתרפא ע"י קרום:

סימן צה

בוושט הנלקה בשחין ולא ניקב מעבר לעבר וניצרר הדם בין העורות אם יש להתיר משום ס"ס, דלמא לא ניקב הפנימי מע"לע, ואת"ל שהי' מנוקב ונתרפא דלמא נתרפא קודם שניקב העור השני.

סימן צו

בוושט שנלקה בשחין ויש ק"ד בין ב' עורות דמנהגי להטריף אבל אם הק"ד למעלה או למטה ממנו צ"ע מה שמביאין וושטין שנקלף עור החיצונה לא שפיר עביד:

סימן צז

בעופות שיוצא מבנו המעיים כענף היוצא מהבד ולפעמים יש להם כמה ענפים:

סימן צח

בבר אווזות הזכרים שיש כפתר בסוף הקנה וממנה יתפרד ב' פיצולים של קנה, והשב יעקב מקיל גם בנקבות שאין להם כפתר, ובאמצע הקנה יתפצל לשני פיצולים:

סימן צט

בדין מחט שנמצא בבה"כ ויש קורט דם בחוץ:

סימן ק

בעוף שנפלה לאור וכבדה ירוקה ככרתי אחר שליקה:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה