אור ברסלב

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

הלכות פסח

הלכות שבת ויו"ט

סימן לא

אחד מכר חמצו ושכח למסור חביות גורקען כבושים ביי"ש ולא נזכר עד אחר פסח מה דינו [מר"ם שיק רי"ח:

הנה מבואר בש"ע חמץ הנמצא בבית ישראל אסור אעפ"י שביטלו משום הערמה ונו"בי הקש' מה בכך שלא פיו וליבו שווים, הלא דברים שבלב לא הוויין דברים:

יש"ש כתב מטלטלים העומדים בבית מלוה כ"ע מודים דאף מה שיותר מדמי החוב אינו ברשותו להקדישו:

ש"מק ב"ק דף ל"ג כתב דאף דאין הנגזל יכול להקדיש הגזילה ברשות גזלן, מכ"מ אם הקדיש ואח"כ הוחזר לו הגזל דחל הקדישו למפרע דנגזל למפרע גובה:

סימן לב

איש שנסגר חנותו שיש בו חמץ ע"י שופטים מחמת שאין לו לשלם ועבר הפסח מה הדין [א"ה עי' תשובת מרי"א סי' כ"ג פלא על מרי"א שכתב שמלוה חייב לבער ע"ש במה קנה, ועי' מר"ם שיק סי' רי"ט ומקנה כלל כ"ח פרט ט']

סימן לג

אסור המוזג לסייע ידו ע"ע למכור יי"ש שעבר עליו הפסח, ומשיג על פ"מגד דכתב באיסור דרבנן מסייע מותר, [עי' מקנה כלל ל"א פרט ד' ובספק מכשול אם יש לפ"ע עי' תב"ש ט"ו ס"ק כ"ג מובא בשע"הת ח"ב כלל מ"ב פרט ד']

סימן לד

חיטין שספק אם נלתתו ונתחמצו ולא מכרן קודם פסח:

תו"ח כלל כ' מביא דאור זרוע מתיר איסר דרבנן אפי' לח בלח ברובא אפי' שלא במינו:

סימן לה

ענבים שנדרכו בחביות של יי"ש:

סימן לו

קושי עולם על כלבו בחמץ ידוע לא מהני ביטול מגמ' וכי משכחת ליה לבטלו:

חקירה למה מהני ביטול וחמץ בחצירו יעבור משום הואיל אי בעי קנה בחצירו ואין זה מחוסר מעשה אבל תוס' ב"מ דף כ"ו בדבר הטמון שיכול להיות שלא ימצאנו מעולם אין חצר קונה, אבל בחמץ ידוע קונה:

ש"מק ב"מ ק"ב איסר גם חצר אין קונה:

תמורה ד' כ"ו אם אמר על בכור עם יציאת רובא עולה דברי רב ודברי תלמיד מי שומעין ר"ן הקשה הפקר בלב לא מהני ותי' בלאו הכי אינו ברשותו כידוע, והנה זה אינו מתחיל אלא משעה שנאסר בהנאה, א"כ אינו נעשה הפקר עד התחלת שעה ששית ואז בא עליו מיד חיוב מ"ע תשביתו ולא מהני:

סימן לז

ח"ת בסוגי' דהרהינו:

סימן לח

מה שנהגו לאכול הבכורים בסיום ולא יפרעו יום אחר:

סימן מב

אתרוג ומצה של טבל לא יצא משום דחסר שיעורו דלא הוי כאלו שלו, ולמה לא בטל ברוב כמו פרוטה של הקד' ותי' לענין ממון לא מהני ביטול אם נפל חתיכת איסר של ראובן בתוך ב' חתיכות של שמעון צריך ליתן חתיכה אחת שניתר ע"י הביטול לשמעון, ועי' פ"תגד ק"ט במ"ז לכן פרוטה של הקדש בכיסו בטל מ"הת אבל לא שהיא שלו, ואם הי' מקדש בו אשה בכיס מלא הלזה לא הי' מקודשת כיון דחסר פרוט' אחד דאינו שלו [א"ה ודעתי הקלושה לא שייך בהקדש גזילה, רק מעילה מצד קדושה וכיון שפקע האיסור שבו, אז יד כל אדם בו, וגם אם מחויב לשלם רק הלואה אצלו אבל גוף הפרוט' לא צריך לשלם להקדש, ולמה לא תהי' מקודשת]:

סימן נא

פנ"י כתב בהפקר עובר ב"י ותמוה דהא אמרי' עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו, אלמא דאי לאו גז"הכ לא הי עובר:

סימן קנו

אסור ליקח יי"ש ושמרים לאחר פסת מבתי רעפפראט שישראל שותפים בו ולא לסמוך על ברירה [א"ה עי' שבילי דוד בסי' תמ"ח גם בענין ריבית ללות משפאר קאסע שישראל שותפים]

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה