תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
הלכות שבת ויו"ט · סימן ג
אודות רחים של קיטור אם למצוא היתר ע"י שותפות של עכו"ם בשבת:
מנחם עזרי' כתב ישראל שיש לו בהמה חולבת והחלב מחציתה להאריס דצריך להפקיר הבהמה, ומג"א רמו אתה עליו דהא מותר לחלוב משום צער בע"ח, וא"ר סי' ש"ה מישב, [א"ה עי' יעבץ סי' ע"ו]:
הקשה בסי' של"ב פסק בהמה שאחזתה דם מותר לומר לעכו"ם להקיזה מטעם אדם בהול ע"ש, ולמה לא נתיר אמירה לעכו"ם משום צער בע"ח:
בת כתב בשביתת כלים מהני קצץ, ת"ש שביתת כלים משביתת בהמה, ומביא רמב"ן פ' אמיר אם יעמול אדם בדברים שאינן מלאכה מל"ט מלאכות, דעובר על עשה דתשבות, דהא לא נח ולא שבת, ומובן הפסוק בלאוין כתיב ששת ימים תעבוד עשית מלאכתך, לא תעשה מלאכה, ומלאכה לא נקרא אלא ל"ט שהי' במשכן, ובעשה כתיב ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, ואמר למען ינוח שורך שלא יעמוס עליו משאות כבידות בחצירו אף שלא עשה מלאכה מל"ט מלאכות מ"מ הרי לא נחה ולא שבתה, וזה נגד רשב"א יבמות דף ו' דבמחמר אינו עובר על עשה תשביתו, ועי' בסי' נ"ב תשובה ארוכה באמירה לעכו"ם בע"ש ובענין שליחות לעכו"ם ובסי' נ"ג, אמירה לגוי באיסר עשה [א"ה עי' תוס' ע"ז ט"ו ע"א וא"ר רמו ס"ק י"ב ותראה בחינם. משיג עלי].