תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
הלכות ס"ת ומזוזה · סימן נא
[א"ה יען שלא נודע מי הי' השואל, ואני ידעתי שהי' הרב הגאון הגדול מו"ה דוד ביסטריץ זצ"ל שהי' רב בק"ק מילידארף ונתקבל לרב בק"ק מאדע, ובעוה"ר נטרפה השעה ר"ל, מנוחתו כבוד במילידארף]:
[קושי' על תה"ב שהקשה מחולין ל"ג עי' בראש יוסף שם]:
אם בית בשותפות והפקר חייב במזוזה:
ריב"ש כתב אתרוג אמר רחמנא ולא חצי אתרוג, ובשותפים הלא החצי שאולה בידו, וא"א לצאת י"ח בחצי שהיא שלו, ולא קשה מאתרוג החסר שפסל משום דבעינן לקוחה תמה, אלמא בלא"ה הי' יוצא בחצי אתרוג, ומוסבר עפ"י רשב"א ור"ן בחולין קל"ב, שותף עם גוי וכהן פטור ממתנות, אף דקי"ל שה' אפי' מקצת שה', דוקא גבי תייש הבא על הצבי' דכל שיות שבו מחייב משא"כ בזה דאיכא כאן כל השה ומקצתו ממני פטור א"א לחייבו ממקצת האחר, זה סברת תוס' ב"ב דף נ"ו הא דאמרי' גיטין מ"ב חצי עבד וחציו בן חורין דמשלם חצי כופר, כל הכופר דשייך בו משלם יחשוב כופר שלם דלא הרג אלא חצי בן חורין ע"ש:
רשב"א שבת קל"א כתב דבית של הפקר פטור ממזוזה כדאמרי' בשוכר דכל ל' יום פטו' ואע"ג לאחר ל' יום חיי' היינו מדרבנן דאלו מ"הת אין הפרש בין תוך ל' לאחר ל':
תוס' ב"מ דף פ"ח לקוח פטור ממעשר דוקא בקנה קודם המירוח, ובגוי הדין להיפך דהקונה ממנו קודם המירוח חייב: