אור ברסלב
תשובת ריבא (אונגר) חלק א הלכות ס"ת ומזוזה

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

הלכות ס"ת ומזוזה

הלכות מקוואות

סימן כט

אם משרטט אחר הכתיבה זה תעשה ול"מ, [א"ה להבין תשובה כאן צריך לעי' בתשובה סי' קל"ט ד"ה ואשר הקשית על תוס' סוטה דף י"ז, גם אקדי' איזה דברי' אשר כתבתי למחבר ז"ל, ח"ס רנ"ד כתב רמב"ם התחכם להוכיח מדקי"ל שאין כותבין מגילה א"כ מוכח מזה דכתבו לכם את השירה תורה שיש בה שירה, והקשה דלמא לעולם הכוונה על שירה לחוד אע"ג שאין כותבין מגלות מגלות מ"מ לא גרע מפרשיות שבתפילין ומזוזה כל אלה נכתבים בפני עצמן כי ה' ציווה, וה"נ ה' ציוה על השירה לחודה, ושאלתי לחכמים גדולים ואין פותר לי עכ"ל, והנה זחלתי ואירא לחוות דעתי הקלושה, כי כך כתב תשבץ ח"ר סי' ב' קושטא דמילתא הוא דווקא מגילה הוא דאסור למכתב אבל בכיוצא בזה שלא נכתב להגות בו מותר מדינא ומה שצריכה באותה טבלא בגמרא לתרץ שהי' כתובה סירוגין היינו משום שמשם הי' רואה וכותב מגלת סוטה וכיון שנכתבה כדי להגות בה הי' צריכין, לכותבה בסירוגין אבל במה שלא נכתב כדי להגות בו מותר בכל ענין אפי' היכא דליכא ס"ת לעשות עכ"ל ועי' רש"י יבמות ק"ד, א"כ תפילין ומזוזה מותר ליכתב מגילה מגילה כי לא להתלמד נעשו:

והנה דודי הגאון הקדוש רבי נפתלי אבדק"ק ווארין זצ"ל השואל בח"ס, אם כתב השירה לבדו או שכתב כל התורה ונפסל ונשאר רק השירה לבדו אם יצא, וח"ס מתפלא עליו ע"ש, ומצאתי בשג"א סי' ל"ד, גם מביא קושיא מדודי ז"ל אנברשת דהילנא מלכא הא אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב, וח"ס מחדש שאין איסר על גברא ליכתב שלא מן הכתב רק הספר פסול ע"ש ומצאתי שקושת דודי ז"ל הקשה תוס' יומא ל"ז]:

סימן ל

מג"א קנ"ב מביא מר"פ לא תעשון כן רק במחובר שייך נתיצה ועי' ח"ס או"ח סי' ל"ב ופמג"ד הקשה מעצי הקדש, ואני לא הבנתי מגמרא ע"ז י"ג לישווי גיסטרא לא תעשון כן ע"ש ותשבץ סי' ב', ותי' מה שנאמר בפירש בתורה שריפת האשירה בודאי לא תעשון כן בקודש:

סימן נא

[א"ה יען שלא נודע מי הי' השואל, ואני ידעתי שהי' הרב הגאון הגדול מו"ה דוד ביסטריץ זצ"ל שהי' רב בק"ק מילידארף ונתקבל לרב בק"ק מאדע, ובעוה"ר נטרפה השעה ר"ל, מנוחתו כבוד במילידארף]:

[קושי' על תה"ב שהקשה מחולין ל"ג עי' בראש יוסף שם]:

אם בית בשותפות והפקר חייב במזוזה:

ריב"ש כתב אתרוג אמר רחמנא ולא חצי אתרוג, ובשותפים הלא החצי שאולה בידו, וא"א לצאת י"ח בחצי שהיא שלו, ולא קשה מאתרוג החסר שפסל משום דבעינן לקוחה תמה, אלמא בלא"ה הי' יוצא בחצי אתרוג, ומוסבר עפ"י רשב"א ור"ן בחולין קל"ב, שותף עם גוי וכהן פטור ממתנות, אף דקי"ל שה' אפי' מקצת שה', דוקא גבי תייש הבא על הצבי' דכל שיות שבו מחייב משא"כ בזה דאיכא כאן כל השה ומקצתו ממני פטור א"א לחייבו ממקצת האחר, זה סברת תוס' ב"ב דף נ"ו הא דאמרי' גיטין מ"ב חצי עבד וחציו בן חורין דמשלם חצי כופר, כל הכופר דשייך בו משלם יחשוב כופר שלם דלא הרג אלא חצי בן חורין ע"ש:

רשב"א שבת קל"א כתב דבית של הפקר פטור ממזוזה כדאמרי' בשוכר דכל ל' יום פטו' ואע"ג לאחר ל' יום חיי' היינו מדרבנן דאלו מ"הת אין הפרש בין תוך ל' לאחר ל':

תוס' ב"מ דף פ"ח לקוח פטור ממעשר דוקא בקנה קודם המירוח, ובגוי הדין להיפך דהקונה ממנו קודם המירוח חייב:

סימן קלד

קהל שאומרים שס"ת אשר נתן הנגיד לבהכנ"ס נתן במתנה כעת היורש רצה ליקח ואין עדות כאן:

סימן קלה

מי שרצה לקיים חצות כתיבת ס"ת ע"י סופר, וסופר יכתב ע"י פועל ושליח ראשין א"א לעשות שליח שני כי מילין לא מימסרן לשלוח:

סימן קלו

בס"ת שיוד ראשונה של שם בן ד' גדולה כמו ויו, האיך יתקן גינת וורדים פוסל שם שלא ניכתב כסדרן, [א"ה המחבר ז"ל חיציו שנונים נגד בעל ג"וו, ופלא עי' נב"י סי' ע"ו, ובלשכת הסופר חקירה יו"ד]:

מקדיש בעל מום למזבח מה שעשה עשוי אעפ"י שהוא בל"ת, זה רק אם ידע שהוא בע"מ, אבל אי הי' סבור שהוא תם ונמצא בע"מ, הוי הקדש בטעות, וזה הטעם שהתירו הפוסקים למחוק שם של חול שקידש בטעות שסבר שם של קודש הוא:

סימן קלז

ס"ת שנמצא בו ד' טעיות זא"ז, אי רשאי לתקנו בלי הגה חדשה:

סימן קלח

ס"ת שבלה ושתי יריעת א"א לתקנו כדת מה לעשות שאין לו מעות לתקן באופן המועיל:

סימן קלט

בעל הספר כתב לעיני כל ישראל, ולא כיון ליכתב לשמה אם סתמא לשמה:

קושי' על תוס' סוטה דף י"ז אם ישרטם לאחר כתיבה יהי' תולמ"ע:

חקירה, ס"ת נכתב יריעות יריעות ואח"כ יתפור האיך יתכשר הלא כל יריעה בפ"ע פסולה לקרות והוי תולת"ע אלא ודאי תפירתן זו עשייתן:

סימן קמ

בונאים עכו"ם כתבו על חומת בהכנ"ס השם הקודש בלשונם ובכתבם אם מותר למחוק:

סימן קמא

טבילת גר קודם מילה לא מהני:

סימן קמב

ח"ת בסוגי' גר קטן:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה