תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
הלכות בכורות · סימן קמו
ישראל שלא מכר בהמתו וכעת כהנים לא רצו לקבל הבכור אם מותר להטיל מום בזמן הזה:
ראש הקשה על רמב"ם דפסק דאינו חייב בהנהגת כלאים אלא בטמאה עם טהורה, אבל ב' מינים טהורי' אינו אלא מדרבנן, מחולין דף ע"ט דש"מ סימני' דאוריי' ולרמב"ם גם אי סימנים דרבנן מהני לאיסר דרבנן:
ב"ח כתב דמסתם כשמבטל אדם חמצו גם החמץ שיבא לרשותו בתוך הפסח בכלל, דאע"ג דאין אדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם, מ"מ יכול להפקיר דבר שלא ב"ל, [א"ה קצ"הח רי"א ובית אפרי' א"ע נ' ומג"א תס"ו ס"ק ג']:
ומישב בזה ריב"ש הנפלא שכתב גוי שעשה ישראל שליח לקנות לו חמץ בפסח מגוי אחר והלך וקנאו שעובר ישראל על ב"י כי אין שליחות והו"ל כחמצו של גוי שקבל ישראל אחריות, ומל"מ פ"ד מחמץ מתקשה בו: