תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
הלכות בכורות
סימן נא
תוספתא בהמת מדבר והקדש וגר שמת ואין לו יורשי' פטורה [א"ה עי' ח"ס שט"ז, ותשובת מרי"א שמא]:
סימן נב
פמג"ד כתב באיסר דרבנן אמירה לגוי מותר בשאר איסורים, לכאורה לפי"ז דקי"ל במטיל חום בקדשים בזה"ז דאינו אלא איסר דרבנן, אעפ"כ אסור לותר לגוי להטיל מום בבכור, ונראה דשאני התם דאפי' גרמא אסור הלכך אמירה לעכו"ם עכ"פ גרמא הוי ואין האיסר משום שבות גרידא:
סימן קמג
אחד מכר לגוי עובר בהמתו שלא ביכרה בכסף ולא במשיכה, ואח"כ שמעה אשתו דצריך גם למכור הפרה ובעלה לא הי' בבית ומכרה היא ג"כ רק בכסף ולא במשיכה כי עומדת באגם:
הג"א בפ' הזהב במקום שא"א משיכה גם לשיטת ר"ת מהני כסף:
סימן קמד
[א"ה המחבר משיג עלי שכתבתי בהמת הפקר חייבת בכורי, וקנין דרבנן רק הפקר וזה טעו' כי העכו"ם קונה וממון שלו היא, ולא ידעתי במה קנה העכו"ם כי לא כיון לקנות מן הפקר בחצר אין גוי קונה, וגם הבהמה עומד' באגם אצל הרועה, ממילא לא קנה בחצירו:
על מקו"ח משיג שנעלם ממנו יש"ש, ועי' רשב"א גיטין ל"ו אם נלמד מפסוק אלה הנחלות יש לב"ד כח גם להקנות ע"ש:
סימן קמה
אם מכר בהמתו בעד חוב שחייב לו, כיון דאין מחוסר מעות מהני משיכה, אבל במלוה אינה קונה:
חקירה אם קנה מדרבנן ממילא הבעלים מתיאשים:
סימן קמו
ישראל שלא מכר בהמתו וכעת כהנים לא רצו לקבל הבכור אם מותר להטיל מום בזמן הזה:
ראש הקשה על רמב"ם דפסק דאינו חייב בהנהגת כלאים אלא בטמאה עם טהורה, אבל ב' מינים טהורי' אינו אלא מדרבנן, מחולין דף ע"ט דש"מ סימני' דאוריי' ולרמב"ם גם אי סימנים דרבנן מהני לאיסר דרבנן:
ב"ח כתב דמסתם כשמבטל אדם חמצו גם החמץ שיבא לרשותו בתוך הפסח בכלל, דאע"ג דאין אדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם, מ"מ יכול להפקיר דבר שלא ב"ל, [א"ה קצ"הח רי"א ובית אפרי' א"ע נ' ומג"א תס"ו ס"ק ג']:
ומישב בזה ריב"ש הנפלא שכתב גוי שעשה ישראל שליח לקנות לו חמץ בפסח מגוי אחר והלך וקנאו שעובר ישראל על ב"י כי אין שליחות והו"ל כחמצו של גוי שקבל ישראל אחריות, ומל"מ פ"ד מחמץ מתקשה בו:
סימן קמז
אם בכור הומם מום עובר אם אסור לעשות מום קבוע מד"ת:
סימן קמח
פנוי' שזנתה וילדה בן זכר מה דין ילד לענין פדיונו:
המקדש אשה במע"ש דאינה קונה המלוה אלא מדרבנן לכמה שיטות קידושיה דאוריי', ולא עוד אלא אף לאותן שיטות דסוברי' דאינה מקודשת אלא מדרבנן, נראה דהיינו דוקא היכי דהיא לא קנתה מדאוריי', אבל אם הבעל קנה דבר מדרבנן וקידש בו אשה כ"ע מודו דמקודשת מדאוריי' [א"ה עי' נב"י ח"ב א"ע סי' נ"ד קדמו בזה, עי' במקנה כלל ל"א פרט ט"ו]:
סימן קנג
אם יצא הולד לאחר מיתת האם אם הוא בכור לכהן: