אור ברסלב
תשובות מהרים סימנים › סימן סב

תשובות מהרים· רבי יעקב מאיר פדואה

סימנים · סימן סב

סימן סא

בסוגיא דשבת שמעתתא דצמר ופשתים

דף ד"ו ע"ב בתוס' ד"ה רשב"א וכו'. וא"ת מאי דוחקא דאביי דשלש על שלש משום פשתן נקט ולימא דווקא נקט וכו'. בריך להבין סמיכות דבריהם ונראה דבלא דבריהם הקודמים לא הי' קשה מידי והוא דאף לרב' דרשב"א סובר כאידך תנא דר' ישמעאל דג' על ג' מטמא בשאר בגדים בטומאת שרצים. מ"מ בטומאת נגעים בוודאי אינו מטמא בשאר בגדים אפילו שלשה על שלשה דנתמעטו בתרי מעוטא כמ"ש ר"שי בהדיא ד"ה ה"ג דרב"פ וכוי א"כ לפי מה שמדייק הגמרא לקמן מה דקאמר רשב"א חוץ מפשתן דאפילו מטוי והיינו ע"כ בטומאת נגעים. דבשאר טומאות בגד בעינן א"כ כיון דרשב"א איירי בטומאת נגעים א"כ גם לרבא צ"ל הא דנקט ג' על ג' משום פשתן דהא רשב"א איירי בטומאת נגעים בטומאת נגעים בשאר בגדים אפילו שלשה על שלשה אינו מטמא א"כ לק"מ קושיית התוס' אבל לפי מה שהקדימו דאביי. סובר דעיקר מילתא דנקט רשב"א חוץ מפשתן היינו בבגד א"כ י"ל דרשב"א איירי בטומאת שרצים א"כ לרבא שפיר נקט רשב"א שלש על שלש משום דרשב"א מיירי בטומאת שרצים ומטמא שלשה על שלשה בשאר בגדים אף דבטוי נמי איירי מ"מ כיון דעיקר מילתא בבגד י"ל דמיירי בטומאת שרצים רק אגב אשמעינן נמי דטווי נמי מטמא והיינו בנגעים ודו"ק:

ד"ה אתי' בק"ו:

מפרש הרב פורת וכו' עיין במהרש"א שהקשה על ראיות התוס' שהביאו מרבא דקאמר מאו בגד דקאי על ג' על ג' בשאר בגדים ודילמא קאי על בגד שלם והקשה המהרש"א ממנ"פ האיך סוברים התוס' דאי סוברים דבגד שלם מטמא בנגעים דלא נתמעט אלא שלש על שלש ושלשה על שלשה אבל בגד שלם לא נתמעט. א"כ לא אצטרך לרבות בגד שלם כיון דגם בנגעים מטמא ורבא יליף שרצים מנגעים ואי משמע להו להתוס' דגם בגד שלם אינו טמא. א"כ הו"ל להוכיח מזה סברת הרב פורת לשלשה על שלשה בכלל בגד שלם דאי לא מנ"ל דאינו מסמא בגד שלם. דהא ליכא לן מיעוט בזה ע"ש שהאריך. ולפענ"ד הקצרה לק"מ די"ל דהתוס' סוברים דבגד שלם מטמא בנגעים ואעפ"כ הקשה התוס' שפיר. ד"ה שכן מטמא בכעדשה ורבא אע"ג דפירכא גמורה הוא לא חשיב לי' דלא הוה אלא גילוי מ"ב דגלי רחמנ' בנגעים דג' על ג' קרוי בגד בצמר ופשתים וה"ה בשרצים עכ"ל הנה נראה מדבריהם דוודאי הנך פרכת מה לשרץ שכן מטמא בכעדשה או מה לנגעים שכן שתי וערב מטמא בהם בוודאי פירכות גמורת הן. אלא דרבא ס"ל דלא הוה אלא גילוי מילתא בעלמא. והנה זה שייך לענין שלש על שלש בצמר ופשתים דכבר ידעינן דבגד שלם בוודאי מטמא בצמר ופשתים דכתב בהדיא או בגד רק אנן צריכין לרבות שלש על שלש בצמר ופשתים ע"ז אמרינן דגילוי מילתא בעלמא דגלי רחמנא בנגעים דבגד שלש על שלש קרוי בגד בצמר ופשתים. א"כ ה"ה בשרצים. אבל כשאנו רוצים ללמוד ענין חדש בוודאי שייך הך פירכא. ולפי"ז נהי דבגד שלם מטמא בנגעים מ"מ כשאנו רוצים ללמוד מזה בשרצים בשאר בגדים דיהי' טמא בגד שלם בוודאי איכא למיפרך מה לנגעים שכן ש"ו מטמא ולא שייך לומר דגילוי מילתא בעלמא הוא דהא אנו רוצים ללמוד טומאה חדשה בשאר בגדים. ולפי"ז הקשו התוס' שפיר דמנ"ל לרבא דאו בגד קאי על שלשה על שלשה דילמא קאי על בגד שלם. ואצטרך בשרצים דלא ילפינן מנגעים מה לנגעים שכן ש"ו טמא. ודו"ק והוא ברור ומהתימא על מהרש"א ז"ל בזה

ובח"ז ראיתי כתוב וז"ל ואין זה הוכחה דבמיעוט אחד נתמעט גם משלשה על שלשה דשלש על שלש ושלשה על שלשה שניהם איתרבו לשאר בגדים. בריבוי אחד מוהבגד עכ"ל וממילא נפל קושיות מהרש"א. בזה יש ליישב קושיות התוס' ד"ה תרי מיעוטא כתיב וא"ת לישתוק מריבויא דוהבגד עכ"ל ולהנ"ל ניחא והמשכיל יבין אמנם לענ"ד נ"ל לדחות הנך ב' ראיות שמביא הרב פורת לסברתו חדא מרבא דקאמר או בגד לשלשה על שלשה בשאר בגדים ודילמא קאי על בגד שלם. ותו הביא ראי מאביי דמוקי או בגד לשלש על שלש בצמר ופשתים. ודילמא קאי על שלשה על שלשה דשם ליכא ק"ו מש"ו דאינו מטמא בשרצים ולענ"ד לדחות הנך ראיות ואדרבא יהי' מוכח היפוך סברת הר' פורת דהנה התוס' ד"ה ונוצה של עזים כתבו וז"ל וסימא מאי איצטרך ריבוי לנוצה של עזים הא כתיב שק בהדיא בקרא ושק הוה מדבר הבא מן העזים כדמוכח בפרק במה אשה. ותירץ ר"י דשק הוה מן השער של עזים והיא מיקרי שיער ולא נוצה ומן הדק דאיקרי נוצה עושים בגדים ולא שק. ועל שם שמורטין אותה כמו נוצת התרנגולים קרי' לי' נוצה עכ"ל ובתוס' במה אשה ס"ב ד"ה מניין כתבו ג"כ כדבריהם דהכא דהקשו קושיא דכאן ועוד הקשו דשק שיעורו בד' על ד'. ובגדים שיערו בג' על ג' ותירצו כדהכא. ותימה על הפ"י שכתב בד' התוס' ד"ה ונוצה של עזים דלא ידענא מאי קשיא להו דהא שק שיעורו בד' על ד' ואיצטרך או בגד לג' על ג' עכ"ל ונפלאתי על דבריו דהא בוודאי לפי הא ש"ל התוס' היא גופה קשיא מ"ש בשק דהוא ד' על ד' והכא שלשה על שלשה דמאי נפקא. דהא שק הוה מדבר הבא מן העזים והכא בגדים ג"כ מדבר הבא מן העזים. א"כ ראוי להיות חד דינא עד דתירצו התוס' דתרי נוצה של עזים הוה. א"כ ממילא ניחא. דהתם בגרוע דעושים שק שיעורו בד' על ד' והכא מחשוב דעושים בגדים שיעורו בג' על ג'. ולדעתי הי' בהעלם מהגאון פ"י דיבור התוס' בשבת ס"ג שהבאתי עכ"פ למידין מדברים האלו דשק אינו חשוב כ"כ כמו בגדים והראי' דלפי האמת שק שיעורו בד' על ד' ובגד שיעורו בג' על ג'. ולפי"ז נסתר ראיות הרב פורת שהביא מרבא דקאמר או בגד לשלשה על שלשה בשאר בגדים ודילמא קאי על בגד שלם. ולמ"ש לק"מ דאם נימא דהקרא מיירי בבגד שלם קשה ל"ל קרא וכי גרע משק כקושיות התוס' הנ"ל כיון דידעינין דשק טמא. א"כ פשיטא דבגד שלם טמא בשלמא השתא דקראי קאי על ג' על ג' שפיר ניחא כתי' התוס' דהת' מיירי בגרוע שעושים שק. והכא מיירי בחשוב שעושים בגדים. וכ"ז אי נימא דקאי על גע"ג להכי שפיר איצטרך הך קרא דלא ידעינן משק דשק שיעורו בד' על ד'. אבל אם נימא דקאי על בגד שלם לא שייך תי' התוס' נהי דמיירי מחשובים דעושים בגדים מ"מ לא גרע משק דטמא. וכ"ש בגד דחשוב. ודוק כי זה ברור:

מעתה נסתר ראי' שני' שמביא הרב פורת דמנ"ל לאביי דאו בגד קאי לשלש על שלש בצו"פ ודילמא קאי לשלשה דז"א דליכא למימר דקאי על שלשה על שלשה א"כ לא איצטרך ריבוי א"ו מהבגד גופא שמעינן וליכא למימר דקאי על בגד שלם. א"כ לא איצטרך כלל בגד. דצילם בגד שלם אינו מטמא בצו"פ וכי גרע משק כמש"ל א"ו צ"ל כתירוצו של התוס' א"כ ממילא מוכרח דבגד קאי על שלשה. א"כ או דהבגד קאי על שלש על שלש בצו"פ. ולרבא איצטרך או דהבגד קאי על ג' בשאר בגדים א"כ ממילא מוכרח היפוך סברת הרב פורת דלהרב פורת קשה לרבא ל"ל או בגד בשלשה על שלשה בשאר בגדים כיון דידעינן בגד שלם דלא גרע משק. א"כ ממילא ה"ה שלשה על שלשה דהוה בכלל בגד. ובלא"ה סברת הרב פורת אינו מחוור כמ"ש הרב פ"י ע"ש ומקום הניחו לי להתגדר בו בעזהי"ת:

צ

תוס' ד"ה תרי מיעוטי כתיב וכו' עיין במהרש"א שכתב וז"ל גם מה שכתבו דאידך קושיא לשתוק מריבויא דוהבגד וכו' הוי ידעי דשלשה על שלשה בשאר וכו' שמעינן בק"ו דש"ו אלא וכו' כ"ז לשיטתם אבל לשטת דרב פורת לא ידעינן ג' על ג' מק"ו כלל אלא שהוא בכלל בגד ודוק עכ"ל נראה דהמהרש"א נמשך לשיטתו לעיל שכתב דהרב פורת קאי על מה שהקשו התוס' דאין זה ק"ו וע"ז תירץ הרב פורת דהק"ו לרווחא דמילתא נקט. וע"ז שפיר כתב מהרש"א דלפ"ז לק"מ קושיות התוס'. דהא אי לא הוה כתיב בגד כלל לא הוה ידעינן שלשה על שלשה מק"ו מש"ו דילמא ש"ו היינו אל"ף על אל"ף אבל לשיטת הרב מהרש"ל לעיל י"ל דהרב פורת מודה לסברת התוס' דשלשה על שלשה שפיר מצי יליף בק"ו מש"ו. וזה פשוט:

אבל ל"נ לתרץ קושיות המהרש"א בטוב טעם אף לשיטת מהרש"א גופא דהנ' לכאור' הא דהוקשה התוס' לעיל דילמא ש"ו דטמא היינו א' על, א' לכאורה יש לתרץ כך דהא בוודאי אין סברא כ כיון דהתורה כתבה דס"ו טמא עכ"פ לא יותר מבגד שלם. וכיון דש"ו על בגד שלם טמא. א"כ פשיטא דבגד טמא א"כ למה כתב כלל בגד א"ו לשלשה על שלשה. א"כ מבגד גופא שמעינן דשלשה על שלשה. א"כ וי"ו דוהבגד קאי על שלש על שלש ונהי דיש לפקפק על זה דהא לשון הגמ' אינו מור' כן דהו"ל למנק' הק"ו בגד של' מש"ו על בגד שלם מ"מ קשה על הרב פורת דאמר דהק"ו לרווחא דמילתא נקט הא גופא קשיא כיון דהגמרא רוצה לומר ק"ו יעשה ק"ו באופן שזכרנו ויעשה בטיב בלא דחי' כלל. אך הא ליתא לפי תירוץ התוס' בכאן דאי לא הי' ידעינן בגד שלם לא הי' ילפינן כלל מש"ו דהייתי אומר דאין נגע אלא בש"ו ובבגד לא שייך כלל נגע. [אח"ז מצאתי קצת דברים בחידושי ריא"פ ע"ש] א"כ כ"ז למסקנת התוס' אבל לפי ה"א של התוס' דלא ידע מזה שפיר קאי קושייתם גם על הרב פורת והיינו דנילוף ק"ו מש"ו דבגד. שלם טמא דהא ש"ו בוודאי אינו יותר מבגד שלם. וכיון דידעינן דבגד שלם טמא א"כ ממילא ה"ה שלשה על שלשה דהוא בכלל בגד לשיטות הרב פורת א"כ קרא דבגד מורה על שלש על שלש ודו"ק הטיב:

לעיל בתוס' ד"ה ואימא וכו' ומיהו שמא המקשה סובר דיש לרבות בשאר בגדים שלש על שלש כמו בצ"ופ כיון דקרא סתמא כתיבי וחד ריבוי לכולהו עכ"ל. עיין במהרש"א שהאריך בכוונת התוס' וי"ל על תירוצם דהא גופא קשיא דמנ"ל בצ"ופ שלש על שלש ודילמא דווקא שלשה על שלשה וא"ל דלא צריך ריבוי דוהבגד דהא ידעינן ק"ו מש"ו דהא איצטרך ריבוי משום שאר בגד ים דהשתא סובר דריבוי דוהבגד קאי גם על שאר בגדים. ויש לישב קצת ודו"ק:

דף כ"ז בגמרא ואב"א הא ר' פפא אמרה עיין רש"י באריכות שפירש דלר"ה גם שלש על שלש. בשאר בגדים טמא כיון דהמיעוט קאי. לענין כלאים אבל לענין טומאת שרצים נתרבה מאו בגד גם לשלש על שלש. והתוס' נחלקו עליו דפשט לשון הש"ס לא משמע כן דמשמע דר"פ סובר כמו רבא לכן פי' דלא כרש"י אלא גם לר"פ לא מטמא שלש על שלש בשאר בגדים ור"פ נקט כלאים וה"ה לענין שרצים. ולכאורה נראה לפרש דהי' לרש"י הכרח דלא כפי' התוס' ז"ל דהנה הבאתי לעיל דברי התוס' דרבא סובר דיליף נגעים משרצים ושרצים מנגעים. היינו משום דגילוי מילתא בעלמא הוא דגלי רחמנא דבגד ג' על ג' קרי' בגד בצ"ופ בנגעים וה"ה בשרצים. ולכאורה לפ"ז הי' ראוי להיות דגם שלש על שלש יקרא בגד בשאר בגדים ומדוע אמר רבא לשלשה על שלשה בשאר בגדים ולמה לא נימא גם שלש על שלש דגילוי מילתא בעלמא דקרי' בגד. אמנם התוס' הבליעו בנעימות לשונם זה דגלי רחמנא בצ"ופ. וכוונתם דווקא בצ"ופ גלי רחמנא ולא בשאר בגדים. אמנם י"ל דרש"י סובר דאין זה סברא לחלק בשיעור הבגדים. ולפ"ז קשה כיון דרבא סובר דגילוי מילתא בעלמא הוא למה לא נימא דגם בשאר בגדים דשלש על שלש טמא אך זה ליתא דהא רבי ישמעאל יליף אף כל צ"פ. א"כ יש לו מיעוט דשאר בגדים אינו טמא בשרצים. ע"כ ריבוי דאו בגד קאי לשלשה על שלשה דליכא למימר לשלש על שלש דהא יש לו מיעוט דאינו טמא שאר בגדים בשרצים. ולפ"ז ממילא מוכרח רש"י דלר"פ גם שלש על שלש טמא בשאר בגדים בשרצים דליכא למימר דווקא שלשה על שלשה דז"א דהא להאי תנא ע"כ יליף שרצים מנגעים דאי לא מנ"ל דקאי אשאר בגדים ודילמא קאי על שלש על שלש בצ"פ א"ו דיליף שרצים מנגעים דגילוי מילתא בעלמא הוא וכיון שכן גם כן נימא דבשאר בגדים יהי' שלש על שלש טמא וא"ל דהא יש לן מיעוט בנגעים דאינו טמא דז"א דהא קאי על כלאים ומנ"ל למעט בטומאת שרצים להכי מוכרח רש"י לפרש דבאמת גם שלש על שלש טמא בשאר בגדים בשרצים ודו"ק הטיב:

בהא ניחא דא"צ לדחוק מ"ש התוס' ד"ה הדר בי' רבא מההיא ונדחק התוס' לומר למה לא נימא דהדר רבא מזה דקאמר כי לית לי' להך תנא וכו' ע"ש שנדחקו. ולמ"ש א"ש הטיב דליכא למימר דרבא הדר מזה ויחלוק האי תנא על תנא דרבי ישמעאל דאמר לעיל אף כל וכו. דז"א דהא רבא גריס בהך ברייתא שלשה על שלשה כמ"ש המהרש"א בתוס' ד"ה נפקא לי' וכו' א"כ קשה על אידך תנא דרבי ישמעאל דאמר דאו בגד קאי על שאר בגדים ע"כ יליף שרצים מנגעים דאי לא דילמא קאי על שלש על שלש בצ"ופ א"ו דסוב' דגילוי מילתא בעלמא הוא א"כ קשה אמאי לא נימא גם בשאר בגדים יהי' טמא שלש על שלש דאינו אלא גילוי מילתא בעלמא דקרי' בגד וא"ל דהא יש לן מיעוט דאינו מטמא בשרצים מנגעים דז"א דהאי תנא דר"י פליג אתנא דר"י לעיל. להכי מוכרח לומר דאדרבא דחזר מההיא. א"כ לא פליג אהך תנא לעיל א"כ שוב י"ל דהא דלא מרבי שלש על שלש בשאר בגדים משום דיש לו מיעוט מנגעים כמו תנא דר"י לעיל וכ"ז פשוט ונכון ודו"ק הטיב:

תוס' ד"ה הדר בי' רבא מההיא וכו' וא"ת בריש יבמות היכי פריך הש"ס והא תנא דבי ר' ישמעאל לית לי' דרבא ההיא דהכנף וכו' עיין במהר"ם שהקשה דלמה לא הקשו התוס' אתחילת סוגיא דיבמות דמקשה שם דלתנא דבי רבי ישמעאל טעמא דכתיב צו"פ הא בל"ז שמעינן מתנא דרבי ישמעאל דבגדים צ"ופ וקאמר רחמנא דלעבד תכלת שהוא עמרא בבגד פשתים והו"ל להתוס' להקשות מאי קושיא הא רבא סובר דקאי אשרצים ולא אציצית ע"ש שהניח בקושיא. ותימא על הגאון שלא דק כלל בזה דהא התוס' ד"ה אלא וכו' וא"ת לתנא דבי ר"י צו"פ גבי לבישה מ"מ ל"ל דמדכתב ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך שמעינן דכל בגדים צ"ופ הן עכ"ל והא לפי אמת לא קאי אכלאים ואעפ"כ הקשו התוס' דל"ל גבי כלאים אלא תדע דכך הם פשוטין של דברים דבוודאי כי אמר תנא דר"י אף כל צ"ופ משמע דקאי אכל מילי כיון דהמיעוט אף כל רק היכא דיש לן הכרח דלא קאי על זה וכך הוא הצעת של הסוגיא דפריך מתנא דר"י אתנא דר"י דקאמר או בגד לשאר בגדים וע"ז אמר דאף כל קאי לענין אחר אבל הכא יש לן ריבוי או אבל כל זמן דאין לנו ריבוי מסתמא אף כל קאי אכל מילי ולפי"ז הקשו תוס' שפיר דל"ל גבי כלאים דהא ידעינן מתנא דבי ר"י דאמר אף כל דכל זמן דלית לן ריבוי מסתמא נתמעט במיעוט דתנא דר"י ולפ"ז לק"מ קושית מהר"ם ז"ל דבתחלת הסוגיא לא מצי התוס' להקשו' דשפיר פריך דל"ל למידרש סמוכים דכלאים בציצית מותר בלא"ה מתנא דר"י וכו' וא"ל הא קאי לענין שרצים דז"א דאף דקאי לענין שרצים. מ"מ ממילא קאי גם אציצית דהא כל זמן דליכא לן ריבוי ממילא קאי לענין כל מילי וקאי אף לענין ציצית משא"כ לבסוף הסוגיא דקאמר ה"א כרבא דרבא דריש וכו' ופריך והא תנא דר"י לית לי' דרבא ע"ז מקשים התוס' שפיר דאם נימא דקאי לענין שרצים מנ"ל דתנא דבי ר"י פליג דלמא מודה בציצית כדרבא דיש לנו ריבוי הכנף מין כנף וע"ז תירצו דסוגיא דהתם כרנב"י דאף כל קאי לענין ציצית הרי חזינן דפליג דהא תנא דר"י לענין ציצית גופא קאי וכ"ז דברים פשוטים למאוד והארכתי לפי שראיתי שהגאון המובהק מהר"ם ז"ל נתחבט בחנם בזה:

תוכן העניינים

תשובות מהרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה