תשובות מהרים· רבי יעקב מאיר פדואה
סימנים · סימן כח
פסק הלכה כדת לכתוב פה שם העיר בגיטי נשים מהחונן לאדם דעת יהא רעוא שלא אכשל בדבר הלכה
ראיתי ונתון אל לבי בנידון כתיבת הגט פהק"ק בריסק אשר נתיסדה מקרוב. כי נוסח גיטין שלנו בעירינו בעיר הישנה הי' ברעסטי מתא דיתבא על נהר בוה דמתקריא בוג ועל נהר מוכוויטץ כאשר הועתק ג"כ הנוסח בס' טיב גיטין וביש"ש על גיטין סי' ל"ב כתב ג"כ הנוסח. וכתב דא"צ לכתוב דמתקריא בריסק. לפי שהעיקר בשמות העיר הוא השם אשר מונח בו מתחלה. ובתשובות הנדפסים בסוף ספר גבורת אנשים בתשובה של אבי הש"ך ז"ל מבואר הטעם. דמה בבריסק דליטא כותבין ברעסטי זה המנהג נתפשט מבני בריתינו היושבים שמה רובם מדברים בלשון רוסיא. והעיקר דכותבין שם ברעסטי משום דכך הי' שם ישראל. ולכאורה יפלא מאי נפקותא מה שהיו קורין בימים הראשונים ברעסטי כיון דעתה נשתנה השם בפי כל וקורין בכל תפוצת ישראל ובכל הדפוסים שנדפסו הסכמת מהגאונים הרבנים דפה ק"ק רק שם בריסק א"כ ראוי הוא לכתוב בכל הגיטין, שם בריסק. ובהדיא אמרינן בסוף פרק במה מדליקין גבי הני תלת מילי אשתני שמייהו דקאמר שם הש"ס עוד בבל בורסיף בורסיף בבל למאי נפקא מינה לגיטי נשים ופירש"י לענין שמו ושמה ושם עירו ועירה וצריך לכתוב שם של עכשיו. ואף שהתוס' השיגו על פירש"י וכתבו שבבל שם המדינה ואין כותבין שם מדינה בגט. מ"מ ברור דהתוס' מודים לדינא דרש"י רק כתבו שא"א לפרש כן סוגי' הש"ס. ובוודאי מודים היכא דעיר נשתנה משמה הראשון צריכין לכתוב שם האחרון. ומאי מעליותא דעיר משם האדם היכא שהי' נקרא בשם אחד ועכשיו נשתנה שמו לשם אחר ונשתקע שם הראשון צריכין לכתוב שם האחרון ולפי"ז לכאורה יפלא על הנוסח הנ"ל שהי' כותבין ברעסטי ויגעתי ומצאתי ישוב לזה בתשובת מרן הב"י והובא ג"כ בס' גט פשוט והיא בתשובות ב"י בדיני גיטין וגירושין סי' א' בנידון מה שכתב חכם אחד שכנרת הוא תרגום גנוסר כאשר כתב כ"ת. וכן הוא הסכמת רבותינו בפ"ק דמגילה ושם מבואר בהדיא דגנוסר לאו היינו טברי'. דלר"י חמת זו טברי'. ולמסקנת דרבא רקת זו טברי' ואין לומר א"כ לכתוב בגט רקת כלשון המקרא כמו שכותבין בסיני וצובא. דהתם שאני שכך הי' כותבין ובאים מיום שנתיישבו ואע"פ שנשתנו שמם בפי העולם לא שינו ממה שהי' רגילים לכתוב. אבל טברי' שעכשיו נתישבה יותר נכון לכתוב השם מפורסם בפי העולם מלכתוב שם הכתוב במקרא. וראי' גדולה לדבר מההיא דפ"ק דמגילה דאפליגי ר"י ורבא אם טברי' היא חמת או רקת ואם הי' כותבין בגט שם הכתוב במקרא. לא הי' מקום למחלוקת זו ולמה הוצרך רבא להביא ראי' מהספדנין א"ו בזמנם לא הי' כותבין כ"א טברי' וביאר בעל גט פשוט ז"ל החילוק וז"ל דאע"ג דהוכחנו דעיר אחר שנשתנה שמה אין כותבין בגט. אלא השם האחרון כמ"ש רש"י ס"פ במה מדליקין וכמו שהוכיח מר"ן מההיא דטברי' דלא הי' כותבין בגט שם רקת כלשון המקרא אלא שם טברי' היינו דווקא היכא דנתגרשו היהודים מאותו העיר בין שם ראשון לשם אחרון. והו"ל כנשתקע שם ראשון והוקבע לה שם שני. ואין לכתוב אלא שם השני אמנם אם לא נתגרשו היהודים בין שני השמות דמתחלת ישוב עיר הי' קורין אותו בשם הראשון וכן הי' כותבין בגיטין. אע"ג דבהמשך הזמן נשתנה שמה בפי העולם לשם שני א"צ לשנות בגיטין ממה שהי' רגילין לכתוב. כדאשכחן בסיני וצובא משום דלא נשתקע ממנה שם ראשון דהרי בכל הגיטין וכתובות ושטרות כותבין שם סיני וצובא ואע"ג דהמון קורין אותה בשמות אחרים מה בכך הרי שם ראשון לא נשתקע מהם ובזה מבואר לנו הטעם שהי' כותבין בעיר בריסק שם ברעסטי כיון דהונח שם זה מתחלה דהי' שם ישראל כן וכמש"כ אבי הש"ך ז"ל בס' גבורת אנשים. ומעולם לא נתגרש העיר ולא נשתקע ממנה שם שכתוב בגיטין וכתובות אף שבפי המון נשתנה שם העיר אזלינן בתר שם דמעיקרא זה הי' הטעם הגאונים שכותבין בעיר בריסק שם ברעסטי. אמנם עתה אשר עפ"י פקודת הממשלה נהרס העיר ונעתקו יושבי' משם ליישב העיר במקום רחוק תחום שבת מעיר בזה צריכין אנו לדון האיך לכתוב שם העיר דבוודאי א"א לכתוב שם ברעסטי כיון דעתה היא עיר חדשה שנתיסדה מחדש א"כ לא הוקבע מעולם על עיר הזאת שם ברעסטי. ובוודאי אי אפשר שם ברעסטי על שם דהונח מתחלה כיון דעתה נתיסדה העיר במקום רחוק ערך תחום שבת. ולא נקרא מעולם בשם ישראל עיר זה בשם ברעסטי. ואין לומר דזה העיר הוא בכלל העיר ישנה. דז"א דהא אמרינן בנדרים דף נ"ו ע"ב הנודר מן העיר מותר לכנוס לתחומה של העיר ואסור לכנוס לעיבורה.. וקאמר הש"ס מנ"ל דעיבורא דמתא כמתא דמי אמר ר"י דאמר קרא ויהי בהיות יהושע ביריחו וכו' מאי ביריחו אילימא ביריחו ממש והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת. אלא ש"מ בעיבורה.. ואימא אפילו בתחומא הא כתיב בתחומה ומדותם מחוץ לעיר. הרי מסיק הש"ס דעיבורה של עיר הוא בכלל העיר ולא חוץ לעיבורה. ובתשובת מוהר"י ווייל נשאל על גט אחד שהיתה האשה בעיבורה של עיר כשנכתב הגט וכתבו העומדת היום במתא פלונית. והשיב דאין כאן בית מיחוש דעיבורה של עיר הוי כמו עיר ממש אמנם חוץ לעיבורה של עיר בוודאי אינו בכלל העיר. אמנם בתשובת מהר"י ווייל הביא תשובת רבינו שמשון ז"ל בתשובה השייכה לסדר נשים סי' ך"ב. והביאה מר"ן הב"י בסי' קכ"ח דנהר שהוא חוץ לעיבורה של עיר שכותבין שם הנהר בגט ומייתי ראי' דאפי' חוץ לעבורה של עיר בתוך התחום חשיב כעיר ולא הוי שינוי שם עירו ועירה. מדאשכחן בפ' בתרא דר"ה. גבי ירושלים שרואה ושומעת וקרובה ויכולה לבא תוקעין בה. ואמרינן בגמרא קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום. דמשמע דיושבת בתוך התחום כוותי' חשיב ואמרינן בפ' כל הבשר גבי רמי בר תמרי דאכל כחלי דקאמר חוץ לתחום אכילתינהו. ובפרק בתרא דמכות כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולטת. מכל הני משמע דתוך התחום חשיב כעיר. א"כ אמאי אמרינן גבי נדרים הנודר מן העיר מותר לילך בתחומ' ושמא יש לחלק דבנדרי' הלך אחר לשון בנ"א ובלשון בנ"א שמא חוץ לעיבורה של עיר לא מיקרי עיר מ"מ גבי גיטין לא הוו כמו שינוי שם עירו עוד כתב דגבי נדר שאני דאזלינן בתר כוונת הנודר ומסתמא היתה כוונתו לאסו' מה דהוי בעיר ממש דהיינו עיבור' של עיר וע"ש. והביא בעל ג"פ והביא עוד תשובת בנימין זאב סי' ך"ה להקל בגט שיכתוב בכפרים הסמוכים לעיר וכתב שם העיר דכפר. ועוד הפריזו על המדה רבינו שמשון ומהר"י ווייל ובנימין זאב להביא דמות ראי' דאפילו חוץ לתחום נקרא ע"ש עיר ע"ש והביא זה בעל גט פשוט. אמנם בעל גט פשוט הביא דברי המרדכי בפ' מי שאחזו משמע דאית לי' עיקר לענין גיטין כמו בנדרים דווקא תוך עיבורה של עיר הוי כמו עיר. וסיים בעל גט פשוט וז"ל ויש לחוש לדבריו ובדיעבד יש לסמוך על תשובת רבינו שמשון ומהר"י ווייל ובנימין זאב דתוך התחום איקרי ע"ש העיר. ובשעת הדחק חוץ לתחום אפשר דים לסמוך על תשובת רבינו שמשון ומהר"י ווייל ובנימין זאב דלא חשיב שינה אפי' חוץ לתחום. זה תורף דברי בעל גט פשוט. ומכל הלין נשמע דבוודאי לכתחילה אין לכתוב גט מחוץ לעיבורה של עיר על שם העיר. דלדעת המרדכי אפילו בדיעבד פסול דגם לענין גיטין חוץ לעיבורה של עיר לא מיקרי על שם העיר. ואף להני דמכשרי היינו בדיעבד אבל לכתחילה בוודאי אין לכתוב חוץ לעיבורה של העיר על שם העיר. א"כ כיוון דהעיר שנתיסדה מחדש בוודאי היא חוץ לעיבורה של עיר הנהרסה. ואפשר דהיא חוץ לתחום דהרי נזהרים העולם מללכת בשבת בלי ערוב. א"כ בוודאי אין לכלול העיר החדשה בכלל עיר הישנה. אמנם לכאורה יש לחלק בנידון זה ונימא דאף דאמרינן חוץ לעיבורה של העיר אינו בכלל העיר ואם כתב גט מחוץ לעיבורה של העיר על שם העיר הגט פסול אפשר דהיינו דווקא כשיכתוב בשדה חוץ לעיבורה של עיר דאמרינן שלא הוי בכלל העיר. אבל כשנבנה איזה בתים מחוץ לעיר אף חוץ לעיבורה של עיר איזה מחוז נקרא על שם העיר. ונראה להביא ראי' לסברא זו מהא דאמרינן מכות ט' ע"ב גבי עיר מקלט. חברון ביהודא כנגד בצר במדבר ופריך הש"ס וחברון עיר מקלט הוא והא כתיב ויתנו לכלב את חברון כאשר דיבר משה. אמר אביי פרוודאה דכתיב ואת שדה העיר ואת חצרי' נתנו לכלב בן יפונה. ופי' רש"י ז"ל פרוודהא כפרים וחצרות הסמיכות לה נקראות על שמה נתנו לכלב עכ"ל. ובוודאי שדה העיר וחצרי' אשר נתנו לכלב לא הי' סמוך לעיר בתוך עיבורה של עיר ממש. ומסתמא הי' רחוק מן העיר מדקריי' לי' שדה העיר וחצרי' והכתוב קרא לי' סתם חברון ויתנו לכלב את חברון א"כ מזה משמע דהמחוז של עיר חדשה זו נקראת ע"ש עיר הישנה. ומצאתי בתשובת מהר"י ווייל שהרגיש בראי' זו. ולפי"ז הי' אפשר לומר דהמחוז של עיר חדשה זו נקראת ע"ש עיר הישינה אך נרא' דזה אינו דאפילו את"ל דכן הוא הי' שייך דבר זה אם נבנה המחוז של עיר בעוד שהי' נקראת העיר על שם הראשון. אבל המחוז שנבנה אצל העיר הוא אחר שנשתקע שם הראשון א"כ בוודאי לא שייך שהמחוז שנבנה אצל עיר שנשתק' שם הראשון יהי' נקרא' המחוז ע"ש הראשון מי נתן לו שם זה. בשלמא העיר עצמה ביררנו לעיל כיון דמתחלה היתה נקראת כן לא בטל ממנה שם הראשון לענין גיטין כמו שבררנו מתשובת ב"י והאחרונים ז"ל. אך על המחוז בוודאי לא שייך לומר כיון דלא הי' המחוז בעוד שהי' שמה הראשון. רק המחוז נבנית אח"כ בעוד שהי' להעיר שם השני. מי נתן להמחוז שם הראשון אשר כבר נשתקע בפי המון העם ואדרבה מסוגי' הנ"ל שהבאתי נראה סי ע לכתוב שם העיר אשר נתייסד בריסק מ"מ כיון דבנה המחוז שם אצל העיר הישנה אשר כבר הורגל בפי כל לקראות בריסק מסתמא נקראת על שם בריסק וכחו שפי' רש"י לענין חברון דמסתמא נקראת ע"ש חברון ובאמת א"צ להראי' מסוגי' דמכות הנ"ל כי באמת כבר נתפרסם העיר לקרותו בריסק בכל תפוצות ישראל ובכל אגרת שנשלח לפה הכל ע"ש בריסק כמו שכי' רגיל לקרות. עיר הישנה וגם באגרות הנשלחים לפה אצל בני עמינו הכל בשם בריסק ולפ"ז נראה ברור כאשר צריכין לסדר עתה גיטין פה בוודאי צריכין לכתוב עתה שם בריסק:
ובנידון מה שקורין אותו קצת אנשים פה נאיישטאט נראה דשם זה א"צ לכתוב כלל. כי לא הונח כלל לשם רק להכירא בין עיר הישינה ובין עיר החדשה דשניהם נקראים בריסק. והורגלו בזה לתת סימן נאיישטאט. וכמו שקורין עיר הישנה אלט שטאט. ובמשנה דעירובין דף נ"ט ע"א קתני אא"כ עושה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה. ומפרש בש"ס תניא אמר ר"י עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה. וכתבו שם התוס' בס' יהושע היא כתובה בנחלת, יהודה. הרי דיש שם העיר שהוקבע מתחלה לקרותו בשם חדשה. משא"כ כאן דלא הוקבע כלל לשם רק לסימנא בעלמא. ואם יכתוב שם חדשה חוששני מפסול דיאמרו דכך הוקבע שם העיר. ובנידון לכתוב פה שם הנהר. בוודאי אין לכתוב פה נהר בוג דהוא חוץ לתחום. ואף אפשר שבצד אחד להעיר יש קרוב לתחום העיר מ"מ הוא בוודאי חוץ לעיבורה ואין מסתפקים כלל תשמישי העיר דפה מבוג. וכבר הכריע הרמ"א ז"ל בסי' קכ"ח סעיף ד' בהג"ה דאפילו אם הוא תוך התחום לעיר חוץ לעיבורה של עיר אין כותבין אא"כ כל תשמישי העיר ממנו. ופי' הב"ש ז"ל דהיינו משרה וכביסה וטחינה. ואנשי העיר פה אין מסתפקים כלל מבוג אפילו חד תשמיש מהם. ובדבר זה אשר יהי' נכתב פה רק חד נהרה דהיינו מוכוויטץ כבר כתבו בזה כמה גדולים בתשובותיהם שלא לחוש לדעת הרמ"א מה שהביא בד"מ דלכתחילה אין לכתוב גט אלא בעיר שיש בו שתי נהרות. אלא דבחד נהרא סגי. וכתבו דהרמ"א חזר בזה ממה שהביא בד"מ. והעיד הגאון בעל נוב"י דעיר יאמפלא מקום אשר שם כבודו על כסא הוראה. ששם כותבין גיטין בחד נהרא. והגאון בעל בית מאיר מעיד דבק"ק ליסא מסדרין גיטין בלי שום נהר כ"א מי מעיינות. וכתב עוד דבקהלה גדולה גם לדעת הרמ"א בד"מ שפיר דמי דכשעת הדחק הוה. ואם בקהלה גדולה יצטרכו ללכת אל מקום אחר לסדר גיטין אין לך שעת הדחק גדול מזה ויכול ח"ו לבוא לידי עגונות. ואף הרמ"א בד"מ מודה. ואני ראיתי גיטין שהובא לפני מווארשי כתוב ג"כ רק נהר אחד ווייסיל ובוודאי נעשה ע"פ גדולי הדור שהי' שמה בווארשי וכן ראיתי בתשובת ר"ע איגר ז"ל שמקיל בזה נגד דעת הרמ"א בד"מ. סוף דבר בזה אין בית מיחוש כלל. וכדאי הגדולים הללו ועידותם לסמוך עליהם אפילו שלא בשעת הדחק:
ובנידון לכתוב פה מי מעיינות או מי בארות, הי' הנכון לכתוב מי בארות כפי דעת הש"ע אך הב"ש מספק עליו בזה. דכתב בשם ב"ה שכותבין נהרות ומעיינות ולא בארות. וכתב דבאמת המנהג כך הוא דאין כותבין בארות אבל צריך טעם למה לא כותבין בארות אפשר משום דלפעמים מתקלקלין לכן לא כותבין כלל כדי שלא תחלוק בין גיטין אלו לבין גיטין הראשונים ואפשר דנכלל בכלל מי מעיינות כי בארות ג"כ מעיינות. אלא שחופרין עד שנמצא המעיין עכ"ל. ובאמת צריך לדקדק הרבה בזה. כי הב"י הביא דברי מהרי"ק. וז"ל ואם יש מעיין רחוק מהעיר יותר משני מילין ואין קרוב יותר מזה וכל העיר מלאה בארות כתב מהרי"ק בשורש ק"ו דדבר פשוט הוא שאין לכתוב בארות ולא מעיינות ואם יכתבו מעיינות הוי גט פסול לדברי הפוסקים גדולים. וכתב ב"י וז"ל ונ"ל שמש"כ שאין לכתוב ט"ס הוא ויש להגיה שיש לכתוב בארות. ומ"מ בטעם הפסול סתם דבריו ולא פי' אם הוא מפני שהמעיין רחוק. אבל אם הי' קרוב הי' מכשיר. או אם הטעם מפני שרוב סיפוק העיר היא מהבארות וא"כ אפילו הי' המעיין בתוך העיר הי' פוסלו. או אם הטעם מפני שכתב מעיינות לשון רבים ואינו אלא מעיין אחד עכ"ל. הרי לחד סברא של הב"י בפי' דברי מהרי"ק הגט פסול אם כתב מעיינות במקום דהו"ל לכתוב בארות. א"כ האיך נסמוך על מנהג שאין בו טעם כ"כ. ולהכניס עצמינו בספק פסול בדיעבד. ומצאתי בתשובת נ"ב מ"ת סי' קט"ו הרגיש בדברי הב"ש שהוא נגד דעת מהרי"ק הנ"ל דמשמע דאם כתב על בארות מעיינות דפסל בדיעבד וכתב הנוב"י הב"ש לא קאמר שהם בכלל מי מעיינות. היינו במקום שיש נהר והמנהג שאעפ"כ כותבין ג"כ כל ספיקי העיר וכותבין מעיינות ובארות אין כותבין בזה. לפי שכבר כתבו מעיינות. ובארות יש מקום לקרותם מעיינות מצד שחופרין עד המעיין. לכך סומכין על זה שלא להזכיר בארות. לפי שבלא"ה אין צורך להזכיר. כיון שהוזכר הנהר אבל אם אין שם רק בארות לחוד וכתבו מעיינות וודאי פסול. ע"ש. ואני אומר דזה שייך אם הנהר אין לו שם כלל ונכלל רק בלשון מעיינות זה שייך לומר דלא לכתוב בארות דהוא נכלל בכלל מעיינות אבל היכא דהנהר יש לו שם בפ"ע כמו פה"ק דקורין הנהר מוכוויטץ ומעיינות אינו בנמצא כמעט כלל פה ואפשר נמצא מעיין אחד או שנים אשר לא נודע לנו. ורוב העיר רובא דרובא סיפוק שלהם מן הבארות דבכל חצר וחצר יש שם באר. א"כ בוודאי קשה מאוד לכתוב מעיינות על בארות. דהאי בשם הנהר א"א לומר דמעיינות קאי ע"ז. כיון דהנהר יש לו שם בפ"ע והאיך נכתוב מעיינות על בארות כיון דרובא דרובא מאנשי עירינו סיפוקייהו ממי הבארות כאשר נתייסד העיר פה כמעט בכל חצר יש באר. ושוב ראיתי בס' גט מקושר שנסתפק בכוונת הב"ש אי כוונת הב"ש דווקא כשיש בעיר מעיינות וגם בארות בזה המנהג שלא לכתוב בארות וחסרון בארות אינו מזיק דיש לפרש דגם בארות בכלל מעיינות. אבל היכא שיש שם רק בארות אין לכתוב כלל מעיינות או אפשר דדעתו דגם אם כתב על בארות מעיינות והיינו שיש שם רק בארות יכתבו מעיינות דבארות בכלל מעיינות ולכן דעתי נוטה בזה יותר לכתוב פה בארות. ומה לנו להכניס עצמינו לכתחלה באיזה נדנוד ספק פסול. לכן דעתי מסכמת לכתוב פה כך הנוסח למנין שאנו מנין בבריסק מתא דיתבא על נהר מוכוויטץ ועל מי בארת. כי בארת כותבין חסר כדאיתא בש"ע. ולענין שיהא מוכח מתוכו דחששו קצת האחרונים היכא דעיירות שוות ליתן סימן בהם דגם בריסק דקויא בודאי יש סימנים הרבה כי שם כותבין בריסק דקויא דמתקריא בזעשצע וגם בשם הנהר יש חילוק ככתוב הנוסח בטיב גיטין. ולענין שם עיר הישנה ג"כ יש הרבה סימנים אחד דבגיטין הי' כותבין שם ברעסטי. ואף עתה אם יזדמן לכתוב גט בעיר ישנה בוודאי יהי' צריכין לכתוב ברעסטי כמו שהי' המנהג לכתוב מקדם. ופה יכתבו בריסק כמו שבררנו. ועוד יש סימן דשם יתבא על שני נהרות נהר בוה דמתקריא בוג ועל נהר מוכוויטץ ופה הוא רק על נהר א' מוכוויטץ. ועוד יש סימן דשם כותבין על מעיינות ופה יכתבו רק בארות כאשר בררנו. ובתשובת נוב"י כתב דאפילו בחד סימן סגי דאם יש בעי' אחד מעיינו' ובעי' השני ליכ' מעיינו' סגי ופשיט' דבכל הני סימנים סגי ולרווח' דמילתא טוב לעשות כמו שכתוב הגאון בעל נוב"י דבעיר חדשה שרוצין לסדר גיטין ויש ספק קצת בשם העיר יכרזו שלשים יום בערב ובוקר דיוכתב שם העיר בנוסח גיטין וכתובות דכמו דמהני הוחזק שלשים יום לשם אדם לקרותו בשם אחר אם הוחזק שמו שלושים יום. כמו כן מועיל לשם עיר אם הוחזק העיר לקרותו בשם זה. אף דמעיקרא הי' נקראת בשם האחר. אך מפני חומר הענין אינני רוצה לעשות הלכה למעשה עד שיסכימו עמי חכמי העיר דפה ואם יסכימו לזה אזי נתחיל לסדר גיטין פה בעהי"ת. אחרי זאת נתאספו הלומדים דפה וחקרנו הרבה אצל הכותבים ונתברר לנו ששם המובהק מהעיר הזאת בלשונם ברעסט. לכן עלה במוסכם כולם לכתוב הנוסח פה בריסק דמתקריא ברעסט דיתבא על נהר מזכוויטץ ועל מי בארת ולראי' באתי בחתום זאת חנוכה שנת תד"ר פה"ק בריסק יעקב מאיר פאדווא: