תשובות הראם חלק ג· רבי אלכסנדר סנדר מרגליות
סימן מב
לק"ק זלאזיץ
אשה שילדה ליו"ד חדשים וט"ו יום וקלא דלא פסיק קודם דאישתהי וגם על קודם נישואין:
מה דפשיטא לי' דיכול לגרשה בע"כ לדידי פשיטא איפכא דאינו יכול לגרשה כיון דמכחישתו שבא עלי' בלבוב ויעיין רומע"ל באה"ע סי' קע"ח בהגה"ה סעיף ה'. ומ"ש רומע"ל מטעם מומין מה שיש עליה קול עכ"פ מקודם נישואין לא ירדתי לסוף דעתו, חדא דמאן יימר דהוי מום מחמת קול ועוד מאן יימר דהקול אמת, ועוד דא"כ הוי מומין שבגלוי וגם אחר נישואין אין אדם שותה אא"כ בודקו, ועוד הרי מבואר בש"ע סי' ד' אף שראינו שהיתה פרוצה כשהיא פנוי' אין ראי' על אחר נישואין ולכך גם הולד כשר לע"ד דיש לחלק בין עידי כיעור לקלא דלא פסיק דקילא כמבואר בסי' י"א ודוק שם וגם יש להביא ראי' לזה דהרי עיקר מוצא הדין הוא מתשובות הג"מ ובמהרי"ק סימן ס"א ובתשובות רמ"א סי' י"ב מבואר דשם הי' קלא דלא פסיק ואפ"ה לא אסרה מוהר"ם רק מטעם עידי כיעור ובאמת כי יש לי מקום עיון בדבריהם ואכמ"ל ובתשו' מהריב"ל ח"ד נסתפק בקלא דלא פסיק וע"א בכיעור משמע בקלא דלא פסיק לחוד לא נסתפק כלל אף באישתהי. אמנם לענ"ד בזמנינו בלא"ה קשה להעמיד יסוד על קלא דלא פסיק דנפישי אויבים דמפקי לקלא וגם אולי הוא קול על פריצות. לזאת בענין המילה אין להרעיש עולם חלילה בחנם הלא הוא דק מנהג בעלמא ועוד דאפי' ספק ממזר אינו אלא דרבנן ומכ"ש דלענ"ד אין כאן ספק כלל אבל ראוי לחקור אחר הקול אולי יהי' עדים בדבר ברור רק בדרישה וחקירה ובפני הבעל והאשה ואז נדע כדת מה להשיב:
ואין להביא ראי' דהוי מום וקידושי טעות מתשובת מוהר"ם מרוטנבורג הקטני' סי' קס"א שכתב במי שקידש אשה ואח"כ נודע שהיתה הרה לזנונים ופסק דעכ"פ יכול לישא על אשתו וצדד דבכגון זה לא תקן ר"ג ואף צדד דהוי קידושי טעות דהרואה יראה שם דכתב הרבה צדדים דלא שייך כאן חדא עיקר סמוכותי' דהקדושין עצמם הי' באיסור משום דאסור לקדש מעוברת חבירו, ועוד כתב שם דגרוע מדומה שאינו אלא שם רע והכא כריסה בין שיני' וא"כ אדרבא מוכח להיפך דמטעם דומה וקלא לא הוי מום, ועוד כתב שם כיון שהיא הרה לזנונים היא מתבזית לפני כל ועוד דהתם הי' קודם נישואין ועוד דהכא שמא אין קול אמת וגם מחמת הקול הוי מום שבגלוי וגם שמא הוא רק קול פריצות וזה ברור כמש"ל, ועיין בתשובות מהרי"ט חלק אה"ע סימן ט"ז. ובדרך העברה ראיתי בתשו' הגאון הרב דפ"ק שהביא ראי' שאין זה מום מכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה, ואין זה ראי' דהתם באונס ודוק. ועיין בתשובת מהרי"ט: