אור ברסלב
תשובות הראם חלק ג סימן לו › כה)

תשובות הראם חלק ג· רבי אלכסנדר סנדר מרגליות

סימן לו · כה)

כד)

על מ"ש הרב המשיג דא"כ מצינו חמותו ממאנת. ואני אומר דאי על דרך זה לא משכחת בחמותו שמת בעלה ונשאת לאחיו שהוא הדרך שפירש"י ביבמות במשנה דא"כ כבר ילדה קודם שנשאת לאחיו אבל משכחת לה שנשא הוא בת אחיו וא"כ צ"ל שמתה אשתו דאל"כ הרי יש זרע ואין כאן יבום וכיון שמתה אשתו א"כ היינו פלוגתא דר"ש ור"ע בחמותו לאחר מיתה וכמבואר בתשובת הריב"ש סי' שע"ד, ומעתה לדברי הרמב"ן והרשב"א דחמותו לאחר מיתה אפילו לאו וכרת אין בה רק איסור בעלמא ארור שוכב עם חותנתו עיין בה"מ פ"ב מא"ב אין מקום לקושיא דהרי זו אינה בין העריות ואינה פוטרת צרתה וא"כ חשיב קושי' זו רק לדעת הרמב"ם דלא אמעטא לאחר מיתה אלא משריפה ולא מלאו וכרת אומר אני דגם להרמב"ם לא קשיא דהרי לאחר שגדלה חשוב הבעילה שלא לשם קדושין ב"ז דהרי להכי כ' שאם בעיל בלא עידי יחוד ודאי איגלאי מלתא דמעיקרא כיוונו שיחולו בגדלות אבל זו שחזרה שוב אינם חלים וכשבועל שלא לשם קדושין לרמב"ם עובר איסור לאו של תורה כמבואר בריש אישות וא"כ בהיתרא קא מיירי תנא דמתניתין באיסורא לא קא מיירי וע"ד שאמרו ביבמות דף י' ע"א באחוותא דהיתרא קא מיירי באיסורא לא קמיירי ולא תשאר קושיא זו רק להתוס' שהם כ' דמשכחת דפירש שאינו בועל לשם קדושין ובחמותו לאחר מיתה סבר דלא אימעטא רק משרפה אבל לא מלאו וכרת כמפורש בדבריהם ביבמות דף צ"ד ע"ב בד"ה מאיסורא, והרי כבר מילתא דמני אזדא דדבר זה שכתבתי דהא דאין גדולה ממאנת הוא מטעם שמא גדלה בהדה אני הוא שחדשתי בדבר זה לתרץ דברי הרמב"ם וכבר כ' בעצמי שדעת התוס' ורש"י אינו כן ולדידהו גדולה ממאנת מטעמים אחרים ולא מהני מה שחזרה בה וממילא לא משכחת לדידהו חמותו ממאנת:

תוכן העניינים

תשובות הראם חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה