תשובות הראם חלק ג· רבי אלכסנדר סנדר מרגליות
סימן לו · טז)
כתב הרב צריך לאוקמי מתני' בקדושי שטר וביאה ומדרבנן לא מהני חזקת פנוי'. הנה ראיתיו חוזר על זה כמה פעמים כאילו הי' הלכה למ"מ, ואני איני אומר כן דהן אמת דבספק קדושין אשכחן דאחמרי רבנן ולא מהני חזקת פנוי' ואסורה עכ"פ מדרבנן הטעם הוא משום דאתרע חזקת פנוי' שהי' לה עד עכשיו שהרי נעשה מעשה המוליד ספק זה ואחמרי רבנן שלא יועיל חזקה שקודם המעשה על אחר המעשה כמו זרק קדושין ספק קרוב לו וכו' דעכ"פ זרק לה הקדושין ואנו מסופקים שע"י מעשה זה כבר יצאה מחזקתה וכדומה לזה ועיין בכתובות דף ד"ו וכ"ז שתיכף אחר המעשה הזה שוב ודאי אינה פנויה אבל כאן המעשה הוא נתינת הקדושין של הקטן וגם אחר המעשה אכתי הוי ודאי פנוי' שהרי עכשיו א"א שיחולו ואפילו הי' אומר בפירוש שיחולו לכשיגדיל עכ"פ לעת עתה עדיין פנוי' היא אלא שבזה שפירש בפירוש שוב כשהגדיל ליכא ספיקא ובודאי חלים לכשיגדיל לפי מה שבארתי אלא בקידש סתם ואנו מסופקים על הכוונה והרי עכ"פ גם אחר מעשה הקדושין עדיין ודאי פנוי' היא וכשיגדיל אנו דנין לברר כוונתו אנו אומרים הרי היא בחזקת פנוי' כמו שהיתה אתמול והרי לא אירע לה שוב מעשה חדש לסתור חזקת פנוי', זה הנלע"ד חילוק נכון וברור אף שלא קדמני אדם בזה מה בכך כיון שהסברא ישרה מצד השכל וגם בלא"ה לא ידעתי למה לא משכחת לה בקדושי כסף וקדושי קטנה שיש לה אב ואבי' קיבל קדושי' וקודם שיגדל הקטן כבר בגרה וא"א שיחולו משיגדיל דהרי הכסף הוא ביד האב והיא לא נשתעבדה לכסף הזה כלל וגם משכחת לה שקידשה תחלה אחד לאחר שלשים יום ובתוך שלשים קדשה הקטן ושוב מת הראשון תוך אותן שלשים ימים ושלח אח"כ סבלונות משהגדיל אין חוששין לקדושין שע"ד קדושין הראשונים שלח והוא לא ידע שימות תוך שלשים יום: