תשובות הראם חלק ג· רבי אלכסנדר סנדר מרגליות
סימן לו · ה)
ועל מ"ש הרב שמשמע מלשון הרשב"א והריב"ש שמתוך קושיא זו נאדו מגירסת רש"י וכו' אני תמה מהיכן ראו בדבריהם כן וכי נזכר בדבריהם שלכן נראה כגירסת ר"ח אבל באמת לא בשביל קושי' זו נאדו אלא כיון שראו גירסת ר"ח שהי' לו גירסא זו והיא נכונה ומרווחת הסכימו לגירסתו, ומ"ש על הרמב"ן הרי הרמב"ן בלא"ה הקשה על רש"י מטעם א"א לצמצם ואף שהרשב"א דחה קושייתו מ"מ הוצרך להכניס עצמו בפלוגתא דרב ושמואל דהשתא בוגרת וכ"ז לתרץ דברי רש"י אבל כיון שהי' לפניו גירסת ר"ח שהוא מרווחת אליבא דכ"ע בחרו בה וגם על המש"ל אני תמה שכתב שם בסוף דבריו וז"ל והרז"ה ז"ל קאי בשיטת התוס' ואף שלא סתר דברי רש"י מ"מ במאי שפירש כפי' התוס' משמע דלא נחה דעתו בדברי רש"י דאין מעשה קטן כלום עכ"ל המש"ל ולפי מ"ש אין ראי' כלל מדברי הרז"ה ועוד שאולי מחמת קושיית הרמב"ן שא"א לצמצם גם זה הי' קשה להרז"ה ולא עוד אלא שאני אומר אדרבא מדברי רז"ה שם מוכח דבגוף הדין בקדושי קטן מודה לרש"י שהרי זה לשון רז"ה הכי גרסינן בשופעות מתוך ג' לאחר ג' וכו' ואפי' נולדו בזו אחר זו ונתקדשו בזו אחר זו יע"ש הרי נראה מדבריו שהרווחנו בגירסא זו דאלו לגירסת רש"י צריך שנולדו כל שמונה הללו הארבעה זכרים וארבעה נקיבות כיום אחד וגם קידושיהן חלו ביום א' ולגירסת ר"ח לא הוצרכנו לזה וא"כ נראה מכוונת רז"ה שאלמלא דוחק זה לגירסת רש"י הי' מסכים לגירסת רש"י: