אור ברסלב
תשובות הראם חלק ג סימן לא › ח)

תשובות הראם חלק ג· רבי אלכסנדר סנדר מרגליות

סימן לא · ח)

ז)

עוד הקשה מע"ל דאף אם נימא סמוך מיעוטא לחזקה בעובדא דרבה תוספאה אכתי תקשי דהוי פלגא ופלגא וספק איסורא לחומרא ק"ו דבדאורייתא לא אמרינן סמוך מיעוטא, וע"ז תירץ דהכא איכא תרתי חזקות חזקת כשרות וחזקת היתר לבעלה, ואני אומר שאם הי' קושייתו קושי' לא הי' תירוצו מספיק שהרי הריב"ש כתב בסי' שע"ט דהנהו תלת דר' אלעזר בן פרטא שנותנין להם חומרי חיים וחומרי מתים כמו אם ניסת תצא ואע"פ שרובן לאבוד כיון שאפשר בהן ההצלה אין הולכין בהם אחרי הרוב אלא אחר החזקה ואע"ג דרובא וחזקה רובא עדיף הכא איכא תרי חזקות חזקת האיש שהוא קיים וחזקת האשה שהיא בחזקת אשת איש עכ"ל. הרי מבואר דתרתי חזקה ורובא הוי ספק השקול, וכן מוכח מסוגיא דפ"פ דאע"ג דאיכא חזקת כשרות וחזקת היתר לבעלה כיון דרובא ברצון אסורה. ואע"ג דהגאון נודע ביהודא כתב שלא מצא בשום מקום דההיא דר' אלעזר בן פרטא רובן לאבד, אישתמיטתי' סוגי' ערוכה במס' ב"ב פ' מי שמת. אמנם על קושיא זו כבר עמד עלי' הריב"ש בסימן תמ"ז יעו"ש וכתב דחזקת כשרות אלים טובא ואשה מזנה מתהפכת, אבל אני אפרש יותר, חדא דהאי חזקת כשרות עדיפא מחזקה דהוי רובא ממש דרוב הנשים בחזקת כשרות וא"כ הוי רובא וחזקת היתר ועוד דברי דידה מסייע לה, ולא מבעיא לשיטת רבינו יונה ריש כתובות דאם אומרת נאנסתי באשת ישראל נאמנת והסכים עמו הרא"ש מההיא דראוה מדברת דודאי שרי' אלא אפי' לדעת הפוסקים החולקים היינו משום דאמרי' רוב כשרות אינן בעולות וצריכין אנו לדון על הבעולות א"כ אנו אומרים רוב בעולות ברצון דאונס יש לו קול, אבל הכא אף אם נימא דרוב כשרות יולדות לתשעה וזו יולדת לי"ב חודש צריכין אנו לדון על היולדות לי"ב אכתי ליכא למימר דרוב יולדות לי"ב חודש מזנות דהא כל היולדת לי"ב אית לה חזקת כשרות ואף אם נימא דאתרע כמ"ש זקיני בסי' ל"א לענין מים בראש אכתי ליכא רובא ומנ"ל שהוא מן הרוב היולדות לתשעה דלמא היא מן הרוב צדקת דאלים טפי וגם חזקת היתר לבעלה וברי דידה מסייע לה ולא דמי לאשת כהן דאיכא חזקת הגוף נגדה ודוק:

הגה"ה [ובזה מיושב דהרי רבה תוספתא לא הכשיר רק הולד ומנ"ל להכשיר האשה די"ל דהולד הוא ספק ממזר ואינו אלא דרבנן משא"כ האשה היא ספיקא דאורייתא אע"כ כיון דע"כ מוכח דמשכחת לה דאשתהי הולד ממילא האשה מותרת מטעמים שכתבתי למעלה:

עוד יש לעיין בסוגיא דגיטין במ"ש אויבים מפקי לקלא ברמז מועט ת"ל היכא דאיכא אויבים אין כאן קול כלל כמבואר ביבמות כ"ש דתקשי לשיטת הפוסקים דמביאין ראי' מכאן לבעל:

ולכאורה הי' נראה לומר אף אם נימא דהרמב"ם מיירי ביצא עליה קול זנות ממש אפ"ה ל"ת מכהן מק"ו דאפילו מבועל אין מוציאין אע"ג דאיכא למימר אלמויי אלמי' לקלא כ"ש לכהן ואמנם הא גופא טעמא בעי אמאי אין מוציאין מבועל דהא לדידי' הוי קלא דקודם נשואין והנה מלשון השאלתות למדתי תירוץ שכתב כיון דמבעל אין מוציאין לכך אין מוציאין שלא להוציא לעז על בניה של ראשון, ולפ"ז אפשר לכאורה לומר דמטעם זה אין מוציאין אף מכהן ואע"ג דאמרי' בגיטין דף פ"א דיצא עלי' קול גרושה אסרינן לה לכהן שני דאמרינן סמוך למיתה גרשה אפשר דוקא בקול גירושין משא"כ בקול זנות לא יתלו אח"כ בגירושין, אמנם י"ל דיאמרו השתא הוא דאתניסא כדאמרינן בנדרים דף צ"א דמודה רב ששת. וא"ל דוקא באומרת טמאה אני לך דליכא קלא איכא למימר השתא היא דאיתנסא משא"כ ביצא קול מזמן רב שיתלו בקול שיצא מזמן רב ז"א דהרי בגיטין אף בקלא אמרינן דסמוך למיתה גרשה:

ומה שיש לעיין בלשון רש"י ד"ה בעולה במה שפירש דפריצות לא הוי רגלים לדבר א"כ לפמ"ש התוס' דפלוני ששמע מפלוני לא בעינן רגלים לדבר הוי לן למיחש, ולפמ"ש דתולין בפריצות א"כ פלוני שמע מפלוני ג"ה לית לן למיחש, ועוד דלפ"ז היכא דליכא למיחש לפריצות כגון בקול זנות ממש אף היכא דליכא רגלים לדבר מהני ובקדושין הרי אף בנתקדשה ממש בעינן רגלים לדבר:

ובאמת ברי"ף לא ראיתי הגירסא דתלינן בפריצות והוי ס"ד דבזנות בעינן עדים ממש ולא חיישינן לקלא כמו בכל דבר שבערוה להוציאה מבעלה ושפיר מייתי מכאן לענין להוציאה מבעלה, וכן נראה מלשון הרמב"ם אבל קשיא לי מקול קידושין אמאי חיישינן ואפשר לחלק כדאמרינן דבשבוי' אם לא חיישינן לאיסור לא ניחוש בא"א לאיסור כרת או אפשר דלפסול לא חיישינן כמ"ש הרמב"ם לענין שפחה אך הרי חיישינן לענין גרושה לכהן וצ"ל בין זנות לפסול לה ובין גרושה ועדיין צ"ע ומלבד זה בכל הפוסקים נראה הטעם משום

(נטשטשו

כאן איזה תיבות)

(עוד הג"ה) [ובמ"ש דחשוד לדבר כו' מיושב מה שהקשה הפ"י בראוה מדברת דלר' יהושע אע"ג דהביאה ראי' לדברי' ניחוש מדאפקרה נפשה לגבי כשר אפקרה נמי לגבי פסול די"ל דממ"נ אף היא עוברת בלאו ואינה חשודה על זה, וגם מיושב מה שהקשו על הרמב"ם מפ"ח דתרומות וארוס שאני כיון דדיימא מעלמא חיישינן ודוק, ואע"ג דבקלא לחוד לא חיישינן ביון דאיכא תרתי חיישינן:

תוכן העניינים

תשובות הראם חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה