תשובות הראם חלק א· רבי אלכסנדר סנדר מרגליות
תשובה יג
שמעתי שרומעכ"ת רוצה להתיר קטניות דהיינו פאסאליעס ולא ידעתי מאין הרגלים דוודאי הוא בכלל קטניות וכ"ש אם נאסר קטניות היה זה בכלל ונאסר במנין וצריך מנין אחר להתירו ומכ"ש דבר הנאסר מחמת סייג וגדר שאי אפשר להתיר כלל כמבואר ברמב"ם הל' ממרים דמחמת סייג וגדר חמיר טפי לענין שאם פושט' איסורו שאפילו אליהו וב"ד אינן יכולין להתיר וכן מבואר ביו"ד סי' רכ"ח שאפילו מנהג שנהגו מחמת סייג וגדר אינו יכולין להתיר ומכ"ש מנהג שנהגו אבותינו ואבות אבותינו וקבלו עליהם ויעיין רומעכ"ת שכתב מהרי"ל על קטניות כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה וכן נראה בהג"מ וסמ"ק שקדמונינו אסרו קטניות ומי יוכל להתירו גם לא ידעתי שעת הדחק כל כך והנה מהרי"ל לא רצה להתיר אקליזא לרפואה רק מטעם דאינו בכלל קטניות לזאת לדעתי יהי' רומע"ל מתון בדבר ולא יהי' עי"כ כפורץ גדרו של חכמים ולא אכשור דרי ואם הם לא היו בני תורה אנו בני תורה נחזי דקא מצווחי' עלי' בבי מדרשא ויעיין בלשון המרדכי שגזרו לאסור מפני שאין אנו בני תורה וכיון שנאסר במנין מחמת סיג ולא נתבטל הטעם חלילה להתיר מעולם לא נשמע מי שהתירו אף בשעת הדחק ומהרי"ל כתב דעובר בלאו דלא תסור וכל המנהגים שלנו על פי מהרי"ל:
מה שמעלכ"ת כתב טעמים להקל אין עדיין דעתינו נוחה מזה ומה שכתב מעכ"ת שלא היה שכיח במדינות אלו ומי יודע אם היה בכלל קטניות הנה רש"י בראש השנה דף י"ג ובמנחות דף ל' ע"ב ובסוף פרק קמא דכלאים כתב הברטנורה פול המצרי פאשילא או פאסאליא וכן הוא בשפה ברורה פאסאליעס בלשון אטליא פאזילא וכבר העמידו זקנים דמעולם נהגו בהאיסור ופול המצרי הוא קטניות כמבואר שם ברש"י וכן הוא בערוך ערך פול פירש שם דרך גידולם שהוא נראה בעליל שהם אותן פאסאליעס שלנו וביותר שמבואר בכל הפוסקים סתם דכל הקטניות גזרו לאסור ועיקר המחלוקת הביא על פול הלבן ומ"ש שלא הזכיר הגזירה רק מנהג מלבד מה שכתבתי דאפילו מנהג אין לבטל אמנם בפי' המרדכי כ' שכיון שאינם בני תורה גזרו ובפירוש כתב מהרי"ל בשם מהרב דאוכלו עובר בלאו דלא תסור והעובר על דבריהם חייב מיתה ושנה ושילש דגזרו על קטניות על כל מיני קטניות ומה שכ' דלא איפשט איסורי' ברוב ישראל תמיהני דהיינו בדבר שתחלה גזרו על כלל ישראל כגון נשיא או ב"ד הגדול. אבל אותם גדולים שלא הי' בכוחם לגזור גזרו על אנשי מדינתם וקבלו עליהם גזירתם אין להתיר וכן הוא בתוס' בגיטין דף ל"ו ע"ב ומה גם כי לדעת הרמב"ם לא פשט איסורו היינו שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בו וכבר הארכתי הרבה בזה במקום אחר וראי' לזה ג"כ ממה שכתב רש"י בתשובה סי' נ"ד דחרם ר"ג צריך ב"ד אחר גדול ממנו בחכמה ובמנין ומ"ש דלפי שעה א"צ גדול ממנו בחכמה ובמנין כמבואר ברמב"ם תמיהני דרמב"ם למד מק"ו מאיסורי תורה ודיו לבא מן הדין להיות כנדון דדווקא למיגדר מלתא ולחזק הדת ובפירוש מבואר במהרי"ל הביאו הד"מ סק"א והיא הלכה מגולה דאפי' מנהג שנהגו מחמת סייג אין להתירו אף בשעת הדחק ומביא ראיה מעובדא דבני בישן ויש להאריך בעניני' אלו הרבה והארכתי בזה בתשובה מיוחדת אבל אין צריך להאריך בנ"ד כי לדעתינו אינו אפי' א' ממאה חלקים שיהא נקרא בשביל זה שעת הדחק ויאמין לי רומעכ"ת שלאהבתו כתבתי כ"ז ומאוד שמחני בדבריו שלא הוסכמה דעתו להתירו בפומבי' אם לא בכנופי' תחלה ודעתי נוטה שרמע"ל ימשוך ידו מלמנות בהיתר זה וירחיק ממנו לזות שפתים ומ"ש ראיה ממהרי"ל דמדמה פת של עכו"ם לדמאי אין ראיה כלל דפת של עכו"ם מתחלה בשעת התקנה כמבואר בגמ':