אור ברסלב

תשובות הראם חלק א· רבי אלכסנדר סנדר מרגליות

תשובה ב

תשובה א

בענין הסירכות

ובאמת מו"ז ז"ל כתב דדעת הפוסקים דגם בניתק באמצע על ידי העברת היד הבודק הוא סירכא עדיין ובאמת זקיני נשמר בזה וכתב הטעם הא דצריכין שלא ישאר שום דלדול הוא מטעם דניתק באמצע הוי סרכא אמנם לדבריו הדרא קושיא לדוכתי' דאם כן מה מהני הקילוף וקשה לומר דכל השוחטים והבודקים עושים שלא כדין עם הקילוף אמנם באמת נ"כ א"א להנהיג השוחטים שלא יקלפו רק שימעכו בנחת אם כן היה צריכין למעך כל הסירכא שלא ישאר בדופן או בריאה או בשומן הלב או מקום שנסרכה לשם דהרי בנשאר ראשה בריאה או בדופן אפ"ה הוי סירכא ואם כן היינו צריכין שכל הסירכא יתמעך על ידי מיעוך בנחת בין האצבעיים שלא ישאר ממנו כלום מחמת המיעוך וזה לפענ"ד דבר שאי אפשר ולא ימצא אף אחד מני אלף שיתמעך כל הסרכא רק ע"י מיעוך בין האצבעי' בנחת ואשר לבי אומר לי לפענ"ד שמנהגו של ישראל תורה היא וחס ושלום לומר מנהג כל ישראל שלא כדין כמה דורות ופני גאוני הדור וקדושי עליון יריאים ושלמים אשר היו לפנינו ובזמנינו כאשר עיני ראו גדולי הדור ורבותי אשר שמשתי לפניהן שהיה הם ואבותיהם בעלי הוראה:

ותחלה אקדים הקדמה אחת הנה מבואר בפוסקים בריאה שנמצא עליה קרום וקלפוה ממנה ונמצא הריאה תחתי' שלם ויפה כשירה רק שצריכה נפיחה משמע דלא הצריכו רק נפיחה ולא הצריכו בדיקת פושרין והנה הדבר ברור מצד הטבע דבלתי אפשרי שיברא קרום גדול שמכסה כל הריאה ברגע אחת:

אמנם צ"ל שמחמת לחות הריאה מתרקם עליו מעט מעט קרום עד שכסה כל הריאה אמנם במה יוודע אם היא קרום או סרכא הנה הנסיון על זה אם אינה דבוקה בשום מקום ומנופח מן הריאה לגמרי בנחת הרי נודע שהיא קרום כיון שאינו דבוק בשום מקום בריאה אבל אם אינה יכולה להתקלף ונשארה דבוקה למקום אחד זו וודאי הוא סרכא עוד מבואר בפוסקים דאפילו נסרכה מן הקרום המכסה את הריאה למקום אחר לדופן או לשומן הלב אין כאן סרכא כיון שלא נסרכה מגוף הריאה והנה אחר שבארנו כל זה נראה דזה היו טעם המבחן מהבודקי' אשר הביא ס' תורת יקתיאל שהי' נוהגין שלא למעך כלל רק לקלוף הסרכא והריאה ולבדוק בפושרין משום דהוי ס"ל דכיון דנקלף בנחת מן הריאה הרי אנו רואין שאין זו סרכא רק קרום שהתחיל להתקרם על הריאה ומן הקרום נסרכה למקום אחר דבוודאי אין לחלק בין אם הקרום מכסה כל הריאה או מקצתה דהרי כבר כתבנו דעל כרחך קודם שכיסה הקרום כל הריאה התחיל להתקרם על המקצת תדע דהרי לפרקי' כשמקלפין הסרכא מעל הריאה הולכים כמו קרום לפעמים על אונא או אונא שלימה ולפעמים הולכים מאונא לאונא או על כל צדאת של הריאה מכל מקום אנו נוהגין להחמיר בכל החומרות ואף אם ניתק באמצע על ידי מיעוך דלכאורה דעת הרא"ש ורש"ל דניתק באמצע לא הוי סרכא אנו חוששין לדעת הפוסקים דאף אם ניתק באמצע על ידי מיעוך אעפ"כ הוי סרכא ועוד דמיעוך גופא היא קולא גדולה ועוד חיישינן שמא לא מיעך כל כך בנחת לזאת אנו מחמירין וקולפין הריאה בנחת ובודקין אותה בפושרין וא"כ יש לנו עוד שני צדדים להקל חדא כיון שנקלף מעל הריאה הרי הוא קרום ואפילו בדיקת פושרין אין צריך ועוד צד שני להקל שאנו מצריכין בדיקת פושרין:

תוכן העניינים

תשובות הראם חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה