סימן ק
עוד לו. וששאלתם במה שאמרו (ברכות ג' א) שלשה משמרות הוי הלילה. דעו כי משמרות אלו לכמה דברים מהן משמרות מלאכים שמקלסין לפני שכינה ומהן לדברים אחרים. ודקאמר ר' אליעזר על כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי דבר משל הוא כמו שנאמר שאג ישאג על נוהו ותורף הדבר שיש על ישראל במשמרות הלילה להפיל תחנה על חרבן הבית כענין שנאמר קומי רני בלילה לראש אשמורות ואנן חזי לן פירוש שלש שאגות אלו בשלש משמרות כנגד שלשה פרקים דתנן במס' יומא (כ' א) בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו מלפניו או מלאחריו. ביום הכפורים מחצות וברגלים מן האשמורה הראשונה וזוכר הקב"ה לאותן שלש עונות ושואג עליהן ולהכי מסתעיא מלתא ממאי דאמרינן כי קא חשיב סוף משמרה ראשונה ואמצעית דאמצעיתא ותחילת משמרה אחרונה והכי תכוון הענין לאותן שלש עונות שהיו תורמין את המזבח והן שעות של תחנונים ויש לו לדאוג על חרבן הבית משל לתלמיד היושב לפני רבו ורואה לרבו מצר הוא מצר עמו ומשחרב הבית אין שחוק לפניו לכך אסור לו לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה ובגמ' דתמיד (לב ב) תני ר' חיא כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנא' קומי רני בלילה לראש אשמורות ומ"מ חייבין בית ישראל לשחר בלילות ובאשמורות ולהרבות בתחנונים על חרבן הבית וחובה על תלמידי חכמים לעסוק בתורה ובענין הקרבנות דכתיב הנה ברכו את ה' וגו' ואמרו מנחות ק' א) מאי בלילות אלו ת"ח העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהם כאילו עוסקין בעבודה וכתיב לעולם זאת על ישראל ור' יוחנן אמר אלו ת"ח העוסקים בהלכות עבודה בלילה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה בית המקדש בימיהם.