אור ברסלב

תשובות הגאונים – מוסאפיה

סימן מה

סימן מד

שאילו מן קמאי מר רב יהודאי גאון ריש מתיבתא ז"ל יש קידוש שלא במקום סעודה כרב ור' יוחנן או אין קידוש אלא במקום סעודה כשמואל. (פסחים קא א) ואמר אמור רבנן דעבדינן לחומרא כשמואל.

תוב שאילו מן קמיה ארוזא כד מבשל מאי מברכין עליה. ואמר אע"ג דקא מותבינן לרב ושמואל תיובתא דקאמרי' (ברכות לג א) ורבנן לא מברכינן עליה בורא מיני מזונות והתניא הכוסס את החטה מברך עליה וכו' וקא מוקים לה כרבנן וקא הויא תיובתא דשמואל מדקא הדרינן וקאמרינן (שם ב) האי ריהטא בין דחקלא בין דמחוזא מברכינן עלה בורא מיני מזונות דרב ושמואל דאמרי תרווייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברך עליה בורא מיני מזונות מכלל דהלכתא כרב ושמואל דעל חמשת המינין הוא דמברכינן בורא מיני מזונות אבל אארוזא לא

תוב שאלו מן קמיה נדה מהו מלצלויי או למיעל לבי כנשתא. ואמר שפיר דמי.

תוב שאילו מין קמיה מאן דקרי פסוקי דזמרה בתר דצלי צריך לברוכי לפניהם או לא. ואמר לא צריך לברוכי שכבר נפטר באהבה רבה.

תוב שאילו מן קמיה הא דאמר רבא בראש משנה דהיה קורא (ברכות יג ב) לענין ק"ש הלכה כר"מ ואמר הלכה כוותיה

תוב שאילו מן קמיה כל איסורין שבתורה במשהו כרב ושמואל או בנותן טעם כר' יוחנן ורשב"ל. (ע"ז עג ב) ואמר מדאצטריך לון למימר (פסחים ל' א) אמר רבא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו כרב בהא ניהו דהלכתא כרב הא שארא כר' יוחנן וריש לקיש בנותן טעם.

תוב שאילו מן קמיה כחל שקרעו מהו לבשלו עם הבשר לקדרה ואמר אסור אבל לחודיה שפיר דמי.

תוב שאילו מן קמיה דאמרי' (חולין קה ב) מים אמצעיים רשות ואמר רב נחמן לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל באיזה תבשיל. ואמר בין תבשיל בשר לתבשיל גבינה.

תוב שאילו מן קמיה הלין (1) מזוזי מאי מברכינן עילוויהו ואמר תני בתוספתא (כלאים פ"ג) כל שמוציא עלין מעיקרו עשב הוא נפקא מינה לברוכי עליה בפה"ע. והלין מזוזי מברכינן עילווייהו בורא פרי האדמה ואמר דהוה קא מסגי מר רב דימי ומר רב מארי בריה (2) ואמר רב מארי לאבוה היגי עץ היזמי עשב מאי טעמא היזמונא יבשה לגמרי ומפקא מהדר הודרנא. והגנתא כמשא באילנא ומלבלבא מעיקרא.

תוב שאילו מן קמיה המלוה את חברו ובקש לצאת למדינת הים ועדיין לא הגיע זמנו לפרוע לו יש לו לתבעו. ואמר לא. יש לו לומר תן לי ערב. ואמר לא.

תוב שאילו מן קמיה ישראל שיש לו קרובים משומדים מהו להברותן ואמר לא מתבעי.

תוב שאילו מן קמיה אבל מערב מהו להברותו ולא פשט,

תוב שאילו מן קמיה הקורא בתורה בראש חדש חנוכה ושבת בשל ראש חדש מפטיר או בשל חנוכה ואמר בשל חנוכה:

תוב שאילו מן קמיה מי שקדש לאנשי ביתו ובא אצל אנשים שאין יודעין לקדש מהו שיחזור ויקדש. ואמר לא יקדש,

תוב שאילו מן קמיה רחב משבעה גויים היתה ואמר אין. ואמרו קמיה האמרי' (יבמות עו א) הדר אמר רבא לאו מלתא הוא דאמרי בגיותן לית להו חתנות כי מגיירי אית להו חתנות וכו' יהושע היכי נסבה ואמר (2) הני מילי לאחר שנכנסו ישראל לארץ רחב משנכנסו מרגלים דיהושע נתגיירה ועדיין לא נכנסו ישראל לארץ.

תוב שאילו מן קמיה היה יושב בספינה כשהיא מהלכת בשבת מהו לשלשל דלי ולמלאתו. מהו להשליך שיורי כוסות ועצמות וקליפים לים. ואמר יעשה דלי שיש בו ארבעה על ארבעה טפחים ומשליך לתוכו וממלא.

תוב שאילו מן קמיה מהו לשכור רשות מן הגויים לטלטל בכל הספינה ואמר לא צריך.

תוב שמ"ק ספינה שנכנסה בנמל והיתה בתוך התחום מבעוד יום מהו לירד הימנה בשבת. ואמר מותר.

תוב שמ"ק ספינה שבאת מחוץ לתחום מהו לעלות לה בני העיר בשבת. ואמר מותר.

תוב שמ"ק הא דאמר רב הונא (כתובות יא א) קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד עבד שוטה וקטן מהו להטבילו על דעת ב"ד ואמר כגר.

תוב שמ"ק נתין שנשא שפחה ושחרר את הולד מהו ואמר כממזר וכר' טרפון דמכשר. (קידושין סט א)

תוב שמ"ק בגד שפרשוהו ונגע בגופו של מת מהו בהנאה. ואמר מותר כמה דלא אזמניה לא מתסר.

תוב שמ"ק מהו לקרות במגילה שמצויינת ואמר לא מתבעי.

תוב שמ"ק אהיני שליקי יש בהן משום בישולי גויים ואמר לא. מאי מברכינן עלייהו. ואמר בורא פרי העץ.

תוב שמ"ק נדה שלא טבלה מי איתה באיסור כרת או לא. ואמר איתה.

תוב שמ"ק טבילה לנדה מן התורה מנין. ואמר קל וחומר ממגעה.

תוב שמ"ק ב"ד שמלו במקום שאין אב מי יברך להכניסו בבריתו. ואמר הכל מברכין.

תוב שמ"ק המל את העבדים אחת מברך או שתים. ואמר המל מברך אקב"ו על המילה. וקוניו מברכין למול את העבדים כלה במקום להכניסו.

תוב שמ"ק מחט שנמצאת תחובה וראשה לפנים חוששין לה או לא. ואמר חוששין.

תוב שמ"ק שופר שניקב במשהו וסתמו שלא במינו מאי. ואמר אם מעכב את התקיעה פסול וכי קאמרינן (ר"ה לז ב) אם אינו מעכב את התקיעה כשר במשהו אבל טפי (אע"ג) דנשתייר רובו פסול. דעבדינן כתרין לישני דר' נתן לחומרא. במינו כשר והוא שנשתייר רובו. שלא במינו פסול ואע"ג דאשתייר רובו.

תוב שמ"ק מקום שבני אדם מתביישים להשבע ואמר הפכו השבועה על שכנגדו יש לו בדין או לא כגון (שבועות מד א) כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין ואמר אנא לא משתבענא ופקענא אשתבע את ושקול. ואמר לית ליה למימר כן אי דמשתבע ומפקע או דמשלם בלא שבועה.

תוב שמ"ק היושב במשתה ועמד והשתין מים וברור לו שלא נגע צריך נטילת ידים או לא.

תוב שמ"ק פירושא דהדן פסוקא מי עלה שמים וירד משה. מי אסף רוח בחפניו אהרן דכתיב קחו לכם מלא חפניכם. מי צרר מים כשמלה אליהו שהכה את המים באדרתו. מי הקים כל אפסי ארץ משיח. ואמר דתני בשעה שאמר העם מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים ויען איש משם ויאמר ומי אביהם. מאי ומי אביהם אמר להם וכי יש אב לדברי תורה והלא כבר נאמר מה שמו ומה שם בנו כי תדע אלמא תורה לאו ירושה. הכי קאמר חזו כמה נפיש משה דעלה לשמים. אהרן דאסף רוח. אליהו דצרר מים. משיח דקם כל אפסי ארץ. מי הוו להו בני דהוו נפישין כוותהון ויכלין למעבד כוותהון מה שמו ומה שם בנו כי תדע. מהכין תדע דתורה לאו ירושה. וכתיב בהדין ענינא בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת בתורה קאמר קרא.

תוב שמ"ק המברך ברכת המזון מהו שיטעום מכוס:

ואמר אי ניחא ליה למתן לבעל הבית נתיב ליה לבעל הבית בלא מטעם ולא מברך בורא פרי הגפן אלא לשתייה כוליה.

תוב שמ"ק אמר ריש מתיבתא כל היכא דפליגי רבנן במלתא ומתרגם אמר קרא כחד מנהון הלכתא כוותיה.

תוב שמ"ק מהו צינים פחים. ואמר צינים פחים פירוש תרי קראי דא והמדנא תוב אמר רחמנא והמדנא תוב אמר רחמנא מתניתין כי הא לא בקא בר יומא (חולין נח ב) בגרסא קאמרינן. (5)

תוב שמ"ק הא דתנן (מכות כג ב) אר"ש ומה הדם שעשו של אדם חזתה הימנה וכו' כדאיתא

תוב שמ"ק מהו שלא נשק לו ליוסף. ואמר דהוה קא קרי יעקב אבינו ק"ש ולא פסק ליה.

תוב שמ"ק מהו (אבות פ"א) אל תעש עצמך כעורכי הדיינין. ואמר דינא דלא קמך כען למפסקיה ואתי בעל דין ואמר אסדריה קמך להדין דינא לא מתבעי למשמע מיניה.

תוב שמ"ק מהו (אבות פ"ג) מעשרות סייג לתורה ואמר דרחמנא אמר מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ותקינו רבנן מירק.

תוב שמ"ק מהו (שם) נדרים סייג לפרישות ואמר הדין גמרא דאית בנדרים (י"א) דהאי דתקינו רבנן קונם דילמא אתי למימר נדר לה' וכי אמר הכי מאי הואי דילמא אמר לה' ולא אמר נדר. וכל המדבר שם בלא זמנו כדאמור ביה הלכך תקנו רבנן סייג לפרישות

תוב שמ"ק הא דאמר רב יהודה אמר רב (סוטה י' א) אמר שמשון לפני הקב"ה רבש"ע זכור לי כ"ב שנה והא כתיב והוא שפט את ישראל עשרים שנה ולא פשט. ובסדר עולם נמי עשרים תנא.

תוכן העניינים

תשובות הגאונים – מוסאפיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה