אור ברסלב

תשובות הגאונים – מוסאפיה

סימן מג

סימן מב

לרב שרירא. וששאלתם הא דאמרינן במס' נדרים (כב ב) הלכה נזקקין לאלהי ישראל ופותחין בחרטה וקשיא לן הא דאמר רב אסי (שם) אין נזקקין לאלהי ישראל חוץ מקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני וכו' ומהו נזקקין לאלהי ישראל. הכי חזינן דגברא אגברא לא מירמי דרב אסי ורב נחמן פליגי. ובשמעתא ודאי הלכתא כרב נחמן דפותחין בחרטה וכי היכי דמפרש ולא מבעיא דמתני כגון (שם סה א) ר"מ אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד וחכמים מודים לו. ועוד (שם ב) אמר ר"מ פותחין לאדם מן הכתוב בתורה וכגון (שם) פותחין לאדם בכתובת אשתו. ומעשה דר' עקיבא. וכגון (סו א) פותחין לאדם בשבתות וי"ט ופותחין לאדם בכבוד עצמו וכבוד בניו אלא אפי' דגמ' כר"ש ברבי (שם כב ב) וכר' ישמעאל בר' יוסי (שם כג א) וכתבינהו לאילין כלון דבבי הא פתחין לאחרוטי על נדריהון ושבועתהון מיהו עיקר מלתא כדר' אסי ניהו. ועל הכין הוא בנינא דענין זקיקה דמזדקקינן לשבועה להפר אותה דמשוינן לה כגון שבועת שגגות דתנן (שם כה ב) שבועות שגגות מותרות ונדרי שגגות מותרים כגון קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא גנבתו ושלא הכתו דהא כי אשתבע אסתבר ליה דגנבה את כיסו והכתה את בנו ולא הות מלתא הכי וכיון דאילו הוה ידע שלא גנבה ושלא הכתה לא הוה משתבע הרי זה מותר ולא מחייב בשבועתו והויא לה שבועת שגגות והכין קאמר רב אסי דודאי אי אמר בפיו דמשום הכי אשתבע אי נמי דמוכח מלתא הוה ליה כתולה נדרו בדבר אחר וכי ההיא דתנן (שם סו א) קונם שאיני נושא את פלונית כעורה והיא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה לא מפני שהיתה כעורה ונעשית נאה וכו' אלא שהנדר טעות וכדתנן (שם) קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב א"ל והלא בצל כופרי יפה ללב וקסברי רבנן דלא מבעיא בהדא מלתא דמוכח דהוה בדעתיה בעידן נדרו ושבועתו בחילוף מאי דאיתיה בודאי אלא אפי' אית מדעם אחרינא דלא הוה בדעתיה בעת הנדר או השבועה ואי הוה דכיר לה או הוה ידיע בה בעת שבועתו לא הוה משתבע כאילין מילין דמיין ואית לן למפתח ליה בכה"ג ואדכורי מילי דאי הויין בדעתיה לא הוה משתבע ואפי' באלהי ישראל מזדקקין ליה ומתירין את שבועתו כדאשכחן ליה פתחא דחרטה וחשבינן מאן דאינשי מדעם דאי הוה דכיר ליה לא משתבע כגון מאן דמשתבע בשביל מלתא דאידמיא ליה והוות כדעתיה ולא הוות כדאדמי ליה. והלכתא כאילין מילין. אבל רב אסי ס"ל דאי ודאי משתבע אדעתא דמלתא דאידמיא ליה והוות בדעתיה ולא הוות כדאדמי ליה עת שבועתו ואשתכח דלא הוה הכי נשאלין לו ומתירין את שבועתו. ולא היה צריך לו לומר למפתח ליה פתחא. אבל לאדכודי מלתא דלא הוה בדעתיה דאילו הוה דכיר לא משתבע לית לן בה. והכי אמר רב יוסף האי שמעתא בהאי לישנא (שם כא ב) אמר רב יהודה אמר רב אסי אין חכם מתיר אלא ארבעה נדרים הללו קסבר אין פותחין בחרטה. וסבר דמאן דמשתבע באלוהי ישראל לא מזדקקינן ליה אפי' היכא דודאי אמר בפומי הני מילי דאתלי לשבועתיה בהון כגון אשתי נהנית לי כדאמרי' (שם כב ב) ההוא דאתא לקמיה דרב אסי א"ל במאי נדרת א"ל באלהי ישראל א"ל אי נדרת במוהי מזדקיקנא לאלהי ישראל לא מזדקיקנא לך וזהו פירוש אין נזקקין לאלוקי ישראל. ורבנן אמרי היכא ודאי דאדכר נפשיה דאדעתיה אשתבע ולא אשתכחת כגון אשתי נהנית לי לא צריך שאלה דאמרי' (שם כא ב) אמר רב יהודה אמר רב אסי ארבעה נדרים צריכין שאלה לחכם כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי תנא תני ארבעה נדרים הללו התירו חכמים ואת אמרת צריכין שאלה וכי אצטריכינן שאלה לחכם לגלויי דעתיה במאי דלא אדכריה בפומיה. ואנן השתא אי עבדינן קרוב לדרב אסי עבדינן דמר רב יהודא ז"ל סליק ממתיבתא אזדקוקי לשבועות ולא הוה מזדקיק. ומאן דבתריה הוו אמרי לית לן למעבד מאי דלא עבד מר רב יהודאי אלא מיהא כי מתרמי מלתא דאית בה תקנתא או מצוה כגון עשיית שלום בין איש לאשתו וכגון שלמא דצבורא דכנשתא וכדומין לזה מזדקקינן לה במילי דמוכחן וברורין קרוב לדרב אסי אבל פתחי כי ההוא דאתא לקמיה דרב וכר"ש ברבי וכר' ישמעאל בר' יוסי וכדביתהו דאביי וכההוא דאתא לקמיה דר"א וכיוצא בה לא עבדינן.

תוכן העניינים

תשובות הגאונים – מוסאפיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה