תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין
חלק חושן משפט · סימן ה
יום ה' תצא תרצ"ב דיטרויט מיש. יצ"ו.
כבוד יד"נ ה"ה הגאון האמיתי כו' הגאב"ד דק"ק סט. לואיס יצ"ו כקש"ת מהור"ר חיים פישל עפשטיין ע"ש כל ב"ב שלום והצלחה
יקרתו קבלתי בעש"ק העבר ולא הי' לי בידי להשיבו עד כה הנני בתודתי ע"ז וקונטרסו מסרתי לועד הרבנים דפה. והנה גם אני אמרתי תיכף שאין שייך זאת לסימן ב' ולסימן י"ד שאין נצרך לזה ב"ד הגדול ואמרתי שלפי דבריו יתבטל האיסור קטניות בפסח שכמעט שכל טענותיו שייך על קטניות ולא ניתן להאמר כלל על דבריו וכ"ג היטב עשה שביאור באריכות והביא אות באות דברי הרשב"א והב"ח אך אין אני נותן אומן שעתה יופסקו הטענות של מי שרוצה להתיר כי אין לך לעצור בפני הרצון. אך אעפ"כ טוב מה שהטריח כ"ג לבאר באריכות והנה יש לי מכבר לענין אין גוזרין גזירות לאחר חתימת התלמוד ומוצא אצלי על עקרי הד"ט לעניניו ואין נצרך זאת כי תקנה מחמת שרואין פרצה אין נצרך לזה וראי' מקטניות מפני בודאי ראו אז גדולי הדור שנצרך לזאת:
בהגליון באו"ח סימן י"ז בא' ל"א הארכתי בזה כתבתי שם שפליאה מדוע לא עמד ג"כ על הט"ז באו"ח בהלכות פסח בסי' תנ"ג ס"ק ב' דו"ק שם בנתלחלח השק אסור רק שמא יאפה בפסח [והוסיף שם דבודאי יאפה בפסח מכ"מ הוה רק גזירה וגזר מעצמו]. וכן בסוף תנ"ז ס"ק ז' בט"ז ג"כ גזירה מעצמו שמא יצרף ודו"ק שם ויעי' בט"ז בסי' תנ"א שם בס"ק י"ט מתיר רק משום הדין מהני הגעלה אף לפסח ע"כ לא גזרינן אבל זולת זה הי' גזרינן שמא ידוך בפסח דוק שם וכן יעי' בתוס' חדשים בסוף תרומות במשנה י' שם ובנימוקי הגרי"ב שם עד כאן על הגליון שם:
והנה מה שלדעתי אין נצרך לתקנה דהפעקטארעס כמו כרמל ועוד שמצאו שאין מועיל להם השגחה ואפילו בהשגחה מדויקת מזייפים הם א"כ נעשו מוחקים שאין תקנה להם וחשודים הם נשארים אפילו כשעומד שם משגיח י"ש ובעל שכל וא"צ לתקנה כל זאת רק להפעקטאריס שלא הי' נתפסים והנה על האחד דפה כמה שנתפס להדיא ועל השאר שעדיין לא נתפסו, אבל זאת בכלל רואין אנו שהאנשים אלה כל הכשר הוא רק כסות עינים להם א"כ אין שייך בזה שאין מחזיקים מגברא לברא דהא מעצמם אין נאמנים הם שהם מחלל שבתות ועוד וכו' ורק מצד לסמוך על השגחה, כיון דזאת מוחזק לנו מהבחינה שהיה בהרבה מקומות שאין אפשר לשמור ממי שרוצה לזייף, א"כ אין החזקה מגברי לגברי, מפני שהגברי בעל הפעקטארי הוא חשוד בלעדי הבחינה, רק שהיה היתר מצד המשגיח וזה מוחזק לנו שאי אפשר להשגיח אפילו תהיה השגחתו יותר בטוב א"א לשמור כי יש לנו חזקה שאין מועלת ע"ז השגחה, א"כ רק נאמנתו של עצמו והוא אין לו נאמנות, לענ"ד זה פשוט שכאן אין צריכים לתקנה שמעצמו אסור עפ"י דין, כי שמעתי בפירוש בשנה העברה מהנשיא דאגוד"ה שאמר שלא מצד סיג אסור, אלא שכן הבחינה שא"א לכל עין לשמור זאת, א"כ נשאר בלא השגחה והם אינם נאמנים בלא השגחה, ע"כ למותר כל משא ומתן שלנו הן מה שכתב כ"ג בהקוריער וגם עתה וגם מה שאני בעצמי כתבתי לעיל, וראי' מהמנהג דקטניות שזה מטעם שנתברר לנו שנופל בענין כזה השגחה כמו שכתב כ"ג בעצמו בהקוריער שאין לנו יותר ראוי ממה שהיה הרב ז"ל ושני משגיחים ולא הועילה השגחתם, ע"כ אין צריכים לתקנה כלל כן נראה לענ"ד והבחינה לא על האנשים אלא שאין מועלת לזה השגחה וממילא בלא השגחה הם אינם נאמנים:
עוד נראה לבאר שאם גוזרין גזרות עתה אין צריכים לחקור אם התקנה פשטה או לא, שהתקנה נעשה מנהג וזה מצד נדר וצריכים לחקור אם נתפשט, אבל לגזרה שאין מחזיקים מגברא לגברא דהא מעצמם אין נאמנים הם אין צריכים שיהי' נתפשט. רק בכח חכמים לגזור ואח"כ אסור מטעם לא תסור (והתם סופר ביור"ד אין אני יודע לרשום הסימן כתב דמנהג חמור מאיסור דרבנן דמנהג נעשה נדר וזאת יכולים גם עתה לעשות. אבל גזרה הוא איסור דרבנן, מובן דתליא בפלוגתת הרמב"ן והר"ן בזה) ע"כ מנהג חמור ולכן תקנה שקבלו העולם יכולים גם עתה, ויש רק לבאר הגדר דתקנה והגדר דגזרה, אבל האיסור דאגוה"ר בתוקפו הן מצד תקנה והן בלעדי זאת כנ"ל. ואני מחזיק טובה לכ"ג שהתעסק בזה. אקצר כעת עתה ואומר יתברך כ"ג מטו"ס כאות נפשו הטהורה וכאות נפש ידידו תדרשנו לטובה באהבה:
ש"נ קאטאער רב בדיטרויט