אור ברסלב
תשובה שלמה - ב חלק אבן העזר › סימן נו

תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק אבן העזר · סימן נו

סימן נה

בע"ה יום כ' האזינו תרפ"ח לפ"ק, סינסינעטי יצ"ו. להרב המופלג בתורה החסיד מהור"ר נחום לערנער בפילדלפיה

מה ששאל על מה שראה שאין המסדר קדושין הקפיד כשקדש החתן את הכלה בטבעת שיש בה אבן טובה הנה לכתחילה בודאי לאו שפיר עבד, דהא מבואר בטור ושו"ע אהע"ז סימן ל"א דאין מקדשין בטבעת שיש בה אבן, אבל בדיעבד תלוי בזה אם המסדר קדושין יודע בטיב קדושין ואם שאל להעדים תחת החופה אם הטבעת שוה פרוטה, ואז יודעת הכלה שמקדשה בשוה פרוטה, ואין מעכב מה שלא ידעה שומתה מפני שאין מקפדת על שויו משום דמתרצית בפרוטה וא"כ מקודשת בודאי, ומש"כ הרמ"א דרק חיישינן לקדושין, היינו היכא דלא אמרו העדים דשוה פרוטה אז חיישינן דלא סמכה דעתה משום שסברה ששוה הרבה יותר, וכן כתב הרמ"א שם בסימן ל"א סעי' י' דנוהגין תחת החופה לשאול להעדים אם הטבעת שוה פרוטה כדי שתדע הכלה שאין מקדשה רק בשוה פרוטה:

ומה שהמסדר קדושין אמר ברכות אירוסין ונשואין בלא עשרה ואמר שדי בשלשה, הנה הרב הזה לא ידע מה דקאמר, דברכות נשואין דוקא בעשרה, כמפורש בכתובות (דף ז') ומבואר בתשו' הרשב"א סימן תרמ"ו וסימן אלף קס"ז דזה מעכב. ומה שכתב בתרומת הדשן בחלק פסקים סימן ק"מ דאין מעכב בדיעבד, כונתו בהא דאין הברכות מעכבות, היינו אם הוא שעת הדחק ואין שם עשרה, יש לעשות החופה בלא ברכות נשואין, ואחרי כן כאשר יזדמנו עשרה יאמרו ברכות נשואין, ודבריו שם סובבים על זה שכבר אמרו ברכות נשואין בלא עשרה, היינו שטעו ואמרו, אבל לכתחילה בודאי אין לומר הברכות בלא עשרה, וכבר דברו מזה הפוסקים, ויעיין מה שכתב בספר שדה חמד במערכת ברכות סימן ג', ואא"ז בנודע ביהודה קמא חלק אהע"ז סימן נ"ו כתב וז"ל ועל דבר המסדר קדושין ובירך ברכת אירוסין וברכת נשואין בלא עשרה בודאי הדיוט כזה עון פלילי הוא שיהא לו עסק בטיב קדושין יע"ש, ומה שאמר המסדר שדי בשלשה, בזה הראה שאפילו צורתא דשמעתא לא ידע למגמר, דמה שמבואר באהע"ז סימן ס"ב סעיף ב' בהגה' ומ"מ ג' בעינן, היינו לברכת אשר ברא בברכת המזון, וכן הוא בהר"ן פ"ק דכתובות אשר משם הוא מקור הדין של הגה' זאת, אבל בברכת נשואין תחת החופה גם אשר ברא בעי עשרה, וכן מבואר בתשובת הרשב"א שם:

ומה שכתב שבעת שעשו כרוז בבית הכנסת בר"ה קודם תקיעת שופר בעד אחת הישיבות הגדולות בעה"ק ירושלים ת"ו, דרשו לשלם תיכף במזומנים, נבלה כזאת לא נשמעה עוד לחלל את יום הקדוש בפרהסיא, וחושב אנכי כי אילו ידע הגאון הצדיק העומד בראש הישיבה, מהנבלה הזאת לא לקח את הכסף מידם, ועל זה אני אומר מה שאמר הנביא ישעיה (קאפ' א'), וכי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, שהיה לומר מי בקש זאת מרגלכם רמוס חצרי, ואומר אני על אנשים כאלה שבאים בר"ה לבהכ"נ ובאים בגאוה מפני שפושטים ידם לתת השקל ובזה הם חושבים שחטאיהם בצדקה יפרוקו ורומסים בזה כל קדש ומחללים השם, ע"ז אומר מי בקש זאת מידכם, מי מבקש מכם שתפשטו ידכם לתת מזומנים ביו"ט כי בזה תרמסו חצרי ותדרכו ברגל גאוה ותחללו הקדש, ומה שכתב כת"ר שגם הרב המגיד של הבה"כ הסכים לזה, אוי לנו שבימינו עלתה כך שהדיוטים כאלה נקראים בשם רבנים, ולא לבד שאינם מוחים כי אם עוד מסייעיים ידי עוברי עברה, ואין מהצורך להאריך בזה, שהדבר פשוט כי פרנס כדורו כולם שגו פקו פלילה:

ואפריון נמטי' לכת"ר בהא דמיחה, ואף דיש לומר דאין למחות כדי שלא יעשו בזדון כמבואר באו"ח סימן תר"ח דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, אמינא ליה כמבואר בשיטה מקובצת ביצה (דף ל') וז"ל והעיד הריטב"א ז"ל בשם רב גדול שהעיד בשם רבותיו הצרפתים ובכללם הר"י מרוטנבורג שלא נאמרו דברים הללו אלא לדורותם, אבל בדור הזה שמקילין בכמה דברים ראוי לעשות סייג לתורה אפילו בדרבנן מחינן עכ"ל:

ומה שכתב כת"ר עוד שהמסדר קדושין כתב שם החתן פסח בן שמואל ובהכתובה נדפס תיבת בר והוא כתב ג"כ תיבת בן ונמצא שנכתב פסח בן בר שמואל, ושאל כת"ר אם צריכין לכתוב כתובה אחרת, ואמרתי ע"ז בדרך הלצה, דהנה בר הוא בלשון ארמי, ובשבת (דף י"ב ע"ב) איתא דאין מלאכים מכירין בלשון ארמי, ובמו"ק (דף י"ז) איתא אם הרב דומה למלאך יבקשו תורה מפיו, ולפי הבנת בני דורנו די אם הוא דומה למלאך בזה שאינו מכיר בלשון ארמי ואינו יודע שבר ובן דא ודא חדא הוא:

ובנידון שאלתו, הנה מה שצריכין לדקדק בכתובה בכל דבר שמדקדקים בגט, הטעם כתבו האחרונים שאם יקרה שיגרש אחד את אשתו יהא נלמד מספר כתובה, אבל בעצם הכתובה אין פסול אם לא דקדקו יפה כדרך שמדקדקים בגט, ומ"מ בנדון זה נלענ"ד דיש לכתוב כתובה אחרת דכיון שנכתב בן בר הרי זה כאילו נכתב בן בנו של שמואל, וא"כ הרי אין כאן כתובה מפסח בן שמואל, רק מפסח בן בנו של שמואל כמבואר בתוס' סנהדרין (דף ה' ע"א) ד"ה רבה כו' דאי רבה בר בר חנה א"כ היה בן בנו של חנה עכ"ל, וגם אם נאמר כמו שכתבו התוס' אח"כ בשם יש מפרשים דשם אביו היה בר חנה, א"כ אפשר למטעי הכא דשם אביו הוא בר שמואל ולפ"ז הוה שינוי בשם אביו ונפלינן בפלוגתא של בעל עבודת הגרשוני סימן נ"ד דמכשיר, אך רבים חולקים עליו ופסלי בגט על כן נכון כאן לכתוב כתובה אחרת:

תוכן העניינים

תשובה שלמה - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה