תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין
חלק אבן העזר · סימן מט
בע"ה, נ' אלול תרס"ה לפ"ק הראזאווא, תע"א. להרב הגאון מוהר"ר שמעון נ"י רב בק"ק סימאנצא, יצ"ו
הנה מה שהקשה עלה דכתבו התוס' בסוגיא דפ"פ בכתובות (דף ט' ע"ב) ד"ה אי למיתב לה כתובה כו', דאף אשת כהן שזנתה אינה מפסדת כתובתה מ"ש ממשמשתו נדה או מאכילתו שאינו מעושר, ותירץ כת"ר דהאשה יכולה לומר לו אם אין רצונך לעבור על איסור זונה תוכל לשלוח גט ולבטלו ממילא אפקעינהו רבנן לקידושין כדאמרינן בגיטין (דף ל"ג). והנה ידידי הרב ר' יהושע נ"י הקשה על דבריו דהא שמואל אית לי' שם בגיטין דכח ב"ד יפה אף בממון ומכ"ש דאינו יכול לבטל הגט יעו"ש בסוגיא, ואנכי אמרתי לו, חדא דהתם בכתובות כתבו התוס' כן אליבא דר' אלעזר ולא אליבא דשמואל, ועוד הא התוס' שם כתבו דאף אליבא דרבי אפשר להיות שמבטל הגט בפני אחד לרב נחמן או בפני שנים לר"ש וא"כ ע"כ אפשר לומר אפקעינהו לקידושין:
אך במחילה מכבודו א"א לומר כדבריו, דהא אי אפקעינהו לקידושין הוה בעילותיו זנות ולדעת הרמב"ם איכא לאו דלא תהיה קדשה. א"כ מה עצה היא זו, ומלבד זאת יש שיטות הרבה להראשונים בהך דאפקעינהו הוה גט להבא:
ולענ"ד נראה דמה שהקשה מ"ש ממשמשתו נדה ומאכילתו שאינו מעושר דהא אי אמרה לו לא הוה קעביד איסורא והשתא קעבר על איסור זונה, קושיתו זו מעיקרא ליכא. דעיקר איסור הא דיוצאת בלא כתובה במכשילתו, היינו כדי שלא תכשילנו להבה. אבל לא בשביל שהכשילתו כבר. וכל עיקר הך הוצאת בלא כתובה הוא, היינו שבלא הך דמכשילתו היה הדין שיקיים לה וא"כ קנסינן לה דתצא בלא כתובה כדי שלא תכשילנו, דאין אדם דר עם נחש בכפיפה. אבל הכא כיון דמדינא מחויב לגרשה א"כ אין לקנוס לה דסוף סוף כופין אותו לגרש. וראי' דהא בחייבי עשה אף אם לא הכיר בה יש לה כתובה כמבואר באהע"ז סימן קט"ז סעיף ב' ולא חילק דאם כבר בא עליה והכשילתו בביאה דהפסידה כתובתה משום דהתם סוף סוף כופין לגרשה כמבואר בסימן קנ"ד סעיף כ', א"כ אין צריכין למקנסה. ועוד נראה לענ"ד דבלא"ה לא קשה דהא הך דהפסידה כתובתה הוא דוקא בהתרו בה שלא תכשילנו ועי' בתשו' מבי"ט ק"ב סימן מ"ז דבפעם ראשון לא אבדה כתובתה, א"כ הכא שפיר כתבו התוס' דבאשת כהן שזינתה לא אבדה כתובתה דאף שהכשילה אותו בביאת איסור, הא בפעם ראשון לא אבדה כתובתה:
חיים פישל החופ"ק הנ"ל