תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין
חלק אבן העזר · סימן כז
בע"ה, י"ט תשרי, תרע"ו, דארפאַט. להרה"ג המפורסם חו"ב סוע"ח ר' חיים לובעצקי שליט"א חרב דרעזיצא
הנה כת"ר כתב ראי' לדעת הבית שמואל באהע"ז סימן ק"ל שכתב דאם דבק ב' עורות קודם כתיבת הגט דכשר, והביא כת"ר ראי' מהא דגיטין (דף י"ט) כתב על קרן של פרה דכשר, והא גם שם קיימי גלדי גלדי כדאיתא בר"ה (דף כ"ו ע"ב) והא לפי דברי התוס' בסוטה דף י"ח משמע דאין חילוק בין נדבק בידי שמים לבידי אדם. ותמה כת"ר על החתם סופר או"ח סימן ה' שחולק על הב"ש. וכתב כת"ר דאשתמיט מיני' הך גמרא ערוכה בגיטין (דף י"ט) דכתב על הקרן של פרה, עכ"ד כת"ר והנה גם הגר"א בביאורו שם בסימן ק"ל ס"ק י"ג הביא מהך דר"ה דבקרן קיימי גלדי גלדי, ולפי דברי כת"ר גם לדידי' תקשה מהך דכתב על קרן של פרה. אלא הנראה לענ"ד דאין משם ראי' להבית שמואל, דאפשר לומר בפשטות דהך דכתב על קרן של פרה היינו בכתב רק על גלד אחד של הקרן דהא אינו מוכרח הוא לכתוב על כל הקרן, מה שא"כ בר"ה דדיינינן על כל הקרן, וא"כ כיון דאית בה גילדי גילדי כשנים ושלש שופרות דמי:
ובירושלמי גיטין פרק שני הל' ג' ר' בא בשם ר' מיישא והוא שכתב על זכרותו של קרן אבל אם כתב על נרתיקו כפרוש הוא וכשר, וא"כ הא דקאמר כתבו על הקרן אינו במשמע על כל הקרן:
ובהאי ענינא נראה לפום ריהטא, עלה דכתב הרמב"ם בפרק ד' הל' ב' מהל' גירושין כיצד כותב כו' ועל העלין וכ"כ המחבר באהע"ז סימן קכ"ד. והטור שם כתב כלשון המשנה על עלה של זית, וכבר העיר הב"ח עלה דשינה הרמב"ם מלשון המשנה וכתב על העלין ולא על העלה של זית, וכן העיר בס' ישועות יעקב וכתבו דהרמב"ם בא להורות דכותבים אף על שאר עלין מדלא הביא התוספתא שכותבין רק על עלה של זית שהוא מתקיים, אך אם הרמב"ם בא להורות דכותבין על עלין אחרים היה לו למנקט על העלה סתם ולא למנקט של זית דהוה משמע דכותבים גם על שאר עלין ולא דוקא על של זית ומדשינה הלשון ונקט העלין בלשון רבים נראה בכונתו, דהנה בירושלמי שם איתא ועל העלה של זית ולא כמקורע הוא אמר ר' זעירא אפי' כותב אני פלוני מגרש את אשתי כשר, והיינו דמתחילה אסיק אדעתי' דכתב כל הגט על עלה של זית תה אינו יכול, דעלה של זית קטן הוא. וא"כ מיירי שכתב על עלים רבים ומקשה והא הוי כמקורע, מפני שאין העלים מחוברים זל"ז חיבור שלם מכל הצדדים. ומשני דמיירי שכתב על עלה אחד ואפילו כותב רק אני פלוני מגרש את אשתי כשר וזה יכול לכתוב אף על עלה אחד:
והנראה לענ"ד דהנה שם בירושלמי בעי כתבו על כוס של זהב ואמר לה מקום הכתב שלך ובין השיטים שלי, ומקשה ויש כתב, ופי' בקרבן עדה דמיירי במעורה ואפי"ה מקשה משום דהירושלמי פליג אתלמודא דידן וס"ל דמעורה לא מהני אם נקרע בנתיים, אך בבבלי (דף כ') אהא דמקשה ותיפוק לי' דספר אחד כו' ולא שנים ושלשה ספרים ומשני דמעורה וכיון דמחובר במקצת בהך מקום דהוא מעורה הוי ספר אחד, וממילא לפי שיטת הבבלי לא תקשה הא דמקשה בירושלמי על הא דעלה של זית ולא כמקורע הוא משום דאפשר שיכתוב על עלים הרבה, ומכיון שהם מחוברים יחד בידותיהם לא הוי כשנים ושלשה ספרים, ומשום הכי נקט הרמב"ם על העלין בלשון רבים, שכתב הגט על עלים רבים ומחוברים זל"ז בידותיהם, ובזה הגט כשר: