אור ברסלב
תרומת יד ב) ע"ד סגנון הלשון וסדר הדברים וביאור הכוונה מהחיבור:

תרומת יד· רבי מרדכי מבוסק

ב) ע"ד סגנון הלשון וסדר הדברים וביאור הכוונה מהחיבור:

בשם הד' אל עולם עש"ו

ראיתי במחברים מני דור ודור ואתבונן. בחלוקת סגנון לשונם יבואור גילוי דעתם בשני אופנים:

הא' ארוכה והב' קצרה ואלו ואלו מתכוונים להשכיל להיטב להמעיינים בם הראשונים דרכם סלולה להקל הטורח מהמעיינים החפצים לדעתו את אשר חידש המחבר ומה שהעלה אחר עינו. לכן באו בארוכה לבלי יצטרכו המעיינים לבלות זמן עד שיגיעו לכוונת המחבר ועומק הדברים. גם כי חששו אולי לא יתרצו המעיינים לזה להוציא זמן הרבה בכדי להבין מה שלבו של המחבר כאשר יבוא בקצרה. וגם מפני קטני לבב שלא יהא בכחם כלל גם אחר היגיעה לבוא לדעת דברי המחבר ורמיזותיו על בורין. ויען כי גדולי ישראל הללו חפצו להגדיל התורה ולהאדירה בכמות ואיכות לכן לא מנעו הטוב בעטם לפרש כל דבריהם באר היטב כתוב מפורש בלשון קל וצח שיהא נקל להבינם לכל מבין עם תלמוד ובלי לאות ויגיעת בשר ונפש יבואו לכל מה שחשב ונתכוין אליו מחברו המרבה לעיין והממעיט איש איש כפי כחות נפשו במעט זמן או ברב והנה הדרך הזו טובתה גלוי' לכל. אין מהצורך להאריך בה ולפרשה והדרך הב' הקצרה צריכי' אנו להאריך מעט ולגלות כוונתם הטובה של אותם גדולי ישראל סבי דאזלי אתיגרא זקני דור ודור וגדוליהם. מופתי ישראל ותפארתיהם. כי גם הדרך הזה דרך הקודש יקרא לה וגם ההולכים בדרך הזה כוונתם רציי' כראשונה להטיב לנו ולהגדיל תורתינו הק' ולהאדירה:

צריכי' אנו לדעת כי לא מקוצר יד במלאכת הכתיבה ח"ו קצרו לנו את דבריהם ולא מצרות עין חלילה לא גילו לנו את כל כוונתם בעליל מזוקק שבעתיים ככל אשר הי' לאל ידם הגדולה והרחבה. רק לטובה גדולה כוונו גדולי ישראל הללו. במה שקצרו דבריהם ולא רשמו לפנינו בעטם הנפלאה רק ראשי ועקרי הדברים שחידשו בכדי שנצטרך להלבט לבוא לעומק דעתם הגדולה. וכמה כוונות טובות להם בגללנו בזה להטיבנו ואנחנו נפרש קצת מהם אחד אחד א) חפצו הגדולים הללו שלא ילמד אדם בספריהם בחפזה ובמרוצה או כי ניים ושכיב בלי שום לב כראוי להבין עומק הדברים על בורים. שמתוך זה לא ידקדק בם דקדוק הראוי לעומק הענין ויחשוב שכבר הגיע למטרת כוונת המחבר ובאמת יהי' עוד רחוק מהמטרה והלאה ועי"ז יוכל להוציא לפום רהיטא משפט מעוקל בדעת המחבר וכוונתו אבל עכשיו שדיברו בקצרה בהכרח מי שיבוא לעיין בדבריהם יבקש לו לפנות עת ושעה לזה בשעה שהמוח ער ולא, ישן שש ושמח לירד לעומק הדברים ולחדור לכוונת המחבר כפי מה שנתכוין אליו והוא כענין אמרם ז"ל שמעתתא בעי צילותא כיומא דאסתנא. הב) נודע בטבע כי הדברים שאדם עומד עליהם מעצמו לחדשם. נכנסים יותר בעומק הלב והמוח. ממה שישמעו אזניו דברים שחידשו אחרים והנה המדבר בקצרה רק ראשי ועיקרי הדברים ע"י מה שא"א להבינם ע"י שמיעת האוזן בלבד בלתי אם גם עם עריכת הלב להתבונן לעומק הענינים ולהוסיף משכלו על מה שרמז המחבר בד' הקצרים ולגמרם ולהשלימם מה שלא השלים עוד המחבר בדבריו הרי הדרך הזה ממוצע בין מקבלים ובין מחדשים מפני שמקצת הדברים הוא מקבל ממה שכתב המחבר מפורש בספרו ומקצתם הוא מוכרח להוסיף מדעתו להרחיב דבריו של המחבר במה שקיצר עוד ולא ביאר כל העומק בזה. ג) ועי"ז מתגלגל ובא עוד שמחה להמעיין במענה פיו. במה שהוסיף לקח להוליד משכלו השלמת הדברים שנתכוין להם המחבר ורמז רק למבינים גדולי השכל ועי"ז יהיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני וערבים להוגה בם כמוצא שלל רב כשמש צדקה הבאה פתאום אחרי פיזור ענני אופל המאירה עינים ומשמחת לב. ד) ועי"ז ירגיל עוד התלמיד א"ע לחדש בשכלו דברים אחרים גם מה שלא חידשם המחבר כלל יען כי כבר למד דרך תבונות לחדד וללטוש את שכלו באשר לא שמע ולא ראה רק ראשי פרקים וכיון שהרגיל שכלי בזה שוב יעלה עוד במעלות השכל לחדש גם מה שלא ראה ולא שמע מהם מאומה. וגדיים יעשו תיישים וירבו גדולים בישראל. ה) כדי שיהא נקל לכל אדם לחזור בם וכדי שיתקיים תלמודו בידו שיותר נקל לשמור דברים קצרים מארוכים כדמיון מי שמצרף הרבה פרוטות של נחושות לדינר א' של כסף. והרבה דנרים של כסף לדינר אחד של זהב כדי להקל שמירתו ע"י מיעוט הכמות משוללים ומפסידים כן להציל קניני השכל מהשכחה השוללת אותם עצה טובה היא לצרפם בדברים מעטים בכמותם ומחזיקים הרבה באיכותם. ו) כדי לקמץ הזמן לגדולי השכל וצחי המוח שישיגו הדברים שחידש המחבר בזמן קצר ועוד ועוד כו נות טובות ומועילות לחכמים בזה:

והנה שני הדרכים יפים בשעתם ומקומם ורואה אני שאעפ"י ששניהם ישרים וצדיקים ילכו בם. והרבה תועליות נמשכים מהאופן השני המקצרים בדבריהם בכל זה אותו הדרך לא יתכן אלא לגדולי הדור היותר מפורסמים דפקיע שמייהו טובא בכל הארץ יצאו קוי אורם כי רב שבטוחים אשר גם בדבריהם הקצרים ישימו לב כל בעלי חכמה להעמיק ולהרחיב אותם בשכלם הצח ועי"ז יצאו לפועל כל הכוונות הטובות שכיוונו להם בחיבוריהם בקצרה אבל לבינונים וכ"ש לאנשים כמוני תלמידים קטנים כאשר מלתי אמורה לעיל לא יתכן הדרך המעולה הלזה ללכת בקצרה כי יש לחוש פן לא יאבו המעיינים להתלבט ולקבץ כל מחשבותם לירד לסוף דעת המחבר. ואם לא יברקו לעיניהם בהבטה ראשונה כל כוונתו יהדרו לאפייהו מיני' ח"ו. אשר זו רעה חולה יותר מאילו ישיגו על דבריי וימצאו בו מגרעת כי לזה לא אחרד כלל כי כך דרכה של תורה זה בונה וזה סותר וסתירת זקנים בנין כי בא רעהו וחקרו ויחזור ויבנה הנהרסות ואף אם אשנה לבלי אוכל להעמיד את דבריי אודה ולא אבוש לומר בכם דברים שאמרתי טעות הן בידי כמו שמצינו לאבות העולם שעשו כן אשרי מי שיזכה לעמוד במחיצתם. אך מזה אירא ואזחל לבל ישומו ח"ו ספרי חבוש בטמון ולא שקלו וטרו בי' רבנן ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם לכן בחרתי בראשונה ללכת ברחבה ולבאר דבריי באר היטב להיות כוונתי גלוי ודעתי מבוארים:

אף גם זאת כי עיקר כוונתי היתה לחבר לקטנים כמוני תלמידים המתלבטים להבין דברי הראשונים ולא לגדולי ישראל אשר שולחנם מלא דשן בברכת ד' בכל ערוכה ואם יצווה ה' חסדו עלי כי דבריי יפיקו רצון גם בעיני גדולי ישראל וישימו לבם עליו לא ישאו עלי חטא אשר הרבתי במלים יותר מכפי הראוי לערוך לפני גדולי עולם כאלו כי הלא חכמתם תענה אותם כי אלו חובר ספרי רק לפניהם ודאי היתי מדבר בקצרה כתלמיד לפני רבו אבל כל מוצא ספרו לאור מכינו לכל מבין עם תלמוד. ועוד ביותר לתלמידים מעולים אולי אזכה להבנות על ידם ללמד עי"ז תורה ברבים ובגלל זה בחרתי הרבה פעמים להאריך בביאורי עומק כוונת הראשונים אשר באו בקצרה הרבה. בכדי להורות דרך למתלמדים חיך נתלבטתי לבוא לעומק כוונת רבותינו הראשונים. אף כי לא זו הדרך אשר ילכו רוב גדולי ישראל בזמננו אשר יחנו לבם הק' להוסיף ולחדש בקושיות ופירוקים בדברי הראשונים. קטין כמוני נאה לילך בדרך הזה שבחרתי לפרש דברי רבותינו במקום שבאו בקצרה בכדי להקל לתלמיד וללמדו לעשות כמעשי במקומות אחרים:

ומצינו גם לחז"ל שחלקו בדרכים הללו אמרו בפסחים (ד"ג) ובחולין (דס"ג) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה. וכ"ז לא אמרו אלא ברב עם תלמידו שהתלמיד יתן אל לבו להתלבט ולירד לסוף דעת רבו אבל מי שלומד עם חברים לא זו הדרך אלא צריך לבאר דבריו בארוכה מהטעמים שאמרנו לעיל:

ולכן פעמים יותר ערב לאדם ללמוד מחבירו יותר מדרבו וכדאמרי' בעירובין (דל"י) זימני' דניחא לי' לאינש בחברי' יותר מדרבי':

וכדאי' נמי בתענית (ד"ז) ובמכות (ד"י) הרבה תורה למדתי מרבותי ומחברי יותר מהם כנראה דהוא ג"כ מה"ט משום דהחבר מבאר דבריו באר היטב יותר מדרבי':

אף גם זאת ראיתי להביא בחיבורי כמה דברים שעלו לפני במחשבה תחילה לבנות ואח"כ הרסתים ולא מנעתי מלתיתם לפני המעיינים מטעם כי לא סוף דבר נתכוונתי שיעמדו דבריי שחידשתי רק למשקל ומטרי בהדי רבנן ותלמידיהם בעומק דברי הראשונים ולעורר את התלמידים ללכת בם מישרים לכן לא מנעתי פרי עטי לגלות לתלמידים איך כך וכך עלו במחשבה לפני תחילה ואח"כ הרסתי את הנבנית אחר העיון. וגם מטעם אולי יבוא אחר ויחזור ויבנה אשר הרסתי בבנין של קיימא ויהי' לו דברי למסיע שיש בו ממש ואולי גם לזה נתכוינו חז"ל בתענית ובמכות (שם) במה שאמרו ומתלמידי יותר מכולם משום שהתלמיד מציע גם דברים שעולים במחשבה ונהרסי' בסופן וס"ס הן מועילות לבנות על ידם במקום אחר.

ובזה ראיתי לי חובה עוד להעיר ולבקש את המעיינים בספרי במרוצה וחפזה לבל ימהרו להחליט במרוצתם. כי הדברים פשוטים הרבה ואין בהם שום חידוש או רק איזו חידוש קל כי לא כן הוא רק כי נתלבטתי הרבה להציגם לפני המעיין בלישנא קלילא ובסדר נכון מאוד מהקל אל הכבד ממנו בערך מכוון מאוד. לבל יורגש שים עומק וקושי בהשגתם לכל מעיין בם וכמה דברים עמוקים בעזה"י יגעתי ומצאתי להרחיבם ולהאריכם בכדי להציגם לפני המעיין כאלו הם דברים פשוטים מאוד למען הקל הטורח כאשר אמרתי ובכ"ז אודיע ואבקש להמעיין המעמיק אשר לפי שכלו יהולל להפוך בה. ואקווה כי ימצא בם טעם כעיקר בחסד ה'.

תוכן העניינים

תרומת יד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה