תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
סימן קכה
(דין בתיקו שאין שום א' מהן מוחזק חולקין ואם קדם אחד ותפס לכ"ע אין מוציאין מידו) ונראה דבתיקו שאין שום אחד מוחזק לכ"ע חולקין וכדאיתא בהרי"ף פ' המפקיד ורמב"ם סוף ה' שאלה ובהריטב"א ונ"י פ' קמא דמציעא ואף הרא"ש בפרק המפקיד לא נחלק על הרי"ף אלא משום דסביר' ליה דאיכא חזקת מרא קמא אבל בעלמא היכא דליכא שום חזקה לחד מנייהו משמע להדיא דמודה דחולקים ונראה דבזה לכולי עלמא אם קדם אחד מהן ותפס אין מוציאין מידו דהא הפוסקים דסבירא להו בתיקו לא מהני תפיסה היינו משום דלא מהני תפיסה מספק לאפוקי מחזקת מרא קמא וכיון שאין שום אחד משם נקרא מוחזק פשיטא דמהני תפיסתו לכולי עלמא. (וכן בפלוגתא דרבוותא שאין שום אחד מהן מוחזק הולם י' כין אחר רוב הדעות ואם המחלוקת שקול חולקים ואם קדם א' ותפס אין מוציאים מידו ואם הוא דבר שאי אפשר בו לומר חולקים או גוד או אגוד דינו כל דאלים גבר) ונראה דה"ה בפלוגתא דרבותא שאין שום אחד נקרא מוחזק דינא הכי דהיכא דהמחלוק' שוה חולקים ואם הוא יחיד נגד רבים אזלי' בתר רבים דעל כרחך לא מצי למימר קים לי כהמיעוט אלא כשהוא מוחזק מטעמא דאין הולכים בממון אחר הרוב אלא אחר המוחזק אבל כשאין שום א' מהן מוחזק אזלי' בחר רובא אבל כשהמחלוקת שוה חולקין בכל ענין כ"כ בתרומת הדשן סימן שנ"ב ובתשובת משאת בנימין סימן ט"ו וכן כתב הרמ"א בהג"ה בח"מ ס"ס קל"ט וזה לשונו דבר שהפוסקים חלוקים בו ולא תפיס חד מנייהו אם הוא דבר דשייך בו דין חלוקה חולקין ואם לא שייך בו דין חלוקה כל דאלים גבר עכ"ל. אך מ"מ ואם לא שייך בו דין חלוקה כל דאלים גבר תמה עליו מהר"מ יפה ובסמ"מ השיג עליו וכתב וז"ל כל דאלים גבר דין זה כתב מהרא"י בת"ה סי' שנ"ב דהביא שם דברי הש"ס דפ' הניזקין ודברי המר' דפ"ק דב"מ ור"פ המוכר א"ה (ליתא במרד' דכ"מ ופ' המו' א"ה רק במרד' פ"ק דב"ב וכן הוא בת"ס שם) דאמרינן בפלוגת' דרבוותא דלא אתמר בהו הלכתא לא כמר ולא כמר דכל דאלים גבר ומדברי הרמב"ם (צ"ל רשב"ם) משמע דלא אמרינן כל דאלים גבר כ"א בדבר שלא נוכל לעמוד על הדבר של מי הוא ומטעם שנתבאר לעיל משא"כ בפלוגתא דרבוותא דמי יעיד או יכריע הלכה כמאן וכדי ליישב דבריה' כ' דנ"ל דודאי חלוקה עדיפ' כל היכא דליכא למיקם עלה דמלת' אבל היכא דלא שייך חלוקה כגון בההיא דהניזקין דאי הוי שתי עלויי פלגא דיומא וכן תתאי עדיין הוה קפידא מאן יתחיל ברישא כו' ותו דדילמא בכה"ג הוה ודאי פסיד' לתרוייהו ובהכי מתיישב ההוא דתשו' מור"מ דפ"ק דב"ב משום דהחלוקה לא היה אפשר התם עכ"ל מהרא"י שם ובזה מבוארי' דברי מהר"מ ז"ל ונסתלק ממנו תמיה' הע"ש שתמה עליו בזה ע"ש וסבר שדברים הללו כתב מור"ם מעצמו ולא עיין בדברי מהרא"י והמרדכי הנ"ל ודוק עכ"ל סמ"ע וכה"ג השיג עליו כס' מגדל דוד. (לא כדת השיג הסמ"ע ס"ס קל"ט ובעל מגדל דוד על מהר"מ יפה) ולא כדת השיגו על מהר"מ יפה בעל ע"ש בזה דתמיהה דע"ש נכונה וידע מקור של התרומת הדשן שהרי כתב שמהש"ס פ' הניזקין אין ראי' ששם לא היה אפשר בענין אחר שאם יאמרו הב"ד לתופסו בב"ד עד שיתברר הדבר מי יוכל לאסוף המים בחפניו אם יאמרו יהיו מונחים ולא יגעו בהם המים ירוצו וילכו לאבוד או יבואו אחרים ויקחום וא"א לשומרם לכך לא מצאו להם שום תקנה בעולם רק כל דאלים גבר מה שאין שייך לומר כן בשאר ענינים שהפוסקים חלוקים בהם דיש לתפשו בבי דינא ועב"ד ימכרוהו ויחלקו בדמים או בדין גוד או איגוד דמ"ה ע"כ לא אמרינן בר"ס זה כל דאלים גבר אלא מטע' שמי שהוא שלו ימסור נפשו עליו כו' וזה לא שייך אלא בדבר שהתובע בעצמו יודע האמת ואין הב"ד יודעים אבל הכא מה שייך לומר שזה התובע ימסור נפשו יותר מחברו במה ברור הדין יותר לתובע מלדיין או מלחברו דנימא ימסור נפשו כו' כן כתב מהר"מ יפה בר"ס קל"ט ובס"ס ק"ע ודבריו נכוני' מאד. ובהכי מתיישב נמי שפיר דברי מהר"מ שבמרדכי פ' קמא דב"ב משום דחלוקה לא היה אפשר התם ואתי נמי שפיר דברי רשב"ם דכתב טעמא דפוסקים כל דאלים גבר גבי ארבא דשמא יבואו עדים ויעידו של מי הוא ונמצא דברי ב"ד שבורי' ונסתרי' במה שפסקו כבר חלוקה כו' לכך אין ב"ד נכנסין לדבר ולכך כל דאלים גבר עכ"ל משמע דבספיקא דבפלוגתא דרבוותא דלא שייך האי טעמא שפירש יש לב"ד ליכנס לדבר ולפסוק דק חלוקה ואפשר דגם הת"ה ומהרמ"א שכתבו ואם לא שייך ביה דין חלוקה ר"ל לא אפשר למיעבד חלוקה כגון הך דס"ס ק"ע ודתשובת מהר"מ שם ולא דקו בלשון ודוק: