תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
סימן קכד
אך צריך לברר מהו נקרא מיעוט כי מדברי תשו' מהר"מ גלאנטי שהבאתי ק בסמוך משמע דכל פחות משלשה אפילו מיעוט לא מיקרי רק יחידים ולא מצי למימר קים לי כותייהו היכא דכל חכמי ישראל פליגי עלייהו וגם בשלשה משמע מדבריו דספוקי מספקא ליה ומדברי תשו' מהר"י ן' לב שהבאתי בסמוך משמע דס"ל דכל פחות מב' מיקרי יחיד ובב' מספקא ליה. ומדברי מהר"א ן' ששון סי' מ"ב משמע דס"ל דשני' מיקרי מיעוטא ומצי למימר קים לי כותייהו עיין שם שתמה על מהר"י ן' לב אמאי לא חשב לה' המגיד לתרי דסובר כהרמב"ם ואע"ג (תמיה' מהר"א ן' ששון ב סימן מ"ב על מהר"י ן' לב אינו כלום) דנלפע"ד דתמיהתו זו אינה כלום דאע"ג דה"ה יסבור כהרמב"ם מ"מ ס"ל למהר"י ן' לב דלא קיימא לן כותייהו דאין חילוק היכא דכל חכמי ישראל חלוקים בין חלוקים על פוסק א' או ב' וכדמשמע מדברי מדברי מהר"י ן' לב שהבאתי דספוקי מספקא ליה אי ב' מיקרי מועטים או יחידים ואפשר דבההיא תשובה הוה פשיטא ליה למהר"י ן' לב דב' מיקרי יחידים מ"מ משמע מדברי מהר"א ן' ששון דפשיטא ליה דב' מיקרי מועטים ואני איני יודע להכריע בדין זה. (מתי נקראו יחידים ומתי נקראו מועטים תלוי בראו' עיני הדין) רק נ"ל לפי ראות עיני הדיינים שאם הפוסקים החולקים הם הרבה מאד יכול להיות שאפילו ארבע יהיו נקראים יחידים כנגדם וכן אם אינם הרבה כל כך יכול להיות שאפילו שנים יהיו נקראים מועטים או אפי' אחד היכא דליכא רובא דמנכר דפליגי עלייהו. (מה שתמה מה"ר ש"ך ס"ס ג' על מהר"י ן' לב נלפע"ד כמהר"י ן' לב) ובתשו' מהר"ר שלמה כהן ספר שלישי בסוף הספר דף קכ"ו ע"ב תמה על מהר"י ן' לב ספר א' כלל כ"ז סימן צ"א וכתב וז"ל וכיון שכן דבעל התרומות מסכים לדעת בעל העיטור ודאי דאין מקום שיוכל המחזיק לומר קים לי כהראב"ד כיון דהוי יחידאה לגבי הנך תרי רבוותא וכמ"ש מהרי"ק ז"ל דאין המוחזק יכול לומר קים לי היכא דכל חכמי ישראל חלוקים עליו ונראה דה"ה בחד לגבי תרי עכ"ל ואין דבריו מוכרחים ויותר נראה דכיון דאין הולכים בממון אחר הרוב א"כ ה"ה בחד לגבי תרי דמ"ל קים לי וגם בתשו' מהר"ר לוי ן' חביב שם משמע להדיא דמ"ל קים לי אפילו כיחיד לגבי תרי ויותר וכן משמע בתשו' מהר"א ן' ששון ע"כ נראה לי שדבר זה כפי ראות עיני הדיינים אי הוי כמו סוגיא דעלמא כאידך כן נראה לי