אור ברסלב
תקפו כהן סימן קכ

תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן קכ

סימן קיט

(דין מה שפסק מהר"י ן' לב ספר ג' סימן כ"א דס"ל דנכלל הקרן עם הרבית גובה הקרן דמפקינן ממונא משום ספק ספיקא אין נלפע"ד אלא לא מפקינן ממונא כלל משום ספק ספיקא) שנית מה שפסק מהר"י ן' לב בספר ג' סי' כ"א דף ך' וע"ד ח"ל ועוד איכא ספיקא אחריתי שהרי הרמב"ן וזולתו חולקים על דהתוס' וסבורים דהיכא דנכלל הקרן עם הרבית דגובה את הקרן וכיון דכן הוא הוי ספק ספיקא וכיון דאיכא ספק ספיקא מהניא לאפוקי ממונא מיד המוחזק וכמ"ש התוס' בפ"ק דכתובות בההיא סוגיא דפתח פתוח מצאתי בדבור המתחיל אי למיתב לה כו' כתב וז"ל דאמאי תפסיד כתובתה והא ס"ס הוא ס' אם הוא בקי בפתח פתוח אם לאו ואם ת"ל פתח פתוח הוא ס' באו ס ס' ברצון ואפי' אשת כהן באונס לא מפסד' כתובת' ואין לומר דאפי' בס"ס מפסדת כתובתה משום דמוקמינן ממונא בחזקתי' דהא לקמן גבי משארסתני נאנסתי והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך נאנס' והיה מקחו מקח טעות ואיכא מאן דמפרש לקמן מקח טעות ממאתים אבל מנה אית לה אלמא משום דבאותו מנה הוי ס"ם לא תפסד דספק קודם שנתארסה (ספק אחר שנתארסה) ואת"ל אחר שנתארסה אימור באונס הוה דאי אמר אפי' בס"ס מפסד' אמאי אית לה אפי' מנה עכ"ל מהר"י ן' לב שם. וכה"ג כתב שם מהר"י ן' לב ס"ס ל"ג וכ"כ עוד שם בסימן מ"א וכ"כ עוד שם בסי' מ"ב וז"ל וכיון דכן ס' ספיק' הוא וכתבו דס"ס עדיפא מרובא ואע"ג דאין הולכים בממון אחר הרוב אלא אחר המוחזק בס"ס מוציאין מיד המוחזק עכ"ל וגם בתשו' מהר"א ן' ששון סי' ר"ט נמשך אחר דברי מהר"י ן' לב בזה דהיכא דאיכא ס"ס גמור מוציאין ממון מיד המוחזק וגם בתשו' מהר"ר אלי' ן' חיים ס"ס ק"ט נמשך אחר מהר"י ן' לב בזה דבס"ס מפקי' ממונא מהמוחזק וכמו שנראה מד' התוס' פ"ק דכתובות כו' ע"ש וגם בתשו' מהר"ר שלמה כהן השייכים לספר שני בסי' כ"ד ובספר ג' סי' ל"ד וכן מהר"ר יעקב לבית לוי סי' י"ח וסי' כ"ח וסימן נ"ז נמשכו אחר מהר"י ן' לב בזה והבאתי דבריו בסתם ע"ש. ואני אומר אף שכל גדולים אלו נמשכו אחר דברי מהר"י ן' לב בזה מ"מ אין דברים אלו נראין לי. (ראיה לדברי מהרא"ש פ' כיצד הרגל שהבאתי לעיל סי' ו') דפשיטא דלא מפקי' ממונא משום ס"ם וכדאי' להדיא בהרא"ש פ' כיצד הרגל וז"ל ולדברי האומ' דכל תיקו דתפס לא מפקינן מיניה ה"נ אם תפס הבהמה משלם ממנה ח"נ ואע"ג דיש ס"ס לח"נ דדילמא אורחי' הוא ופטור לגמרי ואת"ל השתא מחמת ביעוט קאתי דדילמא יש שינוי לצרורות לרביע נזק עכ"ל והבאתי לשונו לעיל סי' ג' אלמא דאפי' תפס שלא ברשות לא מפקינן מיניה משום ס"ס כ"ש במוחזק מעיקרא. (מה שלמד מהר"י ן' לב והנמשכים אחריו הן מתוס' פ"ק דכתובות לאו מילתא הוא) ומד' התוס' פ"ק דכתובות אין ראיה כלל דהתם כיון שהוא רוצה להפסיד כתובה מטעם דאו' שהיא אסורה לו א"כ פשיטא דבס"ס כיון דמותרת לו ס"ס דהא שריא בכל דוכתא וא"כ מותרת לו לגמרי א"כ היאך שייך לומר שתפסיד כתובתה ואדרבה יש לדקדק מדברי התוס' להפך מדכתבו ואין לומר דאפילו בס' ספיקא מפסדת כתובתה משום דמוקמי' ממונ' בחזקתי' כו' אלמא דטעמא דמוקמינן ממונא בחזקתי' מהני אפילו בס"ס אלא שמקשין על זה מהא דאמרינן לקמן גבי משארסתני נאנסתי כו' דאית לה מנה אע"ג דאיכא ס"ס והיינו מטעמא דפרישית דכיון דהיא מותרת לו היתר גמור מטעם ס"ס לא מפסדה כתובתה אבל בעלמא קיימא הך סברא דמוקמי' ממונא בחזקתיה אפי' היכא דהוי ס"ס וכמ"ש בשם הרא"ש נלפע"ד דאישתמיטתי' למהר"י ן' לב והנמשכים אחריו דברי הרא"ש דאלו הוה חזו לדברי הרא"ש לא הוי שתקי מלהביאו בשום מקום ולא היו כותבים בפשיטות דלא כותיה שוב ראיתי בתשו' מהר"י ן' לב בס"ג סי' נ"ה כתב הוא עצמו שמעולם לא סמך אהך דס"ס לחוד אלא בהצטרפות טענה אחרת לפי שלא ראה אותה בשום אחד מהפוסקים והבאתי תשובתו זו לקמן סימן קכ"א וכ"כ מהר"א ן' ששון ס"ס ר"ט וז"ל ועוד שהרי כ' מהר"י ן' לב הנזכר בסי' נ"ה שמעולם לא סמך עלה דהך דתרי ספיקות לסוד אלא בהצטרפות טענ' אחרת לפי שלא ראתה בשום אחד מהפוסקים כו' ע"ש ועוד צריך לעיין אי בעינן ס"ס המתהפך כו' הן אמת שאותם של התוס' אינם מתהפכים כו' עכ"ל וכ"כ בתשו' מהר"ר יעקב לבית לוי סימן כ"ח דף קנ"ב דהיכא דיש סניף אחר יש לסמוך אס"ס להוציא ממון מיד המוחזק וכמ"ש מהר"י ן' לב כו' (דאין לצרף טעם זה דס"ס לשום טעם אחר להוציא ממון) אבל לפענ"ד דאפילו בהצטרפות טענה אחרת אין לסמוך אס"ס אפי' הוא מתהפך והוי ס"ס גמור מכל הצדדים וכמ"ש בספרי ש"ך בי"ד סי' ק"י באריכות להתיר איסור תורה אפ"ה לא מדמינן ממונא לאיסורא והיכא דמהני חזק' ממון מספק אפי' לס"ס מהניא ואין חילוק בין ספק אחד לכמה ספיקות ומדברי התוס' דכתובות אין ראיה כלל כמ"ש ועוד אכתוב לקמן ס"ס קכ"א ראיה ברורה מדברי מהר"ר דוד כהן בית ב' סי' ט' דלא מפקי' ממונא ממאן דתפס משום ס"ס וע"ש (שיב מצאתי בתשו' מהר"ר יוסף טראני סי' קי"ד כתב שאינו משוה עם מהר"י ן' לב בזה. ונ"ל דלעולם לא מפקינן מיד המוחזק כל שאתה יכול להרבות ספיקות וספיקי ספיקות ומה שיש לדון על עיקר ראייתו כתוב במקום אחר ע"כ גם מהר"י ן' לב גופיה בספר ראשון כלל י"ב סי' ע"ז כתב וז"ל ומטעם ספק ספיקא היה נראה לכאורה לומר נמי דספק מכר להאכיל ספק מכר להניח ואת"ל שמכר להניח שמא נטל רשות מב"ד אלא ישים מקום לחולק לחלוק ולומר דכשם שאין הולכים בממון אחר הרוב ה"נ אין הולכים אחר ס"ס אלא אוקי ארעא בחזקת מארי' קמא ובחזקת היתומים עכ"ל וכ"כ עוד שם בסי' ע"ח וז"ל ולכאורה היה נראה דאזלי' בתר ס"ס לאו מילתא היא דהא אפי' באיסורי דאורייתא אזלי' בתר רובא ולגבי ממון אין הולכים אחר הרוב ה"נ יראה לכאורה בנ"ד דאפי' דהוי ס"ס לא מהני להוציא הקרקע מיד היתומים אלא אפי' בס"ס נימא המע"ה עכ"ל וע"ש):

תוכן העניינים

תקפו כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה