אור ברסלב
תקפו כהן סימן קטז

תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן קטז

סימן קטו

(ראיה לדברי מהריב"ש סימן שצ"ו) וכן משמע להדיא בריב"ש סימן שצ"ו כדברי. שכתב שם כל הנך חלוקים שכתב הרא"ש פרק המניח והטור סימן ד' דלא מצי למיעבד דינא לנפשיה רק בדבר המבורר שהוא שלו והעתיק שם ג"כ דברי הטור וכתב וז"ל וכן נשתמשו הגאונים ז"ל מדין זה בענין התפיסות שיוכל אדם לעכב פקדון שבידו ולטעון עליו אם הוא חייב לו מצד אחר שהיה אפשר לומר יתן לו הוא את שלו ואח"כ יתרעם ממנו בב"ד על מה שחייב לו אלא שמטעם עביד דינא לנפשי' הוא יכול לעכבו כדי להציל את שלו אע"פ שהיה יכול להציל בב"ד כגון דאיכא עדים וליכא פסידא או אפילו לתפוס מטלטליו כל שמצאום ברשות אחרים או אפילו ליקח מידו ומביתו כל שהחוב אינו הלואה ממש עכ"ל הרי להדיא כדברי. (מ"ש מהרש"ל דמהרי"ק לא דקדק בטור סי' ד' ליתא לפענ"ד) ומ"ש מהרש"ל שם דהטור סי' ד' כתב בהדיא דלא כדעת מהרי"ק ומסתמא מהרי"ק לא דקדק בטור שאלמלא היה רואה בהדיא בטור שהוא כנגדו היה חוזר מדבריו עכ"ל נלפע"ד דליתא אלא מהרי"ק דקדק יפה בטור ואין דברי הטור כנגדו כלל דבטור לא בא אלא לומר דאם אינו יכול לברר שהוא שלו חייב על ההכאה וה"ה אם לא הכה אותו צריך להחזיר גוף החפץ היכא שאינו יכול לברר לפני ב"ד שהוא שלו והיינו כשיש כאן הכחשה והוא טוען שהחפץ הוא שלו אבל אם הוא בענין שיועיל תפיסתו בדין וכל הנך גוני שכתבתי למעלה בזה לא דבר הטור כלל ועודה דיכול לתפסו אפילו לכתחלה וכמו שכתבתי. (מ"ש מהרמ"א סי' ד' דהמרדכי ושאר פוסקים פליגי אהריב"ש סי' שצ"ו ליתא לפע"ד אלא דעת כולם שוה) ומזה נדחה מ"ש בדרכי משה דהמרדכי והנ"י והרא"ש שבפ' המניח פליגי אהריב"ש סי' שצ"ו וכ"כ בהגהת ש"ע שם דעות בזה. ולפע"ד ליכא כאן פלוגתא כלל וכולא בחדא מחתא מחתינהו ודברי מהרי"ק והרא"ש וטור והנ"י ומרדכי והריב"ש כולם מסכימים נדבר אחד וכ"ע מודו דהיכא דליכא משום איסור דלא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו מותר למשכנו וכדאיתא בש"ס פרק המקבל ובפוסקים וטור וש"ע סי' צ"ז סי"ד וכמ"ש הריב"ש סימן שצ"ו ומהרי"ק שורש קס"א וכדמוכח מדברי ספר יראים שבמרדכי פרק המניח ולא קאמר המרדכי ונ"י והרא"ש וטור דבעינן שיוכל לברר שהוא שלו אלא לאפוקי היכא דחייב לו בעד הלואה דאז אין לו רשות למשכנו אעפ"י שברור שחייב לו ואם כן אם הזיקו או הכהו במה שמשכנו בעל כרחו חייב על ההיזק או ההכא' או לענין שאם אינו יכול לברר שחייב לו צריך להחזיר לו אפילו גוף החפץ שתפס כיון שאינו מועיל תפיסתו אבל פשיטא אם מועיל תפיסתו כגון שיתפוס שלא בעדים שיהיה לו מגו (וכן הוא בסמ"ע סימן ד' ס"ק ב' דמותר לתפוס אפילו לכתחלה כדי שיהיה לו מגו וכן מוכח בבית חדש שם בריש הסימן גבי מה שפי' הא דרב הונא בפ"ק דברכות ע"ש ודוק) או כגון ספיקא דדינא או ספק שבשטר וכה"ג או שהחוב אינו דרך הלואה וידוע שחייב לו מותר לתפסו אפי' לכתחלה כיון דליכא איסור א' משום דלא תבא אל ביתו. וזה ברור:

תוכן העניינים

תקפו כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה