אור ברסלב
תקפו כהן סימן קטו

תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן קטו

סימן קיד

(עוד כתב מהרש"ל בפרק המניח שם דאפי' ברור לו שהוא שלו כל היכא שאין ידוע לכל שהוא שלו אסור לו לתפוס ולא תימא ס"ס מאחר דברירא ליה דבדין הוציא את שלו לא הוה עון ממש דהא אמרינן בפרק שבועת העדות מנין שלשה שלוו מנה בא' שלא יהא א' תובע ושנים מעידים ת"ל מדבר שקר תרחק אלמא אע"ג דברירה ליה דבדין עבדי מ"מ אסור דאין הדבר תלוי במה שברור ט מאחר דאין מוציא ממנו המנה בדין כו' ודלא כמהרי"ק כו' ומזה נמשך למהרש"ל שם שפסק דאפילו היכא דאית ליה מגו לא יוכל לתפוס לכתחלה אפילו בחפץ שלו אלא דיעבד דוקא אם לא בחפץ המבורר לכל שהוא שלו ע"ש (דין היכא דאית ליה מנו או בפלוגתא דרבוותא וכה"ג מותר לתפסי אפי' לכתחלה אפי' דבר אחר ולית ביה משום עביד דינא לנפשיה היכא דאין בו איסור משום ממשכנו שלא ברשות) ולפי עניות דעתי נראה כדברי מהרי"ק דלמה יהא אסור לתפוס כדי להציל את שלו הלא מהר"מ) במרדכי פרק המניח ובתשובת מיי' לספר נזיקין סימן י"ב ובתשובת מהר"מ דפוס פרא"ג סי' תתק"ן) והרא"ש פ' המניח שכתבו דהיינו דוקא בחפץ המבורר היינו משום דלא תיקשי מפרק המקבל דאסור למשכן שלא ברשות והיינו דוקא במשכן בעד הלואה אבל כשנוטל חפץ שלו והוא יודע בודאי שאינו עושה שום איסור פשיטא דשרי ומאיזה טעם נימא דאסור. ומ"ש מהר"מ והרא"ש וטור סימן ד' (דין היכא שיש בטענותיהם הכחשה לא עביד דינא לנפשיה אם אינו יכול לברר שגוף החפץ הוא שלו ואז מחויב להחזיר אפי' גוף החפץ וחייב ג"כ על ההיזק שהזיקו או מה שהכהו מחמת התפיסה מיהו בחוב של הלואה אע"פ שיכול לברר שחייב לו אסור למשכנו בעצמו ואם תפסו שלא ברשות חייב על ההיזק והכאה שעשה לו מחמת זה אבל מ"מ אינו חייב להחזיר אלא אותן דברים שחייב להחזי' כגון כסות יום ביום וכסות לילה בלילה וכיוצא בזה וכל זה מתברר והולך) דבעינן שיברר שהחפץ הוא שלו היינו משום דהיכא דאינו יכול לברר שהוא של ותפס בעדים מחויב להחזירו משום שהביא דין פוסקים לפי ראות עיניהם שמחויב להחזיר כיון שתפס בעדים דאם לא כן לא שבקת חיי לכל בריה וא"כ חייב נמי על ההכאה או ההיזק שעשה דין לנפשיה ואינו יכול לברר שהדין עמו אבל אם הוא יודע שהוא שלו ויכול לזכי' בו כגון לתפוס שלא בעדים או בספיקא דדינא ואומר קים לי או בשאר ספק שבשטר כשיודע שהדין עמו ובכהאי גוונא פשיטא דמותר לתפוס אפילו לכתחלה בחפץ הידוע לו שהוא שלו אעפ"י שאין ידוע לנו דהא בכה"ג לא שייך איסור דממשכנו שלא ברשות וכן אם החוב שחייב לו אינו דרך הלואה רק דרך שכירות וכה"ג דליכא ביה משום איסור דמשכנו שלא ברשות בכה"ג משמע דמותר למשכנו אפילו לכתחלה שלא ברשות וכדאיתא בש"ס פרק המקבל ומוסכם מכל הפוסקים נתבאר בטור ח"מ וש"ע סימן צ"ז סי"ד. אלמא דהיכא דליכא משום איסור דממשכנו שלא ברשות מותר לתפסו אפי' לכתחלה אפי' בדבר אחר כשידוע לו שחייב לו כ"ש אותו חפץ עצמו. והכי משמע להדיא מדברי ה"ר אליעזר ממיץ בספר יראים שהביא המרדכי פרק המניח ותשובת מיי' דספר נזיקין סימן י"ד בתוך דברי מהר"מ וז"ל (דין היכא שאינו חייב לו בעד הלואה רק בעד שכירות או גזלה ולא נזקף במלוה מותר לתפסו אפילו לכתחלה אפילו ד"א ואם הזיקו או הכהו מחמת התפיסה פטור) וכן מצאתי בספר יראים דרב נחמן אמר למילתיה בגזלן שדבר שלו בעין ורוצים לגזול ממנו או הוציאה גזלן ולא נזקף דמי גזילתו במלוה וקרא דלא תבוא אל ביתו לעבוט מיירי במלוה ובנזקף במלוה עכ"ל אלמא דאפילו הוצאות גזלן כל שלא נזקף דמי גזלתו קאמר רב נחמן דמותר לעשות דין לנפשיה אפי' לכתחלה אע"ג דבודאי יתפוס ד"א שהרי גזילתו כבר הוציאה גזלן אלא העיקר תלוי דהיכא דליכא משום לא תבוא אל ביתו מותר למיעבד דין לנפשיה אפילו לכתחלה. ונ"ל שלזה כיון מהרי"ק מ"ש וז"ל וכן מוכח גם מדברי ספר יראים דמחלק בין זקף במלוה ולא זקף ואם היה הדבר תלוי בידיעתינו אם הוא שלו או לאו אם כן מה לי זקף או לא זקף הא למדת שלא בא רבינו מאיר אלא לאפוקי היכא שאין לו תביעה על אותו ממון עצמו עכ"ל ומהרש"ל שם כתב על דברי מהרי"ק אלו וז"ל ותמהני עליו מה ראייתו בודאי איירי שיש לו תביעה מ"מ צריך להיות ג"כ במבורר דשניהם צריכים דאם לא מבורר פשיטא שהוא אסור אפילו בגוף הממון כדפירש ואם מברר טענותיו רק שאינו על גוף הממון גם כן לא יכול למיעבד דינא לנפשיה דהוי כעין משכנו ואסור עכ"ל (מה שחמה מהרש"ל על מהרי"ק אינו לפענ"ד ודברי מהרי"ק ברורים) ולפענ"ד ראיית מהרי"ק ברורה ואי כוונתו להביא ראיה מגוף הממון רק כוונתו להביא ראיה ממה שאמר בספר יראים דאם הוציאה גזלן ולא נזקף דמי גזלתו אמר רב נחמן עביד דינא לנפשיה והרי הכא ודאי אינו תופס גוף הממון שהרי הוציאה גזלן אלא ודאי לא בא ספר יראים ומהר"מ לומר אלא דמשום איסור דלא תעבוט אסור לעשות דין לנפשיה בחפץ שאינו מבורר שהוא שלו. וכמו שכתבתי:

תוכן העניינים

תקפו כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה